ביאור הגר"א/יורה דעה/קמא: הבדלים בין גרסאות בדף

 

{{עוגןמ|א}} '''כל הצלמים כו'. ''' ר"ל אפילו אינן עומדין כו' ממש"ש ודכפרים כו' דכפרים ודאי כו' וערש"י ד"ה מי כו' דבני כו':

{{עוגןמ|ב}} '''אא"כ עומדין כו'. ''' נ"ל דגירסת הרמב"ם היתה רבב"ח אר"י בעומדין כו' ופליג אשמואל ופסק כר"י אבל הרי"ף ורא"ש הביאו שניהם דס"ל דל"פ וכגירסא שלנו ושיטה אחרת לרש"י דמפרש דכ"ז אליבא דר"מ דוקא: <br>''' (ליקוט) כל כו'. ''' הר"נ כתב דהרמב"ם מפרש הא דשמואל אליבא דר"מ והא דר"י אליבא דרבנן ג"כ ודבריו דחוקין (ע"כ):

{{עוגןמ|טו}} '''ויש מי כו'. ''' כן פי' הרשב"א וכ' ב"י ומדברי כל המפרשים נראה כדברי הר"ן וז"ש בהג"ה והמנהג כו': <br>''' (ליקוט) והמנהג כו'. ''' וכ"פ בס"א בהג"ה ועש"ך ס"ק ו' (ע"כ):

{{עוגןמ|יח}} '''ויש מחמירים כו'. ''' כ"מ מתוס' וטור. ב"י ודבריו תמוהין וכבר תמה עליהם ש"ך: <br>''' (ליקוט) ויש מחמירים כו'. ''' כ"כ ב"י שכ"מ בתוס' וטור אבל הוא תמוה דהא אפי' לסברא אחרונה כל שידוע שאין הצורה נעבדת מותר וכ"ש שהוא פסק כסברא ראשונה וכן בהג"ה בס"א ועש"ך (ע"כ):

{{עוגןמ|יט}} '''וצורת דרקון כו'. ''' גמ' שם ואלא בעושה כו' ומ"ש אלא שאסור כו' היינו לסברא האחרונה וכנ"ל דלא כש"ך: <br>''' (ליקוט) וצורת דרקון כו' אלא כו'. ''' הרא"ש שם והטור ומ"ש מותר לעשותה גמ' שם ומ"ש אלא כו' שם שננא סמי כו' ופי' בתוס' שם ד"ה שאני בשם בה"ג בצורת דרקון ור"ל משום חשד שנעבדה דעשיה מותר בה וחשדא דס"ד צורות שבמדור כו' דאסור להשהותם הוא משום חשד עשיה ועתוס' שם ד"ה והא כו' ולא הוה כו' ור"ל דהמקשן היה סבור דלאו דרקון הוה ומשני משום חשדא דע"ז ובדרקון ועמ"ש בס"ד (ע"כ):

{{עוגןמ|כא}} '''ואם עובד כוכבים כו' בר"א כו' וצורת חמה כו'. ''' ר"ל אף להשהותן והן דברי הטור וכדברי הרא"ש שם דמ"ש משום חשדא היינו באותן שאסור לעשותן דחשיב שם אדם וד' פרצופים ושבמדור העליון ותחתון וכן אותו שאסור במוצא והוא דרקון וכ"ה בתוס' שם בד"ה שאני אבל שאר צורות מותר בין לעשותן בין להשהותן. אבל דעת הרמב"ן והר"מ מרוטנבורג דמש"ש משום חשדא היינו בשאר צורות בהמה חיה ועוף ובאותן חילוק בין בולטת לשוקעת דבשוקעת מותר לעשותן ולהשהותן אבל באותן הנ"ל אסור לעשותן אף בשוקעת ואף באחרים עשו ושוקעת להשהותן והא דטבעת בשאר צורות חוץ מאותן שבמדור התחתון אף שאסור לעשותן בכ"ע מן התורה מ"מ באחרים עשו מותר להשהותן בשוקעת וז"ש שם לא אסרה תורה אלא שבמדור עליון ופריך ושבמדור כו' ומשני שאני ר"ג דאחרים כו' וקיימא מימרא דאביי שדוקא במדור עליון והיינו להשהותן וכן הכריע הר"ן ע"ש ודעת הרמב"ם דחשדא אינו אלא בצורת אדם לבד וצ"ל שלא היה גורס בגמ' מן ומי חיישינן לחשדא עד ואב"א להתלמד (וע"ל ס"ק כ"ז) וכן צ"ל בדעת הרי"ף שהשמיט כ"ז ולא כתב אלא להתלמד וה"פ שאני ר"ג כו' התם כו' משום חשדא ור"ל בצורת אדם לבד משא"כ בשל ר"ג ואב"א לעולם שעשה בעצמו ולהתלמד דלגי' שלנו ע"כ תי' דרבים שאני קיימא מההוא בי כנישתא כו' [ודעת הרמב"ם צ"ע שהשמיט גם הא דלהתלמד ואפשר שפסק כתי' דאשון לכן כ' אסור לצור דוקא לצור משא"כ בצורת אדם אפילו בטבעת אסור להשהותה] ומדברי הראב"ד והר"ן נראה שהרמב"ם מחמיר באותן צורות שבמרום שאפילו שוקעת אסור להשהותן והקשו מנין לו ובדברי הרמב"ם ליתא אלא שאסור לעשותן אף בשוקעת חוץ מצורת אדם שמותר בשוקעת מהא דטבעת: <br>''' (ליקוט) עמש"ש שדעת הרמ"מ דשמשין שאפשר לעשות כמותן בית תבנית היכל כו'. ''' ופדצוף אדם. וד' פנים. ושבמדור העליון. כולן אסור מן התורה בין לעשותן בין להשהותן דכתיב לא תעשון לכם לא אתם לאחרים ולא אחרים לכם אבל שבמדור תחתון אין אסור מן התורה רק לעשותן אבל להשהותן מותר וז"ש אביי לא אסרה תורה כו' לאפוקי שבמדור תחתון והמקשה סבור אף לעשותן ומשני שאני ר"ג כו' וע"ז אמר אביי לא אסרה כו' ושאר צורות מותר בין לעשותן בין להשהותן מן התורה וכל שאסור מן התורה אסור בין בולטת בין שוקעת וכן כל שמותר מן התורה מותר בשניהן דמן התורה אין חילוק כלל בין בולטת לשוקעת אבל מדרבנן אסור בכל שאר צורות בבולטת בין לעשותן בין להשהותן משום חשדא והאי חשדא משום חשד ע"ז וה"ה שבמדור תחתון דמותר להשהותן מן התורה אסור מדרבנן בבולטת להשהותן וז"ש התם בחותמו כו' דתניא טבעת ובשאר צורות ומיהו כ' הרמב"ן שאין איסור השדא אלא על המכובדין והר"ן כ' שאין חשדא אלא באותן שרגילין העובדי כוכבים לעבדן בזמן ההוא ולכן בזה"ז מותר כל הצורות שלא אסרה תורה אף בבולטות. ודעת תוס' [ורא"ש ע"ש] דמן התורה אין אסור אלא לעשותן כל הצורות האסורות בית תבנית כו' ואדם וד"פ ומדור העליון ותחתון ודוקא בולטות ובמדור תחתון אף שוקעות ומדרבנן אסור אף להשהותן אותן שאסור לעשותן משום חשדא דעשייתן ועוד אסור מדרבנן צורת דרקון משום חשדא דעבודת כוכבים בבולטת בין לעשותן בין להשהותן ושאר צורות מותר בכ"ע (ע"כ):

{{עוגןמ|כח}} '''טבעת כו'. ''' לשון הרמב"ם וכנ"ל דדוקא בצורת אדם: <br>''' (ליקוט) טבעת כו' שהיא צורת אדם. ''' כן מפרש הרמב"ם וכ"ה בירושלמי וכתב בזה ג' חילוקים דצורת אדם דוקא בולטת אסור וצורת המשמשים במרום אסור אפי' שוקעת שאר צורות מותר אפי' בולטות וכ"ז כ' לעשות הוא עצמו (ע"כ):

{{עוגןמ|לא}} '''צורות כו'. ''' לשון הרמב"ם וכ"ה שיטת הרא"ש וכנ"ל והרמב"ן והרמ"מ אוסרין בבולטת כנ"ל ומביאין ראיה ממכילתא פ' יתרו והביאו בילקוט ס"ס רפ"ו לא תעשה לך פסל וכל תמונה יכול לא יעשה כו' אבל יעשה לו דמות בהמה חיה ועוף כו' דמות דגים וחגבים שקצים ורמשים ת"ל תבנית כו' והא דאמרינן בב"ב נ"ד דרב לא קני כו' ופי' רשב"ם שם בצורת חיה או עוף פי' דציור בכותל הוא כמו שוקעת וכנ"ל ס"ד ושמציירין בכותל כו'. ול"נ דממכילתא אין ראיה דשם הוא לעובדם וכמש"ש בגמ' אי לעובדם כו' אין ה"נ כו' ולכן אסר במכילתא אפילו בשוקעת ועתוס' דיומא נ"ד ד"ה כרובים כו' ואמר שם במכילתא כ"כ רדף הכתוב אהחר יצ"ה שלא ליתן מקום כו' משמע לעובדם דבההוא רודף היצ"ה: <br>''' (ליקוט) צורות כו'. ''' עמש"ש ובתוספתא (פ"ו) טבעת שיש עליה פרצוף מותר לחתום ר' חנינא בן גמליאל אומר של בית אבא היו חותמין בחותמין של פרצופות ר"א בן צדוק אומר כל הפרצופות היו בירושלים חוץ מפרצוף אדם בלבד. רשב"א סי' קס"ז (ע"כ):