ביאור הגר"א/חושן משפט/קנג: הבדלים בין גרסאות בדף

 

{{עוגןמ|א}} '''המבקש.''' לשון ש"ע של אלו ד"ס הכל לשון הרמב"ם ולשון ב"ה הוא שיטת תוס' ורא"ש וטור וע"ש תוס' עד ועוד כו'. ושיטת הרמב"ם וש"ע ופי' יכול למחות דבעל החצר הוא להוציא זיז ויכול למחות דבעל הגג הוא לבנות תחתיו וכפי' תוס' הנ"ל ועוד כו' דבזיז טפח בין בעל הגג בין בעל החצר יכולין למחות רק דבעל החצר קודם חזקה ובעל הגג לאחר חזקה ובפחות מטפח בעל החצר ג"כ קודם חזקה ובעל הגג אין יכול למחות לעולם אפי' לאחר חזקה והמחאה ודבעל הגג ובעל החצר כנ"ל ופי' במתני' חזקה על אויר שתחת הזיז ובזה הוא החילוק שבין טפח ופחות מטפח וה"ק אין לו חזקה על האויר ולכך אין יכול למחות על הבנין אבל בזיז עצמו אפי' פחות מטפח החזיק והכריחו מדקתני אין יכול למחות וא"א שלא החזיק כלל דאפי' להסירו צריך פשיטא דאין יכול למחות ושיעור חזקה מיד שלא מיחה בו ושיעור הבנין שמעכב עליו אין שיעור אלא כדי תשמיש הזיז וז"ש לבנות תחת הזיז ולבטל תשמישו אבל החזיק במשך ד' שאז יש לו ד' על ד' אז החזיק ג"כ באויר גובה י"ט תחתיו ואין יכול לבנות כשיעור הזה לפי שהוא רשות לעצמו כמ"ש לענין שבת ומרחיבו עד ד" והחזיק באויר י"ט להשתמש ושלא לבנות בעל החצר. ושיטת התוס' ורא"ש וב"ה ופי' מחאה בין דבעל הגג בין דבעל החצר הכל לענין תשמיש הזיז וכמ"ש בתוס' שם ובזה אפשר דגם הרמב"ם מודה ולכן הגיה ב"ה דבריו על לשון הרמב"ם וכן התוס' מודים ג"כ בפי' מחאה להרמב"ם רק שמפרשים חזקה לענין הסרת הזיז ומחאה לענין תשמיש כנ"ל ומפ' בטפח בעל החצר מוחה קודם חזקה ובעל הגג אחר חזקה כנ"ל ובפחות מטפח בעל הגג אין יכול למחות לעולם ג"כ כנ"ל לשיטת הרמב"ם ובעל החצר יכול למחות לעולם וג"כ אין לבעל הגג חזקה לעולם ואין יכול למחות בבעל החצר לעולם בתשמיש הזיז. ובאלו ג' דברים הם חולקים על הרמב"ם וש"ע ועוד דלהרמב"ם החזקה מיד שנודע הזיקו ולא מיחה וא"צ טענה ולתוס' צריך חזקה ג"ש וטענה:

{{עוגןמ|ב}} '''כל שהוא.''' ר"ל אפי' פחות מטפח בעל החצר מעכב להוציאו וכן בסיפא בס"ב אפי' פחות מטפח החזיק בעל הזיז:

{{עוגןמ|ג}} '''בעל החצר.''' כרב הונא שם:

{{עוגןמ|ד}} '''שהרי.''' שם:

{{עוגןמ|ה}} '''וכ"ז שלא.''' לשיטת הרמב"ם דלאלתר החזיק מיירי דעדיין לא החזיק שמיחה בו רק שמניחו לזמן מועט וז"ש שהניחו בעל החצר מרצונו ועסמ"ע סק"ב:

{{עוגןמ|ו}} '''אין כו' ובעל כו'.''' כפי פי' ל"ש אלא כו' אבל כו' כנ"ל וגם הרמב"ם מודה בזה וכן התוס' מודים לו כפי' על הוצאת הזיז:

{{עוגןמ|ז}} '''הוציא.''' כפי שיטתו דלענין חזקת הזיז עצמו אין חילוק בין טפח לפחות מטפח:

{{עוגןמ|ח}} '''ולא מיחה.''' כנ"ל לשיטתו בשיעור החזקה:

{{עוגןמ|ט}} '''ומשתמש בו ומונע כו'.''' דלהרמב"ם בגוף הזיז החזיק אפי' פחות מטפח ולכן לענין התשמיש שוה ג"כ לזיז טפח ותוס' וסייעתם חולקים בזה עליו בד' דברים א' לענין שיעור החזקה וז"ש וי"א דכל כו' ועוד במ"ש החזיק כו' ומשתמש בו. ומונע כו'. וע"ז כ' וי"א דבזיז כו'. בעל החצר כו' אבל כו':

{{עוגןמ|י}} '''וי"א דכל.''' כמו בחזקת גוף הקרקע וה"ה בתשמישין ונזקין כמ"ש בסימנים אלו קנג קנד קנה וכמ"ש בב"ב מא א' כל חזקה כו' ומפ' בכל ענייני חזקה וג"כ צריך ג"ש כמ"ש שם א"ל כמאן כו' ור' ישמעאל איירי בפתיחת חלון. והרמב"ם וסייעתו מפ' דלענין נזקים ותשמישין א"צ טענה כמ"ש שם והא אחזיקי לי ופשטא דשמעתא משמע בלי שום טענה דהדר גודא בארעא דחבריה ואמר שם והא אחיל כו' וע"ש תוס' ד"ה והא שפי' לפי שיטתם ושם ך"ג א' והא אחזיק להו מ' ג"כ שלא בטענה וע"ש תוס' ד"ה והא וג"כ א"צ ג' שנים כמ"ש שם נ' ב' אין דין חזקה לנזקין וכמ"ש בפי' בפ"ג על מתני' הזיז כו' וא"ל בחזקה לנזקין משלש שנים והוא מ"ש אין דין חזקה לנזקין ושם ו' ב' ואי חבריה בטינא כו' וע"ל סי"ז וע"ש בתוס' ד"ה ואי כו' והתוס' פי' שם לפי שיטתן דאמתני' קאי וע"ש ד"ה האי כו' ומ"ש שם מ"א א' כמאן כו' לאו דבעינן ג"ש רק שיתברר שנודע הזיקו ולכן אמרו ולסתום לאלתר כו' דבזה ודאי נודע הזיקו לאלתר כמ"ש שאין אדם עשוי כו' וכמ"ש בפי' מתני' הנ"ל וג"כ לא הויא חזקה לאלתר אלא כשיעמוד אותו הנזק כדי שיוכל לומר לאותו שהוזק כבר נתפייסת כיון שלא מחית עליו וע"ש וכמ"ש הרמב"ן במלחמות פ"א ובחדושיו פ"ג וכמ"ש בירושלמי הפותח חלון כו' יכול מימר ליה הוינא בעית לעי ואע"פ שס"ל לירושלמי שגם סייע לא מהני בזה לית הלכתא דפליג בגמ' דידן שם מא א' והא אחיל כו' וע"ל סי' קנה סל"ה.

{{עוגןמ|יא}} '''וי"א דבזיז.''' כפי פי' במתני' אין לו חזקה כנ"ל:

{{עוגןמ|יב}} '''ואם כו'.''' כמ"ש ל"ש אלא כו' וכפי' כנ"ל אפי' להמפרשים דכל חזקה הוא לאלתר כאן לא מהני כלל אפי' לא מיחה:

{{עוגןמ|יג}} '''היה בזיז.''' כפי' יש לו חזקה. באויר החצר כנגדו ויכול למחות. לבנות תחתיו כשיעור תשמישו ועט"ז וכן ברישא בפחות מטפח:

{{עוגןמ|יד}} '''או שבולט ''' רשב"ם שם:

{{עוגןמ|טו}} '''ולא מיחה.''' כשיטתו:

{{עוגןמ|טז}} '''אבל אם כו'.''' רשב"ם שם והרא"ש מדקא' ארבעה מ' דוקא ד' לא פחות ולא יותר דבפחות לא החזיק כלל ביותר משיעורו וביותר צ"ל על יותר מארבעה:

{{עוגןמ|יז}} '''ואין בעל.''' דלא כהרי"ב שמפ' ואין יכול למחות בעל הגג כו' על לקבוע זיזין בעל החצר בכותלו וכפי' רשב"ם ד"ה בבעל א"נ כו' רק שרשב"ם מפ' סמוך לכותלו ועב"ח:

{{עוגןמ|יח}} '''יש מי.''' בזה מודה רב הונא לרב יהודא אפי' בזיז טפח ואפי' לענין הוצאתו וכמ"ש שם לימא בהיזק ראיה כו':

{{עוגןמ|יט}} '''ויש.''' ג"כ כנ"ל כמ"ש דא"ל לתשמישתא כו' ואף רב הונא ל"ק אלא משום דחזיא למיתלא בי' כמ"ש שם:

{{עוגןמ|כ}} '''ואין לו חזקה.''' דכל שאין יכול למחות אין לו חזקה כמ"ש שם בזיז וחלון כמ"ש מרדכי והג"מ וע"ל סי' קנד סכ"ב בהג"ה:

{{עוגןמ|כא}} '''וכשירצה.''' ר"ל לענין זה אין לו חזקה דהא אין יכול למחות בו:

{{עוגןמ|כב}} '''בעל החצר.''' דכל שיש לו חזקה יכול למחות כנ"ל:

{{עוגןמ|כג}} '''ואם כו'.''' אפי' צינור למקומו יש חזקה רק לבנות כמ"ש בס"ח וכמ"ש בגמ' שם:

{{עוגןמ|כד}} '''כדאמרי'.''' שם ס' א' וכפי' הרמב"ם דמשום מחילה וכס' הראשונה בסי' קנד סי"ב בהגה:

{{עוגןמ|כה}} '''וכן אם כו' בדרך מחילה.''' ר"ל דבכה"ג לענין מחילת בעל הסתירה צריך מעשה הניכרת כמ"ש שם בהגה וכ"ז כשסתם כו' וכמ"ש שם:

{{עוגןמ|כו}} '''אבל אם נפל.''' דכל שנפל דבר המחזיק לא הפסיד חזקתו כמ"ש שם ס' ב' וכמ"ש בתוספתא לענין שובך על מתני' ואם לקחו ך"ג א' וכמ"ש בסי' קנה סך"ד וכמ"ש ו' א' אחזיק להורדי אחזיק לכשורי שאפי' ינטל או נפלה ההורדי לא הפסיד חזקתו ואפי' לכשורי:

{{עוגןמ|כז}} '''ואם עשה כו'.''' ר"ל דכאן מיד ששתק הוי מחילה כנ"ל:

{{עוגןמ|כח}} '''רצה כו' או.''' ר"ל אע"ג דפליגי שם בבעל החצר אם יכול אבל בבעל הגג מודי כמ"ש שם נט א' לדידי קני כו" וכמ"ש הנ"י שם דל"ק לדידי קני איגרך למיאמ' דלא קני רק המים וז"ש שלא החזיק כו' וגם אין יכול לעכב מטעם שלא שעבדתי מקום אחר בחצר למימך שאפי' משפכי לנטפי יכול לשנותן כמ"ש שם ו' א' וכמש"ל בס"י וכן אין יכול לעכב בקיצורו שיורד מהר שהרי יכול לשנותן לצריפא דאורבני וכמ"ש שם ושם:

{{עוגןמ|כט}} '''והואיל ואין.''' שאפי' לבנות תחתיו יכול אע"פ שמקבל בבניינו:

{{עוגןמ|ל}} '''אבל לא כו'.''' הרא"ש שם דלא כשמואל ור' חנינא אלא כר' ירמיה ב' א':

{{עוגןמ|לא}} '''להטותו.''' לפי' רשב"ם:

{{עוגןמ|לב}} '''או לשנותו.''' לפי' תוס' ד"ה מרזב כו' ור"ל אפי' באותו רוח להטותו:

{{עוגןמ|לג}} '''ואפי'.''' גמ' שם וכנ"ל:

{{עוגןמ|לד}} '''והוא כו'.''' שם נט א':

{{עוגןמ|לה}} '''ראובן.''' נלמד מס"ו במכ"ש וכמ"ש שם ך"ד ב' שאני הזיקא דרבים כו':

{{עוגןמ|לו}} '''אע"פ.''' כמש"ל סי' קנ"ה ס"י וס"כ ע"ש:

{{עוגןמ|לז}} '''מי.''' כפי' רשב"ם שם ורבו:

{{עוגןמ|לח}} '''ואפי' לבנות.''' כפי' רבו הר"י מיגש:

{{עוגןמ|לט}} '''מי שבא.'''  מדפליגי בנטפי ושפכי ואף להמתיר משום דאין מוסיף בהזיקו: <br> (ליקוט) ''' מי שבא כו'.''' דהאר"נ דאמר לצריכא דאורבני לא ודאי דאוסר בתוספת היזק ואפ"ה קאמר דאחזיק לבטפי אלמא דה"ק דאינו מוסיף בהיזקו וא"כ רב יוסף דמתיר דצריפא י"ל ג"כ מה"ט. רמב"ן (ע"כ):

{{עוגןמ|מ}} '''ויש מתירין.''' טור בשם רמ"ה דס"ל כפי' רשב"ם בפי' צריפא דאורבני וזה ודאי מוסיף בהיזק הוא:

{{עוגןמ|מא}} '''מי שהחזיק.''' כנ"ל בסי"א מי שבא כו' וכמ"ש שם וכ' והא דתניא בתוספתא החזיק לגשמים החזיק לכביסה החזיק לכביסה החזיק לגשמיים והוא תוספתא בסוף ב"מ והמ"מ העתיק לכביסה א' שופך חמש כביסות תירצו שם איירי בשופך לביב וז"ש אבל השופך כו' ופי' ב"ה דוקא בשופך ברשותי דרך כו':

{{עוגןמ|מב}} '''וכ"ז שירצה.''' כפי פירושו כל הני חזקה דזיז וסולם וחלון הכל לבנות תחתיו וכתי' ר"י ב"א לענין מרזב:

{{עוגןמ|מג}} '''ואם קבעו.''' תוספתא בפ' בתרא דב"מ לענין ד"א ע"ש:

{{עוגןמ|מד}} '''כל שהן.''' ר"ל בין הורדי וכשורי דל"פ אלא בכותל חבירו וכמ"ש בסי"ח בש"ע:

{{עוגןמ|מה}} '''ואע"פ.''' כן מ' שם בגמ' בי כוי כו' וא"א שאין יכול להכניס מאי ס"ד:

{{עוגןמ|מו}} '''ואין.''' ר"ל אע"ג שאמר למעלה כל שהן ואפי' כשורי וכמה שירצה מ"מ אין כו' וכמ"ש בב"מ קיז ב' תחתון שבא כו' וכמ"ש שם הרא"ש בשם הראב"ד שבא לשנות מהמנהג מההיא דהורדי:

{{עוגןמ|מז}} '''שראובן סייע.''' שם מא א' דלא כירושלמי:

{{עוגןמ|מח}} '''או ראה.''' כנ"ל ס"א:

{{עוגןמ|מט}} '''בד"א כו'.''' מדקאמר בי כווי כו' והא אפי' החזיק בקורה אחת לא החזיק יותר כ"ש בעוד שלא נשתמש בו כלל אלא דבי כווי לא מיירי בטענת מחילה אלא בטענת שותף וכמ"ש רשב"ם דקאי אמתני' ושם אם הניח קורה מהני בטענת שותף וז"ש במתני' אע"פ שלא נתן כו' דלכאורה הוא מיותר אלא משום סיפא דדוקא בכה"ג בחזקת כו':

{{עוגןמ|נ}} '''וי"א.''' הוא דעת הר' יונה דרמב"ם אזיל לשיטתו שפי' דהורדי וכשורי בטענת מחילה אבל לשיטת המפ' דכל החזקות דוקא בטענה א"כ ע"כ גם דהורדי בטענת שלקח ממנו וכמ"ש רשב"ם שם וצ"ל דבי כווי בטענת שותף מעיקרו דקאי על מתני' כנ"ל:

{{עוגןמ|נא}} '''אא"כ.''' דאל"כ במה יחזיק בלקח ממנו וע"ש ך"ט ב' וז"ש במתני' אע"פ כנ"ל:

{{עוגןמ|נב}} '''וי"א שאין.''' הרא"ש שם דס"ל דאף בהורדי אחזיק בהרבה קורות למ"ד אחזיק כו' דאין קנין למחצה וכל הכותל קנה ממנו וכ"כ התוס' ך"ג א' ד"ה והא:

{{עוגןמ|נג}} '''אבל לא.''' דלא קנה ממנו רק הכותל וכמ"ש בב"מ קיז ב' דבעל העליה אין לו בקרקע כלום וכ"ש כאן דלא לקח רק לתשמישו ואף שקנה הכותל ואף לר' נתן שם משום דבעל העליה מפסיד בקרקע וכמ"ש שם:

{{עוגןמ|נד}} '''ואינו יכול לטעון.''' כמ"ש בסי"ח דהרמב"ם מפ' כאן בטענת שותף:

{{עוגןמ|נה}} '''וכיון שכן.''' כתובות שם שיפצה מאי וכ' הרי"ף שם הלכך לא תשפץ:

{{עוגןמ|נו}} '''ובא בטענה. דכאן אף לשיטת הרמב"ם וש"ע צריך טענה כיון שבא להחזיק למעלה כנ"ל בהורדי:'''  

{{עוגןמ|נז}} '''החזיק למעלה.''' כמ"ש באילן לח א' בבא מחמת טענה:

{{עוגןמ|נח}} '''איכא למימר.''' אף לר"י שם ס' ב' דאין מחזיר היינו בשל רבים כמ"ש שם משום דרב יהודה כו':

{{עוגןמ|נט}} '''וצריך לישבע.''' כמ"ש בסי' קמ:

{{עוגןמ|ס}} '''ונ"ל.''' כמש"ל בסי"ד ואין כ"א כו' אע"ג שבא בטענת לקוחה לפי שיטת התוס' ורא"ש כמש"ל ואם היה מודה לו שלקח ממנו להכניס כשירצה היה יכול להכניס: