ביאור הגר"א/אבן העזר/קכה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|ב}} '''י"א כו'''' כמש"ש ה"ק לא כו' אבל הרי"ף ורמב"ם כ' סתמא דס"ל דרב דאמר מקרעין פליג אשמואל ובכ"ע מכשיר:

{{עוגןמ|ג}} '''אינו גט.''' ממ"ש ב' למאי ניחוש לה ומ' דלא חיישינן כלל כמש"ש חיישינן קאמר ועוד מדאר"א שם א' במי מילין:

{{עוגןמ|ד}} '''י"א דלכתחלה כו'''' ואע"ג דחק יריכות מותר מ"מ לכתב טוב שלא לחקוק כלל שם:

{{עוגןמ|ה}} '''הקורע כו'.''' ירושלמי שם וכ"ה בתוספתא וירושלמי דשבת וכ"פ הרמב"ם בפ"א דשבת:

{{עוגןמ|ו}} '''וי"א כו'.''' כ"כ המ"מ והר"ן בשם התוספתא וכ"כ המ"מ פי"א דשבת שכ"ה ג"כ במקצת נוסח התוספתא דשבת אבל כתב שם שהעיקר הוא בגי' הירושלמי:  

  ו) ''' ויש כו'''' הרמב"ן כאן ואזיל לשיטתו דא"צ על דבר המתקיים כמש"ל סימן קכ"ד ס"ב. מ"מ. וצ"ע לדחות דברי ירושלמי ותוספתא בכדי ואפשר שגי' היה בירושלמי שניהם להכשיר ואע"ג דבשבת פטור אלמא דאין צריך ע"ד המתקיים לכן דחה תוספתא הנ"ל דסימן קכ"ד דהתוספתא אזיל לשיטתו כאן דמחלק בין רושם לקורע ועדיין אינו נוח לי דרושם מ"מ ה"ל לפסול כמו במשקין כו' ול"ד לעל דבר שאינו מתקיים וכן מדמי גמ' כאן ובירושלמי שבת לגיטין:

{{עוגןמ|ז}} '''וי"א כו'''' ויש כו' עח"מ:

{{עוגןמ|ח}} '''כשהבעל כו'''' הוא תמוה דממ"נ א"צ ציוויו כמ"ש בסימן קכ"ב ס"א:

{{עוגןמ|ט}} '''שם יש כו'''' עהג"א פ"א ס"ב ד"ה פ' כו' ועמ"ש בא"ח סימן ל"ו ס"ג:

{{עוגןמ|י}} '''אם כו'''' דפסלינן בפי"ב דשבת.

{{עוגןמ|יא}} '''ליגרור כו'''' ואע"ג דאמרינן שם נטלו לגגו של חית ועשאו ב' זיינין חייב י"ל התם במלאכת מחשבת תליא כו' סה"ת סי' קט"ו:

{{עוגןמ|יב}} '''ויש ליזהר כו'.''' דלשיטת הרי"ף והרמב"ם כתב הוא כמ"ש בס"ב ובמ"ס מסרגלין ברנה ולאו לאפוקי סכין אלא לאפוקי עופרת. מרדכי בה' ס"ת ועי"ד סי' רע"א:

{{עוגןמ|יג}} '''נוהגין כו'.''' תוס' ריש מכילתין ד"ה המביא כו':

{{עוגןמ|יד}} '''אם הוסיף כו'''' דהא כותבין על עלה של זית ודאי אינו מכיל ובירושלמי פריך עלה ולא במקורע הוא היא דאמרה אפילו לא כ' אלא אני פלוני מגרש את אשתי פלונית כשר וכן ראיה מההיא דשקיל ס"ת ויהיב לדביתהו עכ"ל הרשב"א סי' תקס"א וכשיטתו שפ' על עלה א' אבל בירושלמי מ' על עלין הרבה ועמ"ש בסכ"א והרשב"א חילק שם כמש"ש ויש מי כו':

{{עוגןמ|טו}} '''ול"נ דבמקום כו'''' דהא אפי' על הנייר וכ"ד תלוש כשר כמש"ל סי' קכ"ב ס"ב. ד"מ:

{{עוגןמ|טז}} '''נוהגין כו'.''' כדין ספר ולא יהא איגרת סה"ת וא"י פ"י ועבפ"ק דב"ב דאמרי אין עושין ארכו כו' וז"ש כדין ספר אע"ג דא"צ כמ"ש בתוס' ך' ב' סד"ה ל"צ מ"מ לשופרא דמילתא עושין כן וכמ"ש בתו' ב' א' ד"ה המביא כו' וכנ"ל:

{{עוגןמ|יז}} '''נוהגין כו'''' שגם בשטרות פסול כה"ג שמא זייף והוסיף ואמרי' בירו' ובתו' גט שיש בו מחק או תלוי מגופו פסול שלא מגופו כשר ואם החזירו מלמטה אפי' מגופו כשר ואין נוהגין לקיים וכמש"ש בסי"ט וזהו כתלוי וע"ע סי' רע"ו ס"ה ומיהו דוקא בתורף ומה שהוא חוץ ממשמעות מה שהוא תוך הגט. רשב"ץ וז"ש ובמקום כו'.

{{עוגןמ|יח}} '''לא וכו'.''' כו' ונמצא כמש"ש פ"ה ב':

{{עוגןמ|יט}} '''רגלי כו'.''' כמ"ש בא"ח סי' ל"ו ס"ב:

{{עוגןמ|כ}} '''ואם אינו נוגע כו'.''' ע"ש סי' ל"ב:

{{עוגןמ|כא}} '''כ' ל"א כו'.''' ועסי"ט:

{{עוגןמ|כב}} '''צריך כו'.''' תו' פ"ה ב' בד"ה ולורכיה כו':

{{עוגןמ|כג}} '''ויש מי כו'.''' כמש"ש ל"ד ב' בני אדם כו' אלמא דמקום שניהם קפדינן וס' הראשונה ס"ל דאין הקפידה שם אלא על מקום הנתינה וע"סי קכ"ח:

{{עוגןמ|כד}} '''ונוהגין לערות כו'''' כדי שלא יהא גט הראוי להזדייף ד"מ בשם סדרים:

{{עוגןמ|כה}} '''ואם לא כו'.''' הוא תמוה דבגמרא ב' אמרו ל"צ דמעורה מכלל דבלא"ה א"צ להיות מעורה ויכול להזדייף ג"כ כשר:

{{עוגןמ|כו}} '''ויזהר כו'''' ואם כו'. הגהות סמ"ק ודוקא לחלל ד' אבל לשאר אותיות שאינן משתנין כשר כמ"ש תוס' שם ד"ה ל"צ כו' ורא"ש וש"פ. ד"מ אבל הר"ן כ' שם בשם י"א שהוא קרוב לפסול:

{{עוגןמ|כז}} '''והקיום כו'.''' תוס' פ"ד ב' בד"ה אם וכמ"ש בח"מ סי' מ"ד ס"ה:

{{עוגןמ|כח}} '''ועכשיו כו'.''' שם בתו':

{{עוגןמ|כט}} '''גט כו'.''' תוספתא וירושלמי פ"ב הלכה ג':

{{עוגןמ|ל}} '''נמוק כו'''' נמחק כו'. הכל בתוספתא שם:

{{עוגןמ|לא}} '''בד"א כו'.''' בירושלמי שם נתקרע ה"ז פסול בשלא נתקרע כקרע ב"ד כו' על העלה של זית לא כמקורע הוא אר"ז תנא בולא שילוח אפי' כתב אני פלוני מגרש את אשתי כשר ור"ל בעידי מסירה:

{{עוגןמ|לב}} '''וה"ה כו'.''' במ"מ כ' שבזה אף הרמב"ם פוסל דאין האשה מתגרשת אלא בכתב והאי לאו כתב הוא וי"מ בדברי הרמב"ם ע"ש:

{{עוגןמ|לג}} '''יש מי שכ' כו'.''' כ"מ בי"ד סוף סימן רע"א ועמש"ש: