נשמת אדם/א/נט: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

'''בסי'''' קמ"ח סעיף ב' כתב הש"ע אכל במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לברך והוא מירושלמי. והתוס' בפרק ע"פ ק"א כתבו דר"ל שאכל תאנים מן האילן. וכן משמע לכאורה דמ"ש תאנה דנקט ולכן הקשו על הרשב"ם דס"ל כל ז' מינים טעונין ברכה במקומן וא"כ למה צריך לברך ונ"ל דרשב"ם לא ניחא ליה לפרש כתוס' דא"כ הל"ל אכל ממזרחה ובא לאכול ממערבה. א"ו דאין ר"ל שאכל תאנים אלא ר"ל שאכל בצד מזרחה של תאנה ומיירי דאכל פירות ושאר דברים. ותאנה דנקט י"ל לפי שיש לו ענפים מרובים. כדאיתא בברכות האומנין שהיו עושין בראש התאנה וא"כ יש לו צל מרובה ודרך לאכול תחתיו וכן משמע בסנהדרין י"ח ע"ב ובטיהרא בטול תאינתא ידמוך פירש"י ובצהרי' יגדל החום עד שיהא השור מיצל בצל התאנה מפני החום וכתב הב"י וז"ל ואע"ג דהוי מזוית לזוית ולא הוי שנוי מקום שאני התם שכותלי הבית מקיפים לשתי הזויות וחשוב הכל כמקום א' משא"כ בתאנה שהתאנה במקום שאינו מוקף מחיצות. ולפ"ז במקום שאין בו מחיצות אפי' שנוי במקום כל דהוא הוי שנוי. ומיהו אפשר דבמקום שאין בו מחיצות כל שרואה מקומו הראשון לא הוי שנוי מקום. ומזרח ומערב שאני כיון דתאנה מפסקת הוי להו שני מקומות עכ"ל וכתב המ"א דכוונתו דכיון דתאנה מפסקת אין רואה מקומו והוי ליה שני מקומות. ודוקא באין מוקף מחיצות אבל במוקף מחיצות ואפי' ישב לו אחורי תנור ואין רואה מקומו מ"מ הכל נחשב למקום אחד וא"ר חולק עליו וכתב דמב"י משמע דלתירוץ שני אין חילוק בין מוקף מחיצות או לא דאפי' במוקף מחיצות אם איזה דבר מפסיק צריך לברך אפי' ברואה אם לא היה דעתו מתחילה דחשיב כמחדר לחדר וכמש"כ הראב"ד דמיירי שלא היה דעתו מתחלה לכך. אבל בסעיף ה' מאילן לאילן מיירי שהיה דעתו מתחלה לכך. וזה שכתב הב"י כיון שהתאנה מפסקת ולא קאמר שאינו רואה ע"ש ולפי מה שכתבתי בדעת הרשב"ם דע"כ מפרש שישב ואכל בצד מזרח תאנה משמע בודאי שהתאנה עומדת במקום שאין מוקף מחיצות. דאל"כ ליתני במזרח הגן וכן משמע לשון הב"י שכתב משא"כ במזרח תאנה שהתאנה במקום שאין בו מחיצות משמע דלישנא דירושלמי הכי משמע וקשה דבאמת למה נקט הירושלמי דין זה באין מוקף מחיצות. ולא נקט באוכל בגן שיש בו מחיצות. אע"כ דדוקא באין בו מחיצות התאנה מפסקת באין רואה מקומו אבל במקום שמוקף מחיצות אע"ג שאינו רואה מקומו הוי הכל מקום אחד כמ"ש המ"א: