רשב"א/שבת/ד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 25 בתים ,  13 ביולי 2020
מ
←‏top: הסרת התבנית שולי הגיליון (במידה ותווסף הערה יש להוסיף אותה באופן ידני)
(המשך הערות באדיבות מכון עטרת התורה)
מ (←‏top: הסרת התבנית שולי הגיליון (במידה ותווסף הערה יש להוסיף אותה באופן ידני))
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}


הא דאמרינן:''' לכולי עלמא לא ילפינן זורק ממושיט.'''  הקשו בתוספות{{הערה|כה"ק התורא"ש ד"ה דרבי, בצד השני של הגמ'.}}: נהי דלא ילפינן זורק ממושיט, ממעביר מיהא ליליף, דחייב מעביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים אפילו למעלה מעשרה, כדאמרינן בפרק הזורק {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/צז/א|צז.]]}} בעי רב חסדא למטה מעשרה פליגי וכו', ופשטה ניהליה רב המנונא מרשות היחיד לרשות היחיד ועובר ברשות הרבים עצמה רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרים, מדקאמר ברשות הרבים עצמה מכלל דבלמטה מעשרה פליגי, ובמאי אילימא במעביר למטה מעשרה מחייב למעלה מעשרה לא מחייב והאמר ר' אלעזר המוציא משוי למעלה מעשרה חייב שכן משא בני קהת כו' אלמא במעביר כהאי גוונא חייב, וזורק ודאי ממוציא ילפינן ליה כדאמרינן בריש פרק הזורק {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} מכדי זריקה תולדה דהוצאה היא הוצאה גופא היכא כתיבא, דהא דאמרינן התם כל ד' אמות ברשות הרבים גמרא גמירי להו, היינו בין בזורק בין במעביר ברשות הרבים עצמה, אבל זורק מרשות היחיד לרשות הרבים ילפינן ממוציא, והכי נמי הוה לן למילף זורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים ממעביר דמאי שנא{{הערה|הנה ממשה"ק רבינו והתורא"ש אמאי לא ילפי' זורק מרה"י לרה"י דרך רה"ר ממעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר, מבו' דחיוב מעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר, הוא משום מושיט, ולא משום העברת ד"א ברה"ר, וצ"ב קצת דרבינו בעירובין ל"ג. ד"ה כשרבים, ס"ל דאין חיוב מעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר, ועי' חי' רע"א ר"ה כ"ט: ד"ה גזרה. וע"ע משנ"ת בזה בציונים שבסוה"ס לעיל ב. בתוד"ה שבועות.}}. ותירצו דלא ילפינן ממוציא אלא זורק מרשות היחיד לרשות הרבים, דזריקה זו היתה במשכן, אבל מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים לא היתה במשכן ולא ילפינן לה ממוציא, ואין לנו לחייב בתולדה דהוצאה אלא אותן שהיו במשכן{{הערה|משמע דזורק מרה"י לרה"ר היה במשכן, וכ"ה במהרש"ל ריש הזורק, ומהרש"א שם. ועי' מהר"ם ריש הזורק, [מה שביארו דזריקה חשיב תולדה, משום דנלמד מסברא, וכ"מ במאירי שם]. אולם עי' שנו"א ר"פ הזורק, דל"ה זורק במשכן, וכ"מ במאירי לק' צ"ו. ועי' רע"א לק' ו. ורש"ש שם. ועי' דף ח. בסוגיא דכורת, ברש"י ד"ה רחבה, וברש"ש שם, וגהש"ס שם. וע"ע אור החמה לק' ו. ד"ה הרעק"א. ועי' ענף יהושע לק' ו. בתוד"ה המושיט, דנשמט מהרע"א ד' רבינו הנ"ל. וע"ע מראה הפנים על הירושלמי פ"א ד"ה המוציא. ועי' פנ"י לק' ו. ד"ה והשתא. שפ"א לק' ה: ד"ה ובן עזאי, ולק' ח. ד"ה רחבה. וע"ע מאירי לק' צ"ו. ובע"ב, ד"ה זהו ביאור המשנה.}}. ואף על גב דבסמוך בעינן למימר דלר' עקיבא ילפינן זורק ממושיט אף על גב דלא הוה במשכן. איכא למימר דהוה סלקא דעתך דלרבי עקיבא טפי דמי זורק למושיט ממאי דדמי שאר תולדות להוצאה{{הערה|וע"ע חת"ס בע"א בתוד"ה דרבי, מש"כ עפ"י תי' זה. ובתורא"ש שם תי' באופ"א דזריקה דמי' למושיט, ששניהם עומדים במקומם, משא"כ מעביר שהולך. ובחי' הר"מ קזיס לק' צ"ו. ד"ה היו, מה שדן אי מוכח מהכא מדלא יליף זורק ממושיט דלא סגי בסברא לחייב רק על מה שהיה במשכן, או דיש טעם לחלק בין זורק למושיט, שאינו עושה ההנחה בידים כמותו. ויש להעיר עוד ממש"כ החת"ס לק' צ"ו: ד"ה מכדי, דמאן דלא יליף זורק ממושיט, היינו משום דס"ל דמושיט הוי תולדה, ול"ש שיהיו לו תולדות.}}.
הא דאמרינן:''' לכולי עלמא לא ילפינן זורק ממושיט.'''  הקשו בתוספות{{הערה|כה"ק התורא"ש ד"ה דרבי, בצד השני של הגמ'.}}: נהי דלא ילפינן זורק ממושיט, ממעביר מיהא ליליף, דחייב מעביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים אפילו למעלה מעשרה, כדאמרינן בפרק הזורק {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/צז/א|צז.]]}} בעי רב חסדא למטה מעשרה פליגי וכו', ופשטה ניהליה רב המנונא מרשות היחיד לרשות היחיד ועובר ברשות הרבים עצמה רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרים, מדקאמר ברשות הרבים עצמה מכלל דבלמטה מעשרה פליגי, ובמאי אילימא במעביר למטה מעשרה מחייב למעלה מעשרה לא מחייב והאמר ר' אלעזר המוציא משוי למעלה מעשרה חייב שכן משא בני קהת כו' אלמא במעביר כהאי גוונא חייב, וזורק ודאי ממוציא ילפינן ליה כדאמרינן בריש פרק הזורק {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} מכדי זריקה תולדה דהוצאה היא הוצאה גופא היכא כתיבא, דהא דאמרינן התם כל ד' אמות ברשות הרבים גמרא גמירי להו, היינו בין בזורק בין במעביר ברשות הרבים עצמה, אבל זורק מרשות היחיד לרשות הרבים ילפינן ממוציא, והכי נמי הוה לן למילף זורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים ממעביר דמאי שנא{{הערה|הנה ממשה"ק רבינו והתורא"ש אמאי לא ילפי' זורק מרה"י לרה"י דרך רה"ר ממעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר, מבו' דחיוב מעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר, הוא משום מושיט, ולא משום העברת ד"א ברה"ר, וצ"ב קצת דרבינו בעירובין ל"ג. ד"ה כשרבים, ס"ל דאין חיוב מעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר, ועי' חי' רע"א ר"ה כ"ט: ד"ה גזרה. וע"ע משנ"ת בזה בציונים שבסוה"ס לעיל ב. בתוד"ה שבועות.}}. ותירצו דלא ילפינן ממוציא אלא זורק מרשות היחיד לרשות הרבים, דזריקה זו היתה במשכן, אבל מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים לא היתה במשכן ולא ילפינן לה ממוציא, ואין לנו לחייב בתולדה דהוצאה אלא אותן שהיו במשכן{{הערה|משמע דזורק מרה"י לרה"ר היה במשכן, וכ"ה במהרש"ל ריש הזורק, ומהרש"א שם. ועי' מהר"ם ריש הזורק, [מה שביארו דזריקה חשיב תולדה, משום דנלמד מסברא, וכ"מ במאירי שם]. אולם עי' שנו"א ר"פ הזורק, דל"ה זורק במשכן, וכ"מ במאירי לק' צ"ו. ועי' רע"א לק' ו. ורש"ש שם. ועי' דף ח. בסוגיא דכורת, ברש"י ד"ה רחבה, וברש"ש שם, וגהש"ס שם. וע"ע אור החמה לק' ו. ד"ה הרעק"א. ועי' ענף יהושע לק' ו. בתוד"ה המושיט, דנשמט מהרע"א ד' רבינו הנ"ל. וע"ע מראה הפנים על הירושלמי פ"א ד"ה המוציא. ועי' פנ"י לק' ו. ד"ה והשתא. שפ"א לק' ה: ד"ה ובן עזאי, ולק' ח. ד"ה רחבה. וע"ע מאירי לק' צ"ו. ובע"ב, ד"ה זהו ביאור המשנה.}}. ואף על גב דבסמוך בעינן למימר דלר' עקיבא ילפינן זורק ממושיט אף על גב דלא הוה במשכן. איכא למימר דהוה סלקא דעתך דלרבי עקיבא טפי דמי זורק למושיט ממאי דדמי שאר תולדות להוצאה{{הערה|וע"ע חת"ס בע"א בתוד"ה דרבי, מש"כ עפ"י תי' זה. ובתורא"ש שם תי' באופ"א דזריקה דמי' למושיט, ששניהם עומדים במקומם, משא"כ מעביר שהולך. ובחי' הר"מ קזיס לק' צ"ו. ד"ה היו, מה שדן אי מוכח מהכא מדלא יליף זורק ממושיט דלא סגי בסברא לחייב רק על מה שהיה במשכן, או דיש טעם לחלק בין זורק למושיט, שאינו עושה ההנחה בידים כמותו. ויש להעיר עוד ממש"כ החת"ס לק' צ"ו: ד"ה מכדי, דמאן דלא יליף זורק ממושיט, היינו משום דס"ל דמושיט הוי תולדה, ול"ש שיהיו לו תולדות.}}.
שורה 63: שורה 63:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
 
[[קטגוריה:חידושי הרשב"א: שבת]]
[[קטגוריה:חידושי הרשב"א: שבת]]

תפריט ניווט