מראי מקומות/בבא מציעא/עו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
←‏top: הטמעת קישורים
(תיקון)
מ (←‏top: הטמעת קישורים)
 
שורה 35: שורה 35:
ע"ע בראשונים ב"ב דף ט' מש"כ בדין תחילת מלאכה, וע"ע בנמו"י לקמן פ' השואל (נז. מדפי הרי"ף) דשו"ש משעת משיכה אין בעה"ב יכול לחזור בו דהו"ל כתחילת מלאכה דפועל עי"ש, והראשונים שם נחלקו ע"ז, וצ"ב בביאור פלוגתתם.
ע"ע בראשונים ב"ב דף ט' מש"כ בדין תחילת מלאכה, וע"ע בנמו"י לקמן פ' השואל (נז. מדפי הרי"ף) דשו"ש משעת משיכה אין בעה"ב יכול לחזור בו דהו"ל כתחילת מלאכה דפועל עי"ש, והראשונים שם נחלקו ע"ז, וצ"ב בביאור פלוגתתם.


ובעיקר קנין תחילת מלאכה כ' החזון איש חו"מ ליקוטים סימן כ' לדף י. (ד"ה ולדין) דקנין התחיל במלאכה, הוא משום שנתחייב בשכרו והו"ל כקבלת כסף, ונקנה בקנין כסף, וציין לדבריו ב"ק סימן כ"א ס"ק כ"ח, וכ"כ שם בס"ק ל"ב (ד"ה הג"א ובד"ה ויש), וכ"כ בס"ק כ"ו (ד"ה כ') בדברי הריטב"א בשמעתין במשך את הצמר, ומקשים דמאחר דחייב בשכרו כיצד יועיל לקנין, ומדבריו בס"ק ל"ב נראה דפי' משום דמתחייב מיד בכל שכרו, וצ"ב כיצד חל החיוב בכל שכרו, ובעזה"י יבואר כיו"ב לקמן עט., עוד ילה"ע בדברי החזון איש מנלן דע"ע נקנה בקנין כסף הא מטלטלין אין נקנין בכסף, וע"ז י"ל לדברי הראשונים בדף מט: דשכירות לא שייך נשרפו חיטיך, וכ"ש שכירות פועל, וכעי"ד החזון איש כ' בנחל יצחק סימן ל"ט סעי' י"ז, ושם כ' דהוא מדין חליפין עי"ש, וכ"ז להסוברים דשטר התחיבות חשיב כסף לקנין, ונחלקו בזה הראשונים בקידושין דף ה. ודף ח:, ודעת הרמב"ן והרשב"א שאינו קונה, ועחזון איש בקידושין שם ובב"ק סימן ז' ס"ק י"ח (ד"ה במש"כ) שהביא ד' הרמב"ן דלא מהני וצ"ע בדבריו כאן, ועי' בנחל יצחק שכתב דקונה כדין אכילת פירות דקונה ההשתמשות, וכמש"כ הקצוה"ח סימן קפ"ט דקנין השתמשות נקנה באכילת פירות, ובאו"ש פ"ט משכירות ה"ד כתב דצריך שיתחיל שו"פ, כדין אכילת פירות דבעינן שו"פ, [ובריטב"א קידושין מז: מדמי תחילת מלאכה לביקוע בשואל, ובביקוע כ' דבעינן שו"פ] וצ"ב בכ"ז דלכאו' אכתי לא חל החיוב וכמשנ"ת דהחיוב חל רק בסוף. וע"ע האם בהלכו נתחייב בשכרן בהליכה אע"פ שעדיין לא התחילו במלאכה וכ"ש בקבלן דבודאי לא מתחיל החיוב בהליכה לחודי'.- וע"ע דלפ"ז פועל בחנם בודאי לא יהא דין קנין תחילת מלאכה, ועמש"כ לעיל עה: בדין פועל בחנם. ועי' להלן.
ובעיקר קנין תחילת מלאכה כ' החזון איש חו"מ ליקוטים סימן כ' לדף י. (ד"ה ולדין) דקנין התחיל במלאכה, הוא משום שנתחייב בשכרו והו"ל כקבלת כסף, ונקנה בקנין כסף, וציין לדבריו ב"ק סימן כ"א ס"ק כ"ח, וכ"כ שם בס"ק ל"ב (ד"ה הג"א ובד"ה ויש), וכ"כ בס"ק כ"ו (ד"ה כ') בדברי הריטב"א בשמעתין במשך את הצמר, ומקשים דמאחר דחייב בשכרו כיצד יועיל לקנין, ומדבריו בס"ק ל"ב נראה דפי' משום דמתחייב מיד בכל שכרו, וצ"ב כיצד חל החיוב בכל שכרו, ובעזה"י יבואר כיו"ב לקמן עט., עוד ילה"ע בדברי החזון איש מנלן דע"ע נקנה בקנין כסף הא מטלטלין אין נקנין בכסף, וע"ז י"ל לדברי הראשונים בדף מט: דשכירות לא שייך נשרפו חיטיך, וכ"ש שכירות פועל, וכעי"ד החזון איש כ' בנחל יצחק סימן ל"ט סעי' י"ז, ושם כ' דהוא מדין חליפין עי"ש, וכ"ז להסוברים דשטר התחיבות חשיב כסף לקנין, ונחלקו בזה הראשונים בקידושין דף ה. ודף ח:, ודעת הרמב"ן והרשב"א שאינו קונה, ועיין חזון איש בקידושין שם ובב"ק סימן ז' ס"ק י"ח (ד"ה במש"כ) שהביא ד' הרמב"ן דלא מהני וצ"ע בדבריו כאן, ועי' בנחל יצחק שכתב דקונה כדין אכילת פירות דקונה ההשתמשות, וכמש"כ הקצוה"ח סימן קפ"ט דקנין השתמשות נקנה באכילת פירות, ובאו"ש פ"ט משכירות ה"ד כתב דצריך שיתחיל שו"פ, כדין אכילת פירות דבעינן שו"פ, [ובריטב"א קידושין מז: מדמי תחילת מלאכה לביקוע בשואל, ובביקוע כ' דבעינן שו"פ] וצ"ב בכ"ז דלכאו' אכתי לא חל החיוב וכמשנ"ת דהחיוב חל רק בסוף. וע"ע האם בהלכו נתחייב בשכרן בהליכה אע"פ שעדיין לא התחילו במלאכה וכ"ש בקבלן דבודאי לא מתחיל החיוב בהליכה לחודי'.- וע"ע דלפ"ז פועל בחנם בודאי לא יהא דין קנין תחילת מלאכה, ועמש"כ לעיל עה: בדין פועל בחנם. ועי' להלן.


נמצא ג' דרכים בקנין תחילת מלאכה א. הרשב"א פי' כדין חזקה, והביאור כמש"כ הנחל יצחק ואו"ש דהוא כדין אכילת פירות ב. חזון איש דנתחייב בשכרו והוא קנין כסף, וכעי"ז כ' הנחל יצחק דהוא מדין חליפין, ולפ"ז הוא מה"ת ג. הריטב"א פי' דהוא תקנ"ח.
נמצא ג' דרכים בקנין תחילת מלאכה א. הרשב"א פי' כדין חזקה, והביאור כמש"כ הנחל יצחק ואו"ש דהוא כדין אכילת פירות ב. חזון איש דנתחייב בשכרו והוא קנין כסף, וכעי"ז כ' הנחל יצחק דהוא מדין חליפין, ולפ"ז הוא מה"ת ג. הריטב"א פי' דהוא תקנ"ח.
שורה 114: שורה 114:
'''ספק דבר האבד'''
'''ספק דבר האבד'''


'''בגמ'''' צא ושכור מאלו הריטב"א (הובא בשמ"ק) דקדק דעליהם לברר ולהראות דאיכא פועלים לשכור ואי איכא טענה וכפירה בזה בין בעה"ב לפועלים על הפועלים להביא ראי' את"ד, ועמש"כ לעיל במשנתינו בשם המהריל"ד אות רי"ז, ולכאו' טעמו דיש כאן ודאי סיבת חיוב, וספק פטור, וצ"ב דלכאו' כשיש פועלים לשכור אין זה דבר האבד, ואין כאן סיבת חיוב, ועחזון איש ב"ק סו"ס ז' בספק מזיק בפשיעה או באונס על המזיק לברר שהי' באונס, וכ' וזכר לדבר ד' הריטב"א דידן.- וע"ע ש"ך סימן של"ג ס"ק כ"ג שהביא תרוה"ד שדן בשכר משרתת וחוזרת בה, האם חשיב דבר האבוד, או"ד דיכול בעה"ב לעשות בעצמו, וכ' הכל לפי ראות עיני הדיין עי"ש.- ע"ע חזון איש סימן כ"א סוס"ק ל"ב שנסתפק דאם הקנה בקנין לא יועיל במה שמוצאים להשתכר במקו"א.
'''בגמ'''' צא ושכור מאלו הריטב"א (הובא בשמ"ק) דקדק דעליהם לברר ולהראות דאיכא פועלים לשכור ואי איכא טענה וכפירה בזה בין בעה"ב לפועלים על הפועלים להביא ראי' את"ד, ועמש"כ לעיל במשנתינו בשם המהריל"ד אות רי"ז, ולכאו' טעמו דיש כאן ודאי סיבת חיוב, וספק פטור, וצ"ב דלכאו' כשיש פועלים לשכור אין זה דבר האבד, ואין כאן סיבת חיוב, ועיין חזון איש ב"ק סו"ס ז' בספק מזיק בפשיעה או באונס על המזיק לברר שהי' באונס, וכ' וזכר לדבר ד' הריטב"א דידן.- וע"ע ש"ך סימן של"ג ס"ק כ"ג שהביא תרוה"ד שדן בשכר משרתת וחוזרת בה, האם חשיב דבר האבוד, או"ד דיכול בעה"ב לעשות בעצמו, וכ' הכל לפי ראות עיני הדיין עי"ש.- ע"ע חזון איש סימן כ"א סוס"ק ל"ב שנסתפק דאם הקנה בקנין לא יועיל במה שמוצאים להשתכר במקו"א.




תפריט ניווט