90,717
עריכות
שו"ת הרא"ש/צט/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←top: הסרת התבנית "שולי הגיליון"- מערכת כבר הכניס לתוך הניווט
מ (תיקון תצוגה) |
מ (←top: הסרת התבנית "שולי הגיליון"- מערכת כבר הכניס לתוך הניווט) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''תשובה''' בנדון זה אין צריך ראובן לשאול לשמעון היאך בא הקרקע לידו דכיון דהחזיק ראובן בקרקע שני חזקה אי אית ליה סהדי לראובן מכרו לו שהיה הקרקע ברשותו ובחזקתו יום אחד טענינן ליה לראובן כל דהוה מצי שמעון למטען ואי בעי שמעון הוה מצי טעין למערער קניתיו ממך וראובן הבא מכחי שמכרתיו לו החזיק בו ג' שנים ומועלת חזקתו כמו חזקתי כדאמרינן בפרק חזקת הבתים (מ"א) ההוא גברא דדר בקשתא בעיליתא ארבע שנין אתא מארי דביתא אשכחיה אמר ליה מאי בעית בהאי ביתא אמר ליה מפלניא זבינתא דזבנא ממך אתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה אי אית לך סהדי דדר ביה ההוא גברא אפילו חד יומא מוקמינן לה בידך הילכך אין צריך לשאול פי שמעון היאך בא הקרקע לידו אלא יביא ראובן עדים שהקרקע היה בחזקת שמעון יום אחד וטענינן ליה שמא קנאו שמעון מן המערער והשתא נמי ששאל ראובן לשמעון היאך בא הקרקע לידו ואמר שחמיו נתנו לו אם ימצא שמעון עדים שהקרקע היה בחזקת חמיו יום אחד נסתלק המערער מכאן לגמרי ואף אם לא יוכל שמעון להביא עדים שהקרקע היה בחזקת חמיו יום אחד לא הפסיד ראובן זכותו בשביל זה כיון שאם לא שאלו לשמעון זכה ראובן מן הדין לאו כל כמיניה דשמעון להפסיד לראובן בטענתו דאטו אם יאמר ראובן שדה שמכרתי לשמעון גזלתיו מלוי יוציא השדה מיד שמעון פשיטא דלא דאדם יכול לחוב בטענתו לעצמו ולא לאחרים ויחזיר דמי השדה ללוי והשדה תשאר ביד שמעון והוא הדין בנדון זה כיון דבלאו דברי שמעון זכה ראובן בדין לא הפסיד זכותו בשביל דברי שמעון וראיה לדבר מדקאמר רבי חייא אי אית לך סהדי דדר ביה ההוא גברא אפילו חד יומא מוקמינא לה בידך ואם היה הדין תלוי בדברי המוכר היה לו לחקור תחלה אם המוכר קיים ונשאל את פיו אלא ודאי אין תלוי כלל בדברי המוכר ולכך לא הוצרך לחקור אחר דבריו, והנראה בעיני כתבתי וחתמתי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל. | '''תשובה''' בנדון זה אין צריך ראובן לשאול לשמעון היאך בא הקרקע לידו דכיון דהחזיק ראובן בקרקע שני חזקה אי אית ליה סהדי לראובן מכרו לו שהיה הקרקע ברשותו ובחזקתו יום אחד טענינן ליה לראובן כל דהוה מצי שמעון למטען ואי בעי שמעון הוה מצי טעין למערער קניתיו ממך וראובן הבא מכחי שמכרתיו לו החזיק בו ג' שנים ומועלת חזקתו כמו חזקתי כדאמרינן בפרק חזקת הבתים (מ"א) ההוא גברא דדר בקשתא בעיליתא ארבע שנין אתא מארי דביתא אשכחיה אמר ליה מאי בעית בהאי ביתא אמר ליה מפלניא זבינתא דזבנא ממך אתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה אי אית לך סהדי דדר ביה ההוא גברא אפילו חד יומא מוקמינן לה בידך הילכך אין צריך לשאול פי שמעון היאך בא הקרקע לידו אלא יביא ראובן עדים שהקרקע היה בחזקת שמעון יום אחד וטענינן ליה שמא קנאו שמעון מן המערער והשתא נמי ששאל ראובן לשמעון היאך בא הקרקע לידו ואמר שחמיו נתנו לו אם ימצא שמעון עדים שהקרקע היה בחזקת חמיו יום אחד נסתלק המערער מכאן לגמרי ואף אם לא יוכל שמעון להביא עדים שהקרקע היה בחזקת חמיו יום אחד לא הפסיד ראובן זכותו בשביל זה כיון שאם לא שאלו לשמעון זכה ראובן מן הדין לאו כל כמיניה דשמעון להפסיד לראובן בטענתו דאטו אם יאמר ראובן שדה שמכרתי לשמעון גזלתיו מלוי יוציא השדה מיד שמעון פשיטא דלא דאדם יכול לחוב בטענתו לעצמו ולא לאחרים ויחזיר דמי השדה ללוי והשדה תשאר ביד שמעון והוא הדין בנדון זה כיון דבלאו דברי שמעון זכה ראובן בדין לא הפסיד זכותו בשביל דברי שמעון וראיה לדבר מדקאמר רבי חייא אי אית לך סהדי דדר ביה ההוא גברא אפילו חד יומא מוקמינא לה בידך ואם היה הדין תלוי בדברי המוכר היה לו לחקור תחלה אם המוכר קיים ונשאל את פיו אלא ודאי אין תלוי כלל בדברי המוכר ולכך לא הוצרך לחקור אחר דבריו, והנראה בעיני כתבתי וחתמתי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל. | ||
<noinclude> | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||