35,362
עריכות
הון עשיר/עירובין/ה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הסרת רווחים, ותגי <small> באמצעות AWB, תמונה להוספה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (הסרת רווחים, ותגי <small> באמצעות AWB, תמונה להוספה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== ג == | == ג == | ||
'''וכן שלשה כפרים''' . שלשה עיירות סמוכים כל כך מלתא דלא שכיחא היא, לפיכך לא קתני עיירות כבמשנה דלעיל: | '''וכן שלשה כפרים'''. שלשה עיירות סמוכים כל כך מלתא דלא שכיחא היא, לפיכך לא קתני עיירות כבמשנה דלעיל: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''וחוזר למדתו''' . כתב הר"ב, דאם אינו יכול להבליעו כנגד העיר שהוא רחב מחמשים אמה, יכול לילך שלא כנגד העיר במקום שאינו רחב כל כך להבליעו, ואם הוא כצורה זו | '''וחוזר למדתו'''. כתב הר"ב, דאם אינו יכול להבליעו כנגד העיר שהוא רחב מחמשים אמה, יכול לילך שלא כנגד העיר במקום שאינו רחב כל כך להבליעו, ואם הוא כצורה זו {{תמונה להוספה}} שהחסרון הוא מצד העיר, צ"ל דכשמגיע כנגדו מצד הקצר כגון בנקודת א', שמרחיק עצמו משם וחוזר לאחוריו כל כך אמות שיכלה החבל בקצה המקום הקצר, כגון שיעמוד בנקודת ב' אם יהיה משם לנקודת א' חמשים אמה ויעשה חשבון כמה אמות חזר, וכשמגיע לסוף התחום מודד בחבל מדידה יתירה וינכה ממנה כל האמות שחזר ויוסיפם על מדידת הארבעים ושם ירשום התחום, שהרי מה שחזר כבר היה בכלל והוא חזר ומדדו, הרי שבארבעים חבלים שהם שיעור התחום חיסר בהם כל מה שחזר על כי מדדו שני פעמים והכניסו בחשבון שני פעמים, ולכן צריך להוסיף אותו על מדת הארבעים, ולמדוד התוספת לבד א"א שאין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה, ולכן צריך לעשות כמ"ש: | ||
'''הגיע להר''' . כתב הר"ב, והוא שלא יהיה זקוף הרבה, שלא יהיה גבהו עודף על שליש ממדרונו, ע"כ. ואפשר דמן הכבשים שבמקדש למדו, דגרסינן בזבחים דף ס"ג ע"א אמר רמי בר חמא כל כבשי כבשים שלש אמות לאמה, חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע. ופירש רש"י שכל הכבשים שהיו שם היה מדרונם ג' אמות לכל גובה אמה, חוץ מכבש הגדול שהיה מדרונו לכל גובה אמה ג"א וחצי ואצבע ושליש, כי כן עולה החשבון לל"ב אמות מדרון לגובה ט', כדי שיהיה נוח לעלות במשא אברים כבדים, ע"כ. א"כ אפוא שיפוע ההר הזה, הוא דומה לשאר כבשי בית המקדש שאף הם היו נוחים לעלות שהרי לכך היו עשויין, ולא קפדינן שיהיה נוח לעלות במשא כבד ככבש הגדול, שאין אדם מוציא משא ביום השבת, ובזה נחו הרגשות התי"ט: | '''הגיע להר'''. כתב הר"ב, והוא שלא יהיה זקוף הרבה, שלא יהיה גבהו עודף על שליש ממדרונו, ע"כ. ואפשר דמן הכבשים שבמקדש למדו, דגרסינן בזבחים דף ס"ג ע"א אמר רמי בר חמא כל כבשי כבשים שלש אמות לאמה, חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע. ופירש רש"י שכל הכבשים שהיו שם היה מדרונם ג' אמות לכל גובה אמה, חוץ מכבש הגדול שהיה מדרונו לכל גובה אמה ג"א וחצי ואצבע ושליש, כי כן עולה החשבון לל"ב אמות מדרון לגובה ט', כדי שיהיה נוח לעלות במשא אברים כבדים, ע"כ. א"כ אפוא שיפוע ההר הזה, הוא דומה לשאר כבשי בית המקדש שאף הם היו נוחים לעלות שהרי לכך היו עשויין, ולא קפדינן שיהיה נוח לעלות במשא כבד ככבש הגדול, שאין אדם מוציא משא ביום השבת, ובזה נחו הרגשות התי"ט: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''אין מודדין''' . כ"צל, לפי פי' הירושלמי | '''אין מודדין'''. כ"צל, לפי פי' הירושלמי {{ממ|ה"ד לה:}} דמומחה כמשמעו הוא, ופירושו אין התחומים מודדין אלא מאדם מומחה: | ||
'''ריבה''' . התחום. לאדם אחד מאלו המודדין, ומיעט. התחום. לאחר. המודד, כצ"ל לישב לשון המשנה על פי פי' הר"ב שהוא מהש"ס | '''ריבה'''. התחום. לאדם אחד מאלו המודדין, ומיעט. התחום. לאחר. המודד, כצ"ל לישב לשון המשנה על פי פי' הר"ב שהוא מהש"ס {{ממ|דף נט.}}: | ||
'''שלא אמרו חכמים וכו'''' . כתב התי"ט, דאיכא מאן דסבר דעד ג' פרסאות דאורייתא. הכי איתא בירושלמי | '''שלא אמרו חכמים וכו''''. כתב התי"ט, דאיכא מאן דסבר דעד ג' פרסאות דאורייתא. הכי איתא בירושלמי {{ממ|שם}} סוף תחומי שבת שאינן מחוורין דבר תורה, רבי מנא בעי ניחא אלפים אמה אינו מחוור, ארבעה אלפים אמה מחוור הוא, ר' שמעון בן כרסנא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכלם, אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''חוץ לתחום העיר''' . דהיינו עיבורה, ואין זו תחום שבת אלא תחום שעד שם נקראת עיר, כן צ"ל לפי פי' הר"ב. ולא קתני בפירוש חוץ לעיבורה אלא חוץ לתחום, לרמוז דלפעמים הוא כאילו נתנו חוץ לתחום העיר שאינו יכול לבא לביתו שבתוך העיר בשבת, וזה הוא כשיהיה ביתו שבתוך העיר רחוקה מעירובו שחוץ לעיבורה יותר מאלפים, שאז אין העיר חשובה כארבע אמות ואינו יכול לילך בה אלא עד סוף אלפים: | '''חוץ לתחום העיר'''. דהיינו עיבורה, ואין זו תחום שבת אלא תחום שעד שם נקראת עיר, כן צ"ל לפי פי' הר"ב. ולא קתני בפירוש חוץ לעיבורה אלא חוץ לתחום, לרמוז דלפעמים הוא כאילו נתנו חוץ לתחום העיר שאינו יכול לבא לביתו שבתוך העיר בשבת, וזה הוא כשיהיה ביתו שבתוך העיר רחוקה מעירובו שחוץ לעיבורה יותר מאלפים, שאז אין העיר חשובה כארבע אמות ואינו יכול לילך בה אלא עד סוף אלפים: | ||
'''מה שנשכר הוא מפסיד''' . ודאי שהרי הוא בכלל מה שמפסיד יותר, שעתה העיר נחשבת לו לארבע אמות, מה שלא היה כן אם לא היה מערב שהיה לו מחוץ לעיר האלפים שלמים מלבד העיר עצמה, ועוד אפשר שיפסיד גם כן קצת מהעיר, אם יכלה האלפים שמעירובו אליה בתוכה: | '''מה שנשכר הוא מפסיד'''. ודאי שהרי הוא בכלל מה שמפסיד יותר, שעתה העיר נחשבת לו לארבע אמות, מה שלא היה כן אם לא היה מערב שהיה לו מחוץ לעיר האלפים שלמים מלבד העיר עצמה, ועוד אפשר שיפסיד גם כן קצת מהעיר, אם יכלה האלפים שמעירובו אליה בתוכה: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''כיצד וכו' ולמודד שאמרו וכו'''' . זה הוא פירושא דאנשי עיר גדולה וכו'. דכשסוף מדתו כלה באמצע אינו מהלך את כלה, מכלל דאיפכא הוי איפכא שכל העיר חשובה לו כד' אמות, ומשום דהאי ולמודד קאי אפלוגתא דר"ע ורבנן כמ"ש הר"ב, שנא התנא באמצע, לבא עתה לגמור כוונתו לפרש רישא דמתניתין באיז' ענין איירי, דהיינו במודד, דייקא נמי דלא קתני רע"א דהוה משמע דעיקר כוונתו הוא לאשמועינן פלוגתא זו, ושזה יהיה פירושא דרישא, דזה אינו, אלא קתני ורע"א בואו, דמשמע דקא חשיב ואזיל ענין זה לבא עמו לגמר כוונתו, וה"ט דקתני סיפא שאפילו בשין, דמשמע דפירושא דדבר אחר הוא והיינו רישא דאנשי עיר גדולה וכו', וה"פ אנשי עיר גדולה מהלכין וכו' כיצד ימצא דין זה, מי שהיה בעיר גדולה ונתן עירובו וכו' פליגי בה ר"ע ורבנן, ולכ"ע אין הפרש בין גדולה לקטנה אלא למר לעולם מהלך את כלה ולמר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה, א"כ רישא דמתניתין לא מתוקמא בענין זה, וא"כ באיזה ענין ימצא הפרש, זה אינו אלא במודד שמודים חכמים לר"ע שאפילו סוף מדתו כלה במערה הראויה לדיורין אינו מהלך את כלה, מכלל דאיפכא הוי איפכא וכדפרשתי, ולאשמועינן דמאן דגריס ברישא בשני הבבות אנשי במקום אין אנשי, ולא דחיק עצמו לפרש מתניתין כאילו חסורי מחסרא אלא דפלוגתא דר"ע היא פירושא דרישא דווקא, לא משתבש כדאיתא בש"ס | '''כיצד וכו' ולמודד שאמרו וכו''''. זה הוא פירושא דאנשי עיר גדולה וכו'. דכשסוף מדתו כלה באמצע אינו מהלך את כלה, מכלל דאיפכא הוי איפכא שכל העיר חשובה לו כד' אמות, ומשום דהאי ולמודד קאי אפלוגתא דר"ע ורבנן כמ"ש הר"ב, שנא התנא באמצע, לבא עתה לגמור כוונתו לפרש רישא דמתניתין באיז' ענין איירי, דהיינו במודד, דייקא נמי דלא קתני רע"א דהוה משמע דעיקר כוונתו הוא לאשמועינן פלוגתא זו, ושזה יהיה פירושא דרישא, דזה אינו, אלא קתני ורע"א בואו, דמשמע דקא חשיב ואזיל ענין זה לבא עמו לגמר כוונתו, וה"ט דקתני סיפא שאפילו בשין, דמשמע דפירושא דדבר אחר הוא והיינו רישא דאנשי עיר גדולה וכו', וה"פ אנשי עיר גדולה מהלכין וכו' כיצד ימצא דין זה, מי שהיה בעיר גדולה ונתן עירובו וכו' פליגי בה ר"ע ורבנן, ולכ"ע אין הפרש בין גדולה לקטנה אלא למר לעולם מהלך את כלה ולמר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה, א"כ רישא דמתניתין לא מתוקמא בענין זה, וא"כ באיזה ענין ימצא הפרש, זה אינו אלא במודד שמודים חכמים לר"ע שאפילו סוף מדתו כלה במערה הראויה לדיורין אינו מהלך את כלה, מכלל דאיפכא הוי איפכא וכדפרשתי, ולאשמועינן דמאן דגריס ברישא בשני הבבות אנשי במקום אין אנשי, ולא דחיק עצמו לפרש מתניתין כאילו חסורי מחסרא אלא דפלוגתא דר"ע היא פירושא דרישא דווקא, לא משתבש כדאיתא בש"ס {{ממ|דף סא.}}, סתם רבי דברי זה התנא בלשון כיצד זה, דלכאורה מכרי' לשנותה כן, ובזה יובן החסרון וטעמו: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||