שו"ת הרא"ש/ק/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 124 בתים ,  8 ביוני 2020
מ
←‏top: החלפות באמצעות AWB
(יצירה אוטומטית מתוך ספריא + התאמה ע"י עורכי האוצר, לרגל יום היארצייט)
 
מ (←‏top: החלפות באמצעות AWB)
שורה 1: שורה 1:
{{הועלה אוטומטית}}
<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}{{ניווט כללי עליון}}'''שו"ת הרא"ש כלל ק - סימן א'''</noinclude>


'''שאלה''' ראובן יש לו חלון למעלה על כותלו אצל גגו פתוח לחצר שמעון והחצר שהחלון פתוחה לתוכו רחבה שתי אמות וארוכה כשבע אמות והעלייה של ראובן שבה החלון יש לה שאר חלונות לשני צדדין לבד מאותו חלון וגם ב' חלונות קטנות פתוחים ממרתפו של ראובן לחצרו של שמעון הרחבה שני אמות ועתה בא שמעון לבנות ביתו ולסתום חלונות ראובן העליון והתחתונות של מרתף.


{{ניווט כללי עליון}}
'''הדברים''' נוטין לשני צדדים ומנו את ידו דמרנן אדון לפניכם שנינו בחזקת הבתים (נ"ט) לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין משום היזק ראייה כדפרשינן בגמרא משום דבעי אצטנועי מיניה וסתם חצר הוי ד' אמות כדתנן בפרק קמא דבבא בתרא (י"א) אין חולקין את החצר עד שיהא בו ד' אמות לזה וד"א לזה וכו' זה הכלל כל שיחלק ושמו עליו חולקין אבל בפחות לא מיקריא חצר משום דלא חזי לתשמיש חשוב ומאחר דלא חזי לתשמיש לא שייך ביה היזק ראייה ואלו בא ראובן לפתוח תחלה חלונו לאותו חצר קטן לא היה שמעון יכול לעכב עליו מאחר שאינו יכול להשתמש תשמיש חשוב בחצרו וכיון שאין שמעון יכול למחות בידו גם כן חזקת ראובן אינה חזקה ואפילו החזיק בו כמה שנים יכול שמעון לבנות בנינו לפני החלון כדאיתא בשילהי חזקת הבתים (נ"ט) ר' זירא אומר למטה מארבע אמות הויא חזקה ויכול למחות מד' אמות ולמעלה לא הוי חזקה ואינו יכול למחות אלמא דהא בהא תליא דכל היכא דאינו יכול למחות אין לו חזקה ויכול למחות כשבא לפתוח לא שייכא חזקה ואפי' החזיק בה כמה שנים ואפילו ר"א דאמר אפילו למעלה מד' אמות [אין לו חזקה] ויכול למחות דא"ל זימנין דמותבא מידי תותך וחזית מני כל שכן דלדידיה הכא שאינו יכול למחות לא הוי חזקה כיון דלא עביד לאורה ולא הוי תשמיש קבוע לכן אין החזקה מועלת אעפ"י שהיה בידו למחות אני אומר שלא חשש למחות מאחר שאינו עשוי לתשמיש קבוע להביא אורה לבית הוא הדין בנדון זה מאחר שאין לשמעון תשמיש קבוע בחצרו ומחמת שהחצר קטנה דלא חזיא לתשמיש חשוב שאינו יכול למחות בראובן שבא לפתוח חלונו תחלה ומאחר שאין יכול למחות גם אין לראובן טענת חזקה וגם רי"ף כתב וזה לשונו ואי לית ביה ד' אמות על ד' אמות אין לו דין חלוקה דלא חזיא לתשמיש וגם החלונות שבמרתף מאחר שהחומה היתה מהלכת לפניהם ולא הורחקה מהם ד' אמות הרי אני רואה כאלו החומה דבוקה בחלונות ממש שאלו היה למרתף חזקת אורה בחצר הזה בעל החצר צריך להרחיק מהם ד' אמות ואפי' החזיק באורה כמה שנים וסתם בעל החצר את האורה בפניו ושתק הויא חזקה כדאיתא בשילהי חזקת הבתים (ס’) אמר רב נחמן ולסתום לאלתר הוי חזקה שאין אדם עשוי שסותמים אורו בפניו ושותק ומאחר שאין החומה מופלגת ארבע אמות מן החלונות כשיעור (החזקה) [הרחקה] חשבינן כסתום ואף על גב דכל אותן החזקות בעינן שתהא עמהם חזקה של שלש שנים טוענין ללוקח שהמוכר קנה מראובן שנתן לו רשות לסתום אורה שלו מהצד האחר אבל אני מסופק מההיא דריש בתרא (ב’) ללשון שני שהוא עיקר מחיצה פלוגתא ורצו אחלוקה קאי וכשאין בה שיעור חלוקה כיון שרצו וקנו בונין את הכותל משום היזק ראייה אלמא אפילו בפחות מד' אמות שייך ביה היזק ראייה דאיכא למימר נהי דלא חזי לתשמיש גדול חזי לתשמיש קטן והא דאין יכול לכופו לחלוק בפחות מכדי שיעור חלוקה משום דמצי אמר בעינא בחצר גדול ואיני רוצה שיבטל שם חצר מביתי כי בפחות מד' אמות אין לו שם חצר מ"מ אם נתרצו לחלוק שייך בזה היזק ראייה וכופהו לבנות עמו כותל וסברא גדולה היא אטו אם עני שאינו יכול לעשות חצר גדולה ועושה חצר קטנה שכנו הקרוב אליו יפתח חלונותיו לחצרו ויבטל תשמישו ואתה מורי ה"ר חיים באהבתך אלי תודיעני דעתך בקוצר מלין וזרז את השליח כי לא אעשה דבר עד שתודיעני דעתך ואתה ותורתך שלום כנפש אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל.


'''שאלה ''' ראובן יש לו חלון למעלה על כותלו אצל גגו פתוח לחצר שמעון והחצר שהחלון פתוחה לתוכו רחבה שתי אמות וארוכה כשבע אמות והעלייה של ראובן שבה החלון יש לה שאר חלונות לשני צדדין לבד מאותו חלון וגם ב' חלונות קטנות פתוחים ממרתפו של ראובן לחצרו של שמעון הרחבה שני אמות ועתה בא שמעון לבנות ביתו ולסתום חלונות ראובן העליון והתחתונות של מרתף.
'''ידעתי''' שכל רז (ודעת שכלנו) לא אניס לך מורי ורבי ה"ר אשר אך ענותך תרבני וכל הפורש ממך כפורש מחיים וכאשר כתבת משמע מתוך סברת הגמרא מדקאמר ולוקמא ביש בה דין חלוקה אם כן משמע מאחר שרצו לחלוק דאין בה דין חלוקה ועוד כשמחלק בין גנה לבקעה חלק בין חצר לחצר אעפ"י שבבקעה אפילו ביש בה דין חלוקה מיירי מ"מ היה סברא לחלק ולא דמי בקעה לחצר אפילו באין בה דין חלוקה כי חצר שניהם רגילין ולא בקעה וכן מצאתי בתשובה אחת שאפי' על הגוים מקום שאין רגיל לשמש אם יכול לראות משם שפתח חלונו ושתק הוי חזקה והרבה תשובות יש אך שאין פנאי להאריך ושלום מורי ותורתו ירבה כנפש חיים בר' יוסף ז"ל.
 
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{פורסם בנחלת הכלל}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
הדברים נוטין לשני צדדים ומנו את ידו דמרנן אדון לפניכם שנינו בחזקת הבתים (נ"ט) לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין משום היזק ראייה כדפרשינן בגמרא משום דבעי אצטנועי מיניה וסתם חצר הוי ד' אמות כדתנן בפרק קמא דבבא בתרא (י"א) אין חולקין את החצר עד שיהא בו ד' אמות לזה וד"א לזה וכו' זה הכלל כל שיחלק ושמו עליו חולקין אבל בפחות לא מיקריא חצר משום דלא חזי לתשמיש חשוב ומאחר דלא חזי לתשמיש לא שייך ביה היזק ראייה ואלו בא ראובן לפתוח תחלה חלונו לאותו חצר קטן לא היה שמעון יכול לעכב עליו מאחר שאינו יכול להשתמש תשמיש חשוב בחצרו וכיון שאין שמעון יכול למחות בידו גם כן חזקת ראובן אינה חזקה ואפילו החזיק בו כמה שנים יכול שמעון לבנות בנינו לפני החלון כדאיתא בשילהי חזקת הבתים (נ"ט) ר' זירא אומר למטה מארבע אמות הויא חזקה ויכול למחות מד' אמות ולמעלה לא הוי חזקה ואינו יכול למחות אלמא דהא בהא תליא דכל היכא דאינו יכול למחות אין לו חזקה ויכול למחות כשבא לפתוח לא שייכא חזקה ואפי' החזיק בה כמה שנים ואפילו ר"א דאמר אפילו למעלה מד' אמות [אין לו חזקה] ויכול למחות דא"ל זימנין דמותבא מידי תותך וחזית מני כל שכן דלדידיה הכא שאינו יכול למחות לא הוי חזקה כיון דלא עביד לאורה ולא הוי תשמיש קבוע לכן אין החזקה מועלת אעפ"י שהיה בידו למחות אני אומר שלא חשש למחות מאחר שאינו עשוי לתשמיש קבוע להביא אורה לבית הוא הדין בנדון זה מאחר שאין לשמעון תשמיש קבוע בחצרו ומחמת שהחצר קטנה דלא חזיא לתשמיש חשוב שאינו יכול למחות בראובן שבא לפתוח חלונו תחלה ומאחר שאין יכול למחות גם אין לראובן טענת חזקה וגם רי"ף כתב וזה לשונו ואי לית ביה ד' אמות על ד' אמות אין לו דין חלוקה דלא חזיא לתשמיש וגם החלונות שבמרתף מאחר שהחומה היתה מהלכת לפניהם ולא הורחקה מהם ד' אמות הרי אני רואה כאלו החומה דבוקה בחלונות ממש שאלו היה למרתף חזקת אורה בחצר הזה בעל החצר צריך להרחיק מהם ד' אמות ואפי' החזיק באורה כמה שנים וסתם בעל החצר את האורה בפניו ושתק הויא חזקה כדאיתא בשילהי חזקת הבתים (ס’) אמר רב נחמן ולסתום לאלתר הוי חזקה שאין אדם עשוי שסותמים אורו בפניו ושותק ומאחר שאין החומה מופלגת ארבע אמות מן החלונות כשיעור (החזקה) [הרחקה] חשבינן כסתום ואף על גב דכל אותן החזקות בעינן שתהא עמהם חזקה של שלש שנים טוענין ללוקח שהמוכר קנה מראובן שנתן לו רשות לסתום אורה שלו מהצד האחר אבל אני מסופק מההיא דריש בתרא (ב’) ללשון שני שהוא עיקר מחיצה פלוגתא ורצו אחלוקה קאי וכשאין בה שיעור חלוקה כיון שרצו וקנו בונין את הכותל משום היזק ראייה אלמא אפילו בפחות מד' אמות שייך ביה היזק ראייה דאיכא למימר נהי דלא חזי לתשמיש גדול חזי לתשמיש קטן והא דאין יכול לכופו לחלוק בפחות מכדי שיעור חלוקה משום דמצי אמר בעינא בחצר גדול ואיני רוצה שיבטל שם חצר מביתי כי בפחות מד' אמות אין לו שם חצר מ"מ אם נתרצו לחלוק שייך בזה היזק ראייה וכופהו לבנות עמו כותל וסברא גדולה היא אטו אם עני שאינו יכול לעשות חצר גדולה ועושה חצר קטנה שכנו הקרוב אליו יפתח חלונותיו לחצרו ויבטל תשמישו ואתה מורי ה"ר חיים באהבתך אלי תודיעני דעתך בקוצר מלין וזרז את השליח כי לא אעשה דבר עד שתודיעני דעתך ואתה ותורתך שלום כנפש אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל.
 
ידעתי שכל רז (ודעת שכלנו) לא אניס לך מורי ורבי ה"ר אשר אך ענותך תרבני וכל הפורש ממך כפורש מחיים וכאשר כתבת משמע מתוך סברת הגמרא מדקאמר ולוקמא ביש בה דין חלוקה אם כן משמע מאחר שרצו לחלוק דאין בה דין חלוקה ועוד כשמחלק בין גנה לבקעה חלק בין חצר לחצר אעפ"י שבבקעה אפילו ביש בה דין חלוקה מיירי מ"מ היה סברא לחלק ולא דמי בקעה לחצר אפילו באין בה דין חלוקה כי חצר שניהם רגילין ולא בקעה וכן מצאתי בתשובה אחת שאפי' על הגוים מקום שאין רגיל לשמש אם יכול לראות משם שפתח חלונו ושתק הוי חזקה והרבה תשובות יש אך שאין פנאי להאריך ושלום מורי ותורתו ירבה כנפש חיים בר' יוסף ז"ל.
 
 
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט