שו"ת הרא"ש/צב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}{{ניווט כללי עליון}}'''שו"ת הרא"ש כלל צב - סימן ב'''</noinclude>

'''אדוני''' אבי מורי ור' שיחיה הבינני תשובתך כי לא בארת לי כל הצורך כתבת ששמעון פשע להוליכה מהלך ב' ימים ביום אחד והוה כמו להוליכה בהר והוליכה בבקעה מה אתה קורא מהלך ב' ימים כי הדבר ידוע מאלשך לטוליטולה רוב בהמות יכולות לחזור למקומן ביומן והחזר ואם הוליכה בבקעה פרסה או חצי פרסה או רביע פרסה יותר ממה שהתנה יתחייב בזה משום שינוי יראה שלא בתוספת כי האי לא הויא לאות מידי דהוה אפחות מסאה לגמל או מג' קבין לחמור דפטור וא"כ מה גבול יש לו אם הבהמה היתה יכולה לחזור בו ביום כך פרסאות כמו פסיעה אחת לכן באר לי ועוד אימתי חייבים לשלם אם תמות אפילו לסוף חצי שנה וכתבת שישבע שלא פשע בה במאכל ובמשתה ובמלאכה וכי צריך שתעמוד בחצירו מאז ועד עתה אם רכב עליה פעם אחת שמא קלקלה אף במאכל אפשר שהאכילה יותר מדאי פעם אחת והוא לא ידע קלקלה.

'''בני''' שיחיה דע כי הרבה בהמות חורשות בהרים אף על פי כן כשהתנה שיחרוש בבקעה וחרש בהר הוי שינוי כי זה היה מכיר בהמתו שמנה שלא היה יכול לסבול טורח חרישות הר ואחרי ששינה והוליכה בהר אנו תולין שמתה וכן בנדון זה אף על פי שיש בהמות שהולכות וחוזרות ביום א' זה שהתנה שתלך ותחזור בשני ימים מכיר היה בבהמתו שאין בה כח ללכת ולחזור ביום אחד וזה ששינה פשע והמשכיר אמר מיד שלא היה רוצה לקבלה כי מכיר היה בבהמתו שתחלש ובזה היה הדין עמו כי השוכר כיון שפשע עליו היה מוטל ליטפל בה עד שתתחזק אלא שקבלה במאמר הזקנים ונעשה עליה שומר חנם של השוכר ובהמה זו כיון שמתה סוף ח' ימים יש הוכחה גדולה שמתה מחמת ששינה ואם היתה חיה יותר היה צריך שיראה בהמתו לעדים והם יראו שהיתה מתנונה והולכת וזה שברשות לקחה ישבע בה שלא פשע בה במאכל ובמשתה ובמלאכה והאכילה על הדרך שהיה רגיל להאכילה תחלה ועל הרכיבה מאחר שקבלה בחזקת שהיא חולה על פי הזקנים שאמרו לו שיטפל בה לראות אם תתרפא לא היה לו לרכוב עליה כלל ואם רכב עליה כדי להשקותה אין זו פשיעה אבל לרכוב עליה לצרכו פשיעה היא זו כי לא היה לו לרכוב עליה לצרכו כיון שקבלה בחזקת חולה.

<noinclude>{{שולי הגליון}}{{פורסם בנחלת הכלל}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>