שו"ת הרא"ש/מג/יד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נבדק טכנית
(יצירה אוטומטית מתוך ספריא + התאמה ע"י עורכי האוצר, לרגל יום היארצייט)
 
(נבדק טכנית)
שורה 1: שורה 1:
{{הועלה אוטומטית}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} '''שו"ת הרא"ש כלל מג - סימן יד'''</noinclude>


 
'''ראובן''' נשא אשה זקנה עשירה ונשארו יחד איזה ימים ואחר כך נתחרטה והוציאה את בעלה מביתה וראובן תובע בדין לאשתו שתדור עמו והיא אומרת מאוס עלי איני רוצה לדור עמו ואני רוצה שיגרשני ויתן לי כתובתי והוא טוען שיש לה לאבד כל נכסיה שהם שלו כי זכה בהם כשנשאה ואחר כך יפטרנה.
{{ניווט כללי עליון}}
 
ראובן נשא אשה זקנה עשירה ונשארו יחד איזה ימים ואחר כך נתחרטה והוציאה את בעלה מביתה וראובן תובע בדין לאשתו שתדור עמו והיא אומרת מאוס עלי איני רוצה לדור עמו ואני רוצה שיגרשני ויתן לי כתובתי והוא טוען שיש לה לאבד כל נכסיה שהם שלו כי זכה בהם כשנשאה ואחר כך יפטרנה.


'''תשובה ''' זאת האשה שטוענת מאוס עלי אין כופין להיותה עמו וגם אין כופין את הבעל לגרש כמו שפסק רבינו שמואל ור"ם ז"ל אלא כמו שפסק ר"ת ז"ל דאין כופין את הבעל לגרש חדא שהביא ראיות נכוחות וטובות שאין להשיב עליהן ועוד כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אזלינן לחומרא ולא מקילינן להפקיע איסור אשת איש דאם יכפוהו לגרש שלא כדין אין הגט גט ולענין הממון אם הכניס לה ממון והוא עדיין בעין שלא הוציאוהו יקח מה שהכניס לה אבל ממונה ישאר בידה נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל ומכל מה שהכניסה לו לא יקח מאומה, נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
'''תשובה ''' זאת האשה שטוענת מאוס עלי אין כופין להיותה עמו וגם אין כופין את הבעל לגרש כמו שפסק רבינו שמואל ור"ם ז"ל אלא כמו שפסק ר"ת ז"ל דאין כופין את הבעל לגרש חדא שהביא ראיות נכוחות וטובות שאין להשיב עליהן ועוד כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אזלינן לחומרא ולא מקילינן להפקיע איסור אשת איש דאם יכפוהו לגרש שלא כדין אין הגט גט ולענין הממון אם הכניס לה ממון והוא עדיין בעין שלא הוציאוהו יקח מה שהכניס לה אבל ממונה ישאר בידה נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל ומכל מה שהכניסה לו לא יקח מאומה, נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.


ואשה שבאה מחמת טענה דבעיא חוטרא לידה ומרה לקבורה ותבעה שיגרשנה בעלה אם שהתה עמו עשר שנים כופין אותו להוציא ואם לאו אין כופין דחיישינן שמא עיניה נתנה באחר כמשנה אחרונה דנדרים ואי תיקשי לך אם שהתה עמו עשר שנים בלא טענתה כופין אותו להוציא ולישא אחרת משום פריה ורביה לא קשיא דמיירי כגון שיש לו בנים מאשה אחרת או דידענא ביה שהוא עקר ומשום טענתה כופין אותו להוציא ולא חיישינן שמא עיניה נתנה באחר כיון דשהתה עמו עשר שנים, אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
'''ואשה''' שבאה מחמת טענה דבעיא חוטרא לידה ומרה לקבורה ותבעה שיגרשנה בעלה אם שהתה עמו עשר שנים כופין אותו להוציא ואם לאו אין כופין דחיישינן שמא עיניה נתנה באחר כמשנה אחרונה דנדרים ואי תיקשי לך אם שהתה עמו עשר שנים בלא טענתה כופין אותו להוציא ולישא אחרת משום פריה ורביה לא קשיא דמיירי כגון שיש לו בנים מאשה אחרת או דידענא ביה שהוא עקר ומשום טענתה כופין אותו להוציא ולא חיישינן שמא עיניה נתנה באחר כיון דשהתה עמו עשר שנים, אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
 


{{ניווט כללי תחתון}}
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט