הכתב והמכתב (ריינס)/א/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

{{גופן|4||'''עניין של משנה תורה אם היא נכללת בתורה בתורה שבכתב או שיש לקוראה בשם תורה שבעל פה'''}}}}

בספרי הנ"ל ברחבתי על פי הקדמה הנ"ל החקירה לעניין משנה תורה, אם היא בכלל תורה שבכתב, או נחשבת תורה שבעל פה, ואם כי באמת כמעט אשר לשפת יתר נחשב זאת, כי איך יעלה על הדעת לומר שספר אחד מספרי תורה שבכתב יחשב תורה שבעל פה, אולם מצד שראיתי דיש שחידשו כן, והחזיקו בדעה זו, ואמרו דהוראת שם שם{{הערה|כנראה המילה "שם" השנייה נכתבה בטעות}} משנה תורה הוא ביאור, ועל כן הוא כמו תורה שבעל פה, ונעדרו לזה מדברי האברבנאל בהקדמתו לספר דברים, וגם תלו עצמם באילן גדול בדברי הזוהר הקדוש פרשת דברים, באמרם דמדבריו שם מוכח כן, אולם כפי דברי הנ"ל{{הערה|האברבנאל}} מבואר דאי אפשר לומר כן, כיוון דשם תורה ספר תורה הוא רק על כל החמשה ספרים ביחד ואיך אפשר לחלקן זה מזה.

דע כי כל שלבבו שלם באמונת חז"ל לא יעצור כח מלעבור מזה העניין בשתיקה, ואולם ימצא את עצמו מחוייב בדבר לברר שגגתם וטעותם, כי אם נניח כדעתם יהא מזה הריסה גדולה ליסודי תורה שבעל פה ולקבלתם הנאמנה, כי יסוד חיזוק אמנות תורה שבעל פה נוסד גם ע"ד היסוד על בירור מניעת כתיבת תורה שבעל פה, באופן שצריך להיות ברור לכל אחד כי כמו שהוא הכרח בנתינת תורה הכתובה, כן הוא הכרח להשאיר הביאורים בלא כתיבה, ושימסרו רק מפה לפה ומאוזן לאוזן, ומצד זה באה האזהרה "דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרן בכתב", הראו בזה שלא לבד שהתורה שבע"פ היא בקדושתה, ולא נחלשה מצד מסירתה בע"פ, אולם יש עוד איסור בכתיבתה, והוא נשען ע"ד היסוד שתהא ידיעה זו מושרשת בכל לב איש ישר כי מה שלא נכתבו הוא לא מצד חלישותם והבדלם במעלת קדושתם מן תורה הכתובה, ורק שיש בזה מטרה וחפץ שידיעתם תתגלגל רק עפ"י הקבלה מדור לדור, וכאשר יבואר זאת בע"ה לקמן...

והנה יכול להיות כי גם האומרים דמשנה תורה הוי מכלל תורה שבעל פה, לא כיננו להשפיל מעלת תורה שבע"פ, ואולי עוד להיפוך, כי דימו אשר בזה ירוממו מעלתה אחרי כי בתורה עצמה נמצא צמיחת וזריחת תורה שבע"פ, אולם החטיאו את המטרה, כי לא העמיקו להבין הגדר האמיתי של תורה שבע"פ, דלו הבינו גדרה האמיתי היו יודעים דמשפט שלהם כולל שני הפכיים בנושא אחד, דכפי גדרה האמיתי כוללת ביאורים שאינם דרושים שיבאו בכתב, ורק שכלולים בה, ואיך יאמרו כי גם חלק בתורה הכתובה יחשב כתורה שבעל פה אשר הוא ההיפוך ממשה מזה, וע"כ דבירור הדברים הוא כמו שכתבתי, אולם גם לדברי יש ממשנה תורה חיזוק גדול על עניין של תורה שבע"פ, כי אחד מהיסודו של תורה שבע"פ, הוא שיש לידע דבתורה שבכתב נכללו במילים קצרים משפטים רבים אשר אחרי הביאור יתראה לכל דכ"ד הוא סגור ואצור במעט מילותיו ודקדוק אותיותיו, והיסוד הזה יתאמת מאוד מעניין של משנה תורה, אחרי דכל הספר הזה הוא ביאור על ספרים הקודמים, ובהכרח כי גם שם יכלל כ"ד בקצרה, וא"כ מזה הוכחה עצומה על היסוד הזה אשר הוא יסוד עיקרי לעניין תורה שבע"פ [וע"ל ב... ותבין יותר דברינו].

בדברינו אלה יש לפרש כוונת התורה בזה שאמרה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יז#יח|דברים, יז, יח]]}} "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים והלויים", ואינו מובן מדוע רק משנה תורה וגם לאיזה מטרה הוא מלפני הכהנים והלויים [ועיין שם בספרי: "אין לי אלא משנה תורה שאר ד"ת מניין? אחרים אומרים משנה תורה כותב וכו'" ויש שם שתי נוסחאות ועיין סנהדרין [[בבלי/סנהדרין/כא/ב|דף כ"א ע"ב]] ו[[בבלי/סנהדרין/כב/א|דף כ"ב ע"א]]]. אמנם לדברינו נאמר שדפשוט דכוונת התורה הוא להשמיע דגם ספר משנה תורה הוא כמו ביאור על הספרים הקודמים, ע"כ יספיק לו כתיבת ארבעת הספרים ויתבונן כעצמו על הביאור, וע"כ אמרה התורה בדיוק כי יכתוב ג"ז אחרי כי גם מ"ת נחשב מתורה שבכתב, ולא עוד אלא דגם במשנה תורה יבקש הביאור מאת הכהנים והלויים, כי אצור שם עניינים נשגבים בכל מקרא ומקרא ותורה ותורה ואל ידמה אחרי שהוא כמו ביאור א"כ א"צ לבקש עליו ביאור אולם יבקש בזה החלק ג"כ הביאור מאת הכהנים והלויים המקבלים הנאמנים שומרי משמרת המסורה והביאור האמיתי, {{לפיענוח|כש"פ(ד)}} התורה השמיעה אשר כל ספר דברים הוא בכלל תורה שבכתב, ואינו נופל בערכו מן ארבעה ספרים הקודמים, אם כי הוא כמו ביאור, אבל הוא ביאור אשר הוא מוכרח להשלמת תורה שבכתב, ואם היה נחסר זה הספר לא היה נשלם תורה שבכתב. [עד פה השלמתי בזה העתקת חלק הראשון מספרי הכתב המכתב אם כי במרץ הספר הארכתי הרבה, וחילקתי גם זה החלק לכמה שערים, ודיברתי בכמה עניינים, ואלם בפה עיקר מטרתי היא החלק השני אשר יפיץ אור על יסודי תורה שבע"פ, וע"כ לא ראיתי צורך להעתיק תמצית מכל החלק הראשון, הנוגע {{לפיענוח|לע_פם}} של תורה שבכתב, כי גם זה המעט העתקתי כעין שורש לדברים אלה התייחסות עם הדברים שיבואו בחלק ב' {{לפיענוח|בע_פם}} הנוגעים לכוח תורה שבע"פ.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}