חותם תכנית/פתח דבר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  12 במאי 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
ולא לבד כי חסרון המושג של צירוף תורה שבעל פה לתורה שבכתב הוא חסרון גדול כערך גודל תועלת ידיעתו, כי גם עוד תחסר לנו הידיעה העיקרית בכל תהלוכות דרכי תורה שבעל פה. כאשר לא יסתפק כל משכיל על דבר אמת, כי יש כללים מיוחדים בהליכות דרכיה ושרשיה ועיקריה. וכל כלל יכלול בקרבו כמה פרטים וכל שורש ענפים וכל עיקר ועיקר כמה עניינים פרטיים המסתבכים ומתאחדים בו. ובכל התרחבות הספרות בנוגע לתורה שבעל פה כמעט עד אין קץ והתפשטותה כמעט באין גבול, בכל זאת עוד לא מצאנו ספר שלם שיבאר את הדרך הזה בהוצאת הכללים והגדרים מספרי התלמוד. איה שוקל לשקול יקר ערך העניין הזה ולשער ההפסד הגדול שהגיע לנו מהעדרו? איה סופר לספור התועליות מזה אחת לאחת ולהעריך נגד זה הקלקולים והמכשולים שיש לנו משלילת העניין הזה? אין שום ענף מענפי ידיעת תורה שבעל פה שלא נכיר ונרגיש התועלת מזה וההפסד מחסרון הדבר הזה, כן בעצם הבנת העניינים, וכן בהוצאת הדינים הלכה למעשה, וכן ברישומם על לוח לב הלומדים. הן ידיעת הכללים והפרטים המסתעפים מהם היא ידיעת שיווי המושגים זה לזה והבדלם זה מזה, והעדר ידיעה זו גורמת מבוכה גדולה ובלבול עצום. ומי ידבר עוד מנחיצת ידיעה זו בעניין הוכחת דבר מדבר, כי הלא אז יש למוד ולשקול במתינות ובישוב הדעת שיווי העניינים. והמדה והמשקל היותר בטוחה באמתחה בעניינים האלה הוא רק ידיעת המושגים על פי הכללים והפרטים והגדרים והנגדרים ביחוסם זה לזה על פי כללי ההגיון. וותעיל לו למוד אמות של שווים והבדלם. ולעניין זכרון העניינים וחקיקותם על לבבו נודע כי מצד חולשת האדם וטרדותיו, ועוד כמה מונעי השלמות שיש לו, יש כמעט כמו גבול במוח האנושי כמה עניינים שיתחזקו ויתרשמו במוחו ברושם חזק וקיים, עד כי ידיעת עניינים חדשים מכהים מעט זכרון העניין על כללים ופרטים באופן שידע סדר השתלשלות הפרטים מן הכללים ויחוסם זה לזה, אז כאשר ישמור רק הכללים ימשיכו לו את הפרטים מן הכללים ויחוסם זה לזה, אז כאשר ישמור רק הכללים ימשיכו לו את הפרטים מאליהם ויקלו מעליו משא החזקת ושמירת כל העניינים הפרטיים. ועוד בדורות הראשונים הוקירו מאד ידיעה זאת ועמלו הרבה על נקודה זו, לנתח כל ענין על כללים להקל מבני דורם זכרון העניניים הרבים‪ .‬וזהו כוונת אמרם ז"ל <small>([[בבלי/מכות/כג/ב|מכות כ"ג ע"ב]] [[בבלי/מכות/כד/א|כ"ד ע"א]])</small>: "תרי"ג מצוות‬ נאמרו לו למשה וכו'. בא דוד והעמידן על אחת עשרה, בא ישעיהו והעמידן על ו' ‫וכו'" - הכוונה‪ ,‬בראותם שהדורות מתמוטטין ויכבד עליהם זכרונם בפרטיות, השתדלו ‫להגדירן בכללים וכפרטים. ואמרו <small>([[בבלי/עירובין/נד/ב|עירובין נ"ד ע"ב]])</small> "אין תורה נקנית אלא בסימנים." הרצון, בכללים שיסמנו ויגדרו גדרי העניינים המסומנים, ואופן התכללות הפרטים בקרבם [וביארתי שם כל המשך המאמרים על דרך כוונה זו]. ועיין שבת ([[בבלי/שבת/קד/ב|ק"ד ע"ב]]). וב[[אבות דרבי נתן]] (סוף פרק כ"ג): "הלומד תורה בזקנותו דןמה לרופא וכו' אף כך דברי תורה יהיו מצוינים לך זה מזה, ויהיו מצוינים לך זה בצד זה שנאמר: "קשרם על אצבעותיך וכו'". והרצון, שישתדל לידע הכללים והגדרים, למען יבין איך שיתחברו מושגים שונים זה לזה, ואיך שיתרפדו זה מזה. ובבראשית רבה (פרשה ט"ז): "אמר רבי אבהו טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו, אדם פורט זהב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות".
ולא לבד כי חסרון המושג של צירוף תורה שבעל פה לתורה שבכתב הוא חסרון גדול כערך גודל תועלת ידיעתו, כי גם עוד תחסר לנו הידיעה העיקרית בכל תהלוכות דרכי תורה שבעל פה. כאשר לא יסתפק כל משכיל על דבר אמת, כי יש כללים מיוחדים בהליכות דרכיה ושרשיה ועיקריה. וכל כלל יכלול בקרבו כמה פרטים וכל שורש ענפים וכל עיקר ועיקר כמה עניינים פרטיים המסתבכים ומתאחדים בו. ובכל התרחבות הספרות בנוגע לתורה שבעל פה כמעט עד אין קץ והתפשטותה כמעט באין גבול, בכל זאת עוד לא מצאנו ספר שלם שיבאר את הדרך הזה בהוצאת הכללים והגדרים מספרי התלמוד. איה שוקל לשקול יקר ערך העניין הזה ולשער ההפסד הגדול שהגיע לנו מהעדרו? איה סופר לספור התועליות מזה אחת לאחת ולהעריך נגד זה הקלקולים והמכשולים שיש לנו משלילת העניין הזה? אין שום ענף מענפי ידיעת תורה שבעל פה שלא נכיר ונרגיש התועלת מזה וההפסד מחסרון הדבר הזה, כן בעצם הבנת העניינים, וכן בהוצאת הדינים הלכה למעשה, וכן ברישומם על לוח לב הלומדים. הן ידיעת הכללים והפרטים המסתעפים מהם היא ידיעת שיווי המושגים זה לזה והבדלם זה מזה, והעדר ידיעה זו גורמת מבוכה גדולה ובלבול עצום. ומי ידבר עוד מנחיצת ידיעה זו בעניין הוכחת דבר מדבר, כי הלא אז יש למוד ולשקול במתינות ובישוב הדעת שיווי העניינים. והמדה והמשקל היותר בטוחה באמתחה בעניינים האלה הוא רק ידיעת המושגים על פי הכללים והפרטים והגדרים והנגדרים ביחוסם זה לזה על פי כללי ההגיון. וותעיל לו למוד אמות של שווים והבדלם. ולעניין זכרון העניינים וחקיקותם על לבבו נודע כי מצד חולשת האדם וטרדותיו, ועוד כמה מונעי השלמות שיש לו, יש כמעט כמו גבול במוח האנושי כמה עניינים שיתחזקו ויתרשמו במוחו ברושם חזק וקיים, עד כי ידיעת עניינים חדשים מכהים מעט זכרון העניין על כללים ופרטים באופן שידע סדר השתלשלות הפרטים מן הכללים ויחוסם זה לזה, אז כאשר ישמור רק הכללים ימשיכו לו את הפרטים מן הכללים ויחוסם זה לזה, אז כאשר ישמור רק הכללים ימשיכו לו את הפרטים מאליהם ויקלו מעליו משא החזקת ושמירת כל העניינים הפרטיים. ועוד בדורות הראשונים הוקירו מאד ידיעה זאת ועמלו הרבה על נקודה זו, לנתח כל ענין על כללים להקל מבני דורם זכרון העניניים הרבים‪ .‬וזהו כוונת אמרם ז"ל <small>([[בבלי/מכות/כג/ב|מכות כ"ג ע"ב]] [[בבלי/מכות/כד/א|כ"ד ע"א]])</small>: "תרי"ג מצוות‬ נאמרו לו למשה וכו'. בא דוד והעמידן על אחת עשרה, בא ישעיהו והעמידן על ו' ‫וכו'" - הכוונה‪ ,‬בראותם שהדורות מתמוטטין ויכבד עליהם זכרונם בפרטיות, השתדלו ‫להגדירן בכללים וכפרטים. ואמרו <small>([[בבלי/עירובין/נד/ב|עירובין נ"ד ע"ב]])</small> "אין תורה נקנית אלא בסימנים." הרצון, בכללים שיסמנו ויגדרו גדרי העניינים המסומנים, ואופן התכללות הפרטים בקרבם [וביארתי שם כל המשך המאמרים על דרך כוונה זו]. ועיין שבת ([[בבלי/שבת/קד/ב|ק"ד ע"ב]]). וב[[אבות דרבי נתן]] (סוף פרק כ"ג): "הלומד תורה בזקנותו דןמה לרופא וכו' אף כך דברי תורה יהיו מצוינים לך זה מזה, ויהיו מצוינים לך זה בצד זה שנאמר: "קשרם על אצבעותיך וכו'". והרצון, שישתדל לידע הכללים והגדרים, למען יבין איך שיתחברו מושגים שונים זה לזה, ואיך שיתרפדו זה מזה. ובבראשית רבה (פרשה ט"ז): "אמר רבי אבהו טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו, אדם פורט זהב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות".
----
----
<small>{{שוליים למטה|*|1)}} אמנם הרב הגאון המפורסם בכל הגולה פאר דורנו מו"ה מאיר לייבוש מלבים שליט"א הפליא לעשות בזה בספריו היקרים, ואם כי גם הוא נטה יותר לבאר דברי חז"ל על פי דרכי הדקדוק [המקשרים ומקשים את הכתוב עם הדרש] ועל פי דרכי ההיגיון [המרככים את הכתוב ומוציאים המושגים הפנימיים להשוות את הנושאים של הכתוב והדרש כמו שיבואר לקמן בגוף הספר], אמנם גם בדרכי הדקדוק עשה כללים כללים באיה"ש ובאמת הפיץ אור חדש על דרכי דברי חז"ל והגדיל לעשות בספריו היקרים וזכרו לא יסוף מבני עמנו לברכה עד עולם.</small>
<small>{{שוליים למטה|*)|1}} אמנם הרב הגאון המפורסם בכל הגולה פאר דורנו מו"ה מאיר לייבוש מלבים שליט"א הפליא לעשות בזה בספריו היקרים, ואם כי גם הוא נטה יותר לבאר דברי חז"ל על פי דרכי הדקדוק [המקשרים ומקשים את הכתוב עם הדרש] ועל פי דרכי ההיגיון [המרככים את הכתוב ומוציאים המושגים הפנימיים להשוות את הנושאים של הכתוב והדרש כמו שיבואר לקמן בגוף הספר], אמנם גם בדרכי הדקדוק עשה כללים כללים באיה"ש ובאמת הפיץ אור חדש על דרכי דברי חז"ל והגדיל לעשות בספריו היקרים וזכרו לא יסוף מבני עמנו לברכה עד עולם.</small>
----
----
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט