ספר חסידים/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

הוכח תוכיח את עמיתך מצוה אותנו להוכיח כל אחד מישראל שמתיאש ומתעצל בעצמו אפילו מאחת מן המצות רמ"ח עשה, או שהיה עובר על אחת ממצות ל"ת האמורים ואמרו חכמים כל מי שיש בידו לעשות ולהוכיח על מצות עשה ועל מצות לא תעשה לשום ישראל שבעולם ונתייאש מלהוכיח נענש על כלם. דגרסינן כל מי שיש בידו להוכיח ולמחות באנשי ביתו ולא מיחה נענש על אנשי ביתו. על אנשי עירו נתפש על אנשי עירו. על כל העולם כולו נתפש על כל העולם כולו. ומנין שאנחנו חייבים לחזור פעם שנית ולהוכיחו אם לא קיבל בראשונה דאמרינן מנין למוכיח פעם אחת שיחזור ויוכיחנו שנאמר הוכח תוכיח וחייב המוכיח להוכיח בדבריו כפי מדותיו של הנוכח אם הוא נוח יוכיחנו בנחת ואם הוא קשה יוכיח אותו כנגד מדותיו וימשל לו משלים ויביא לו ראיה להשיב דעתו אל רצונו ולא ישא פני זקן וגדול אם ירצה שלא יקבל תוכחה עליו. מיסרו על מעשיו רעים ולא ישא פנים כלל אפילו לרב שכן אמר החכם במקום שיש חילול ה' אין חולקים כבוד לרב. ועוד אמרו הוכח אין לי אלא הרב לתלמיד תלמיד לרב מנין ת"ל הוכח תוכיח מכל מקום ואנו חייבים להוכיח עוברי עבירות ולהלבין פניהם מן העבירות עד שיכו אותנו ויבזו אותנו ויקללו אותנו. וחייב אותו המוכיח להוכיח עצמו מן העבירה ולישר דרכיו קודם שיוכיח את חבירו שאם לא יעשה כן לא יקבל ממנו חבירו שכך אמרו התקוששו וקושו קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים ולא יהיה אדם מונע מחבירו עד אשר ילך בדרך ישר ולהתרחק מן העבירה בדברי העולם ובדברי שמים והמחזיק עצמו מלהוכיח חייב בעונש חבירו שנאמר לא תשא עליו חטא ואם הוכיח אותו ולא קיבל יצא המוכיח נקי מעונש עונו ויש למוכיח זכותו לפי שהוכיחו ללכת בדרך ישר ולהתרחק מן העון כמו שמפורש בפרשה ואתה בן אדם ביחזקאל סי' ל"ג ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב וגו' הוא בעונו ישא ואתה נפשך הצלת וגו' ועיקר מצוה זאת לא תשא עליו חטא מצוה שלא יוכיח איש חבירו בזעם ובהלבנת פנים אלא בנחת ובסתר תחילה כדי שלא יעיז פניו ויקשה ערפו ולבבו ויוסיף על חטאתו פשע שכן אמרו יכול יהא מוכיחו ופניו משתנות ת"ל ולא תשא עליו חטא.

[[קטגוריה:ספר חסידים]]