27,151
עריכות
המאיר לעולם/א/הערות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גם כאן אחוז גבוה טעות
מ (מערכת העביר את הדף המאיר לעולם/חלק א/הערות לשם המאיר לעולם/א/הערות בלי להשאיר הפניה: קיצור) |
(גם כאן אחוז גבוה טעות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{OCR}} | |||
<center><big><big>'''ויאמר שמואל'''</big></big> | <center><big><big>'''ויאמר שמואל'''</big></big> | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
ך?זיקך קושית התוס' בגיטין מ"א ע"א דפו"ר תדחה חל צו דלא יהיה קדש לא אבין דהא לפי הקושיא וכתירוץ שהקשו ותירצו לפני זה אין מקום להקושיא השניה. דאיך | ך?זיקך קושית התוס' בגיטין מ"א ע"א דפו"ר תדחה חל צו דלא יהיה קדש לא אבין דהא לפי הקושיא וכתירוץ שהקשו ותירצו לפני זה אין מקום להקושיא השניה. דאיך | ||
*) לפי מה שכתבתי באות י"ג בתירוצי על קושית כרב נצרך לגופא. אך מצינו כמה פעמים בס"ס דהקרא כתיב ירבה לו נשים דלו אתי למעוטי הדיוטות. | |||
<nowiki>*</nowiki>) לפי מה שכתבתי באות י"ג בתירוצי על קושית כרב נצרך לגופא. אך מצינו כמה פעמים בס"ס דהקרא כתיב ירבה לו נשים דלו אתי למעוטי הדיוטות. | |||
תדחה העשה דפו"ר את הל"ת דלא יהיה קדם. הא אינו מקיים בזה כעשה דפו"ר. (ואין לאמר דכוונחס להקשות על הא דתנן בת חורין אינו יכול מפני צד עבדות סבו דזה הוא בעיא דלא אפשטא בגיטין מ"ג ע"א אי תופסין כקדושין או לא. | תדחה העשה דפו"ר את הל"ת דלא יהיה קדם. הא אינו מקיים בזה כעשה דפו"ר. (ואין לאמר דכוונחס להקשות על הא דתנן בת חורין אינו יכול מפני צד עבדות סבו דזה הוא בעיא דלא אפשטא בגיטין מ"ג ע"א אי תופסין כקדושין או לא. | ||
ואי אין כקדושין תופסי[ הלא אין כבנים מתימסיס אמריו כדאיתא שם בתוס' ד"ה ואי אמרת וכו'. ולהצד דתופסין הקדושין הלא ישתמש הצד עבדות באשת איש. וגם אם נדחוק ונאמר דקושיתם היא לפי הצד דקדושין חופסין א"כ בנו מתימם אחריו וא"כ ישא בת חורין בלא קדושין. גם זה אינה קושיא דאולי גם לכחנא הוא ספק אם תופסין כקדושין | ואי אין כקדושין תופסי[ הלא אין כבנים מתימסיס אמריו כדאיתא שם בתוס' ד"ה ואי אמרת וכו'. ולהצד דתופסין הקדושין הלא ישתמש הצד עבדות באשת איש. וגם אם נדחוק ונאמר דקושיתם היא לפי הצד דקדושין חופסין א"כ בנו מתימם אחריו וא"כ ישא בת חורין בלא קדושין. גם זה אינה קושיא דאולי גם לכחנא הוא ספק אם תופסין כקדושין | ||
| שורה 145: | שורה 147: | ||
ואחי כרב הגאון ר' שלמה אב"ד דליובאנץ הביא ראיה גדברי אאמו"ר מכא דקי"ל דגדריס חלים על דבר מצוה אבל היכא שאי אפשר לקיימו גם בנדרים אינו על כדאמרינן בנדרים ט"ו ע"א ואי רלא יהיב שיעורא וכו'. וכן כאומר קונס כל פימת שבעולם סלי כתבו התוס' בשביעות כ"טפ"א דאינו על משום דאי אפשר ליה נעמוד בנדרו. ולכאורה קשה. הא מילסא אפשר הוא אלא שימוח ברעב והוא רק נודר לבטל את כמצוה ונדרים חלים לבטל את המצוה אלא מ"כ דבמקום שאף אם יחול כנדר ג"כ לא יהא רשאי לקיימו מקרי א"א לקיימו ואינו גם בנדר. אלא דיש לעיין מכא דסובר הרמב"ם בפרק כ' משבועות הלכה מ' דשבופה חלה אמצי שימור. והא אף אם חלה כשבועה לא יהא רשאי לקיים דשב ואל חמשה מדיף ולדברי אאמו"ר היה שלא לסול. בשלמא אי אמרינן דלא כויא רק לבטל אה כמצוה דילפינן מלכרע או להטיב שסיר אמרינן דהואיל שחצי שיטור לא נכתב בפירוש לכן על על זה שבועה כמש"כ הר"ן גבי נשבע לחבל בעצמו. | ואחי כרב הגאון ר' שלמה אב"ד דליובאנץ הביא ראיה גדברי אאמו"ר מכא דקי"ל דגדריס חלים על דבר מצוה אבל היכא שאי אפשר לקיימו גם בנדרים אינו על כדאמרינן בנדרים ט"ו ע"א ואי רלא יהיב שיעורא וכו'. וכן כאומר קונס כל פימת שבעולם סלי כתבו התוס' בשביעות כ"טפ"א דאינו על משום דאי אפשר ליה נעמוד בנדרו. ולכאורה קשה. הא מילסא אפשר הוא אלא שימוח ברעב והוא רק נודר לבטל את כמצוה ונדרים חלים לבטל את המצוה אלא מ"כ דבמקום שאף אם יחול כנדר ג"כ לא יהא רשאי לקיימו מקרי א"א לקיימו ואינו גם בנדר. אלא דיש לעיין מכא דסובר הרמב"ם בפרק כ' משבועות הלכה מ' דשבופה חלה אמצי שימור. והא אף אם חלה כשבועה לא יהא רשאי לקיים דשב ואל חמשה מדיף ולדברי אאמו"ר היה שלא לסול. בשלמא אי אמרינן דלא כויא רק לבטל אה כמצוה דילפינן מלכרע או להטיב שסיר אמרינן דהואיל שחצי שיטור לא נכתב בפירוש לכן על על זה שבועה כמש"כ הר"ן גבי נשבע לחבל בעצמו. | ||
אבל אי נימא כמש"כ אאמו"ר א"כ אין חילוק וצ"ע : ולדעתי אין זה השגה על אאמו"ר דאאמו"ר כעלה רק אם נאמר דשבועה חלה לבטל את כמצוה. | אבל אי נימא כמש"כ אאמו"ר א"כ אין חילוק וצ"ע : ולדעתי אין זה השגה על אאמו"ר דאאמו"ר כעלה רק אם נאמר דשבועה חלה לבטל את כמצוה. | ||
אז בקום ועשה מקרי אי אפשר לקיימה הואיל שכמצוה והשבועה שניכם שוים בכתם שב ואל תעשה עדיף. אבל אם כשבועה סלה והיא חזקה כרבה יותר מן האיסור שבשבועה יש לאו ועשה ובחצי שיעור רק איסור בעלמא כמו שכתבו התוס' בשבועות כ"ג ע"ב בד"ה דמוקי לה וכו' וכתבו דסצי שיעור הוא קיל מאיסור עשה ובודאי כדין נותן שהשבועה ידחה לכסצי שיעור ומקרי אפשר לקיימו. והא דכתבו הראשונים דשבועה אינה דוחה לאיסור דרבנן שיעבור עליו גקום ועשה וכטעם דאיסור שבועה קיל שכן ישנו בשאלה ע"כ אין זה עיקר כטעם דהא בכל קלותו הוא ממור כרבה יותר מאיסור דרבנן. וס"כ הוא משום דחכמים עשו חיזוק לדבריכם ויש כס בידם למקור דבר מן התורה בשב ואל חנטה משא"כ בחצי ,)1,. שיעור שהוא מן כהורה : | אז בקום ועשה מקרי אי אפשר לקיימה הואיל שכמצוה והשבועה שניכם שוים בכתם שב ואל תעשה עדיף. אבל אם כשבועה סלה והיא חזקה כרבה יותר מן האיסור שבשבועה יש לאו ועשה ובחצי שיעור רק איסור בעלמא כמו שכתבו התוס' בשבועות כ"ג ע"ב בד"ה דמוקי לה וכו' וכתבו דסצי שיעור הוא קיל מאיסור עשה ובודאי כדין נותן שהשבועה ידחה לכסצי שיעור ומקרי אפשר לקיימו. והא דכתבו הראשונים דשבועה אינה דוחה לאיסור דרבנן שיעבור עליו גקום ועשה וכטעם דאיסור שבועה קיל שכן ישנו בשאלה ע"כ אין זה עיקר כטעם דהא בכל קלותו הוא ממור כרבה יותר מאיסור דרבנן. וס"כ הוא משום דחכמים עשו חיזוק לדבריכם ויש כס בידם למקור דבר מן התורה בשב ואל חנטה משא"כ בחצי ,)1,. שיעור שהוא מן כהורה: | ||