178,036
עריכות
רש"י/שמות/ל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (הקלדת רש"י שמות ל לפי ברלינר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | |||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
== א == | |||
'''מקטר קטרת.''' להעלות עליו קטור עשן סמים: | |||
== ג == | |||
''' | '''את גגו.''' זה היה לו גג, אבל מזבח העולה לא היה לו גג אלא ממלאים חללו אדמה בכל חניתן: | ||
'''זר זהב.''' סימן הוא לכתר כהנה: | |||
== ד == | |||
''' | '''צלעתיו.''' כאן הוא לשון זויות, כתרגומו, לפי שנאֱמר על שני צדיו, על שתי זויות שבשני צדיו: | ||
'''והיה.''' מעשה הטבעות האלה: | |||
''' | '''לבתים לבדים.''' בית תהיה הטבעת לבד: | ||
== ו == | |||
''' | '''לפני הפרכת.''' שמא תאמר משוך מכנגד הארון לצפון או לדרום, ת"ל לפני הכפרת מכון כנגד הארון מבחוץ: | ||
== ז == | |||
'''בהיטיבו.''' לשון נקוי הבזיכין של המנורה מדשן הפתילות שנשרפו בלילה, והיה מטיבן בכל בקר ובקר: | |||
''' | '''הנרת.''' לו"שיש בלעז, וכן כל נרות האמורות במנורה, חוץ ממקום שנאֱמר שם העלאה שהוא לשון הדלקה: | ||
== ח == | |||
''' | '''ובהעלת.''' כשידליקם להעלות להבתן: | ||
'''יקטירנה.''' בכל יום, פרס מקטיר שחרית ופרס מקטיר בין הערבים {{ממ|כריתות ו'}}: | |||
== ט == | |||
'''לא תעלו עליו.''' על מזבח זה: | |||
'''קטרת זרה.''' שום קטרת של נדבה, כלן זרות לו חוץ מזו: | |||
''' | '''ועלה ומנחה.''' ולא עולה ומנחה, עולה של בהמה ועוף, מנחה היא של לחם: | ||
== י == | |||
''' | '''וכפר אהרן.''' מתן דמים: | ||
''' | '''אחת בשנה.''' ביום הכפורים, הוא שנאֱמר באחרי מות ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו {{ממ|ויקרא ט"ז}}: | ||
''' | '''חטאת הכפרים.''' הם פר ושעיר של יום הכפורים המכפרים על טמאת מקדש וקדשיו: | ||
''' | '''קדש קדשים.''' המזבח מקדש לדברים הללו בלבד ולא לעבודה אחרת: | ||
== יב == | |||
'''כי תשא.''' לשון קבלה, כתרגומו. כשתחפץ לקבל סכום מנינם לדעת כמה הם, אל תמנם לגלגלת, אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה את השקלים ותדע מנינם: | |||
'''ולא יהיה בהם נגף.''' שהמנין שולט בו עין הרע, והדבר בא עליהם, כמו שמצינו בימי דוד {{ממ|שמואל ב כ"ד}}: | |||
== יג == | |||
''' | '''זה יתנו.''' הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ואומר לו כזה יתנו {{ממ|תלמוד ירושלמי שק' א'}}: | ||
'''העבר על הפקדים.''' דרך המונין מעבירין את הנמנין זה אחר זה, וכן כל אשר יעבר תחת השבט {{ממ|ויקרא כ"ז}}, וכן תעברנה הצאן על ידי מונה {{ממ|ירמיהו ל"ג}}: | |||
''' | '''מחצית השקל בשקל הקדש.''' במשקל השקל שקצבתי לך לשקל בו שקלי הקדש, כגון שקלים האמורין בפרשת ערכין ושדה אחזה: | ||
''' | '''עשרים גרה השקל.''' עכשו פרש לך כמה הוא: | ||
''' | '''גרה.''' לשון מעה. וכן בשמואל {{ממ|א' ב'}}, יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם: | ||
'''עשרים גרה השקל.''' שהשקל השלם ארבעה זוזים, והזוז מתחלתו חמש מעות, אלא באו והוסיפו עליו שתות והעֱלוהו לשש מעה כסף, ומחצית השקל הזה שאמרתי לך יתנו תרומה לה' {{ממ|בכורות ה'}}: | |||
== יד == | |||
''' | '''מבן עשרים שנה ומעלה.''' למדך כאן שאין פחות מבן עשרים יוצא לצבא ונמנה בכלל אנשים: | ||
== טו == | |||
'''לכפר על נפשתיכם.''' שלא תנגפו על ידי מנין. ד"א לכפר על נפשותיכם, לפי שרמז להם כאן ג' תרומות, שנכתב כאן תרומת ה' שלש פעמים, אחת תרומת אדנים שמנאן כשהתחילו בנדבת המשכן, שנתנו כל אחד ואחד מחצית השקל, ועלה למאת הככר, שנאֱמר וכסף פקודי העדה מאת ככר {{ממ|שמות ל"ח}}, ומהם נעשו האדנים שנאֱמר ויהי מאת ככר הכסף וגו' {{ממ|שם}}. והשנית אף היא על ידי מנין, שמנאן משהוקם המשכן, הוא המנין האמור בתחלת חמש הפקודים באחד לחדש השני בשנה השנית {{ממ|במדבר א'}}, ונתנו כל אחד מחצית השקל, והן לקנות מהן קרבנות צבור של כל שנה ושנה, והשוו בהם עניים ועשירים, ועל אותה תרומה נאֱמר לכפר על נפשותיכם, שהקרבנות לכפרה הם באים. והשלישית היא תרומת המשכן כמו שנאֱמר כל מרים תרומת כסף ונחשת {{ממ|שמות ל"ה}}, ולא היתה יד כלם שוה בה אלא איש מה שנדבו לבו: | |||
== טז == | |||
''' | '''ונתת אתו על עבדת אהל מועד.''' למדת שנצטוו למנותם בתחלת נדבת המשכן, אחר מעשה העגל, מפני שנכנס בהם מגפה, כמו שנאֱמר ויגף ה' את העם. משל לצאן החביבה על בעליה שנפל בה דבר ומשפסק אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם, להודיע שהיא חביבה עליו. ואי אפשר לומר שהמנין הזה הוא האמור בחמש הפקודים, שהרי נאֱמר בו באחד לחדש השני והמשכן הוקם באחד לחדש הראשון, שנאֱמר ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים וגו' {{ממ|שמות מ'}}, ומהמנין הזה נעשו האדנים, משקלים שלו, שנאֱמר ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו' {{ממ|שם ל"ח}}, הא למדת שתים היו, אחד בתחלת נדבתן אחר יום הכפורים בשנה ראשונה, ואחת בשנה שניה באיר משהוקם המשכן. ואם תאמר וכי אפשר שבשניהם היו ישראל שוים, ו' מאות אלף וג' אלפים וחמש מאות וחמשים, שהרי בכסף פקודי העדה נאֱמר כן, ובחמש הפקודים אף בו נאֱמר כן ויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים {{ממ|במדבר א'}}, והלא בשתי שנים היו, וא"א שלא היו בשעת מנין הראשון בני י"ט שנה שלא נמנו ובשניה נעשו בני כ'! תשובה לדבר: אצל שנות האנשים בשנה אחת נמנו, אבל למנין יציאת מצרים היו שתי שנים, לפי שליציאת מצרים מונין מניסן, כמו ששנינו במס' ראש השנה {{ממ|דף ב'}}, ונבנה המשכן בראשונה והוקם בשניה, שנתחדשה שנה באחד בניסן, אבל שנות האנשים מנויין למנין שנות עולם, המתחילין מתשרי, נמצאו שני המנינים בשנה אחת, המנין הראשון היה בתשרי לאחר י"הכ שנתרצה המקום לישראל לסלח להם ונצטוו על המשכן, והשני באחד באיר: | ||
''' | '''על עבדת אהל מועד.''' הן האדנים שנעשו בו: | ||
== יח == | |||
''' | '''כיור.''' כמין דוד גדולה ולה דדים המריקים בפיהם מים: | ||
'''וכנו.''' כתרגומו בסיסה, מושב מתקן לכיור: | |||
''' | '''לרחצה.''' מוסב על הכיור: | ||
'''ובין המזבח.''' מזבח העולה, שכתוב בו שהוא לפני פתח משכן אהל מועד, והיה הכיור משוך קמעא, ועומד כנגד אויר שבין המזבח והמשכן, ואינו מפסיק כלל בינתים, משום שנאֱמר ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד {{ממ|שמות מ'}}, כלומר מזבח לפני אהל מועד ואין כיור לפני אהל מועד, הא כיצד, משוך קמעא כלפי הדרום. כך שנויה בזבחים: | |||
== יט == | |||
''' | '''את ידיהם ואת רגליהם.''' בבת אחת היה מקדש ידיו ורגליו. וכך שנינו בזבחים {{ממ|דף י"ט}}. כיצד קדוש ידים ורגלים, מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית וידו השמאלית על גבי רגלו השמאלית ומקדש: | ||
== כ == | |||
'''בבאם אל אהל מועד.''' להקטיר שחרית ובין הערבים קטרת, או להזות מדם פר כהן המשיח ושעירי ע"ז: | |||
'''ולא ימתו.''' הא אם לא ירחצו ימותו, שבתורה נאמרו כללות, ומכלל לאו אתה שומע הן: | |||
''' | '''אל המזבח.''' החיצון, שאין כאן ביאת אהל מועד אלא בחצר: | ||
== כא == | |||
''' | '''ולא ימתו.''' לחיב מיתה על המשמש במזבח ואינו רחוץ ידים ורגלים, שהמיתה הראשונה לא שמענו אלא על הנכנס להיכל: | ||
== כג == | |||
''' | '''בשמים ראש.''' חשובים: | ||
'''וקנמן בשם.''' לפי שהקנמון קלפת עץ הוא, יש שהוא טוב ויש בו ריח טוב וטעם, ויש שאינו אלא כעץ, לכך הצרך לומר קנמן בשם, מן הטוב: | |||
''' | '''מחציתו חמשים ומאתים.''' מחצית הבאתו תהא חמשים ומאתים, נמצא כלו חמש מאות, כמו שעור מר דרור, אם כן למה נאֱמר בו חצאין, גזרת הכתוב היא להביאו לחצאין, להרבות בו ב' הכרעות, שאין שוקלין עין בעין. וכך שנויה בכרתות: | ||
'''וקנה בשם.''' קנה של בשם. לפי שיש קנים שאינן של בשם הצרך לומר קנה בשם: | |||
''' | '''חמשים ומאתים.''' סך משקל כלו: | ||
== כד == | |||
''' | '''וקדה.''' שם שרש עשב, ובלשון חכמים קציעה: | ||
''' | '''הין.''' י"ב לגין. ונחלקו בו חכמי ישראל — רבי מאיר אומר בו שלקו את העקרין, אמר לו ר' יהודה והלא לסוך את העקרין אינו ספק אלא שראום במים שלא יבלעו את השמן, ואחר כך הציף עליהם השמן עד שקלט הריח, וקפחו לשמן מעל העקרין {{ממ|הוריות י"א}}: | ||
== כה == | |||
'''רקח מרקחת.''' רקח שם דבר הוא, והטעם מוכיח, שהוא למעלה, והרי הוא כמו רקח, רגע. ואינו כמו רגע הים {{ממ|ישעיהו נ"א}}, וכמו רקע הארץ {{ממ|שם מלכים ב}}, שהטעם למטה. וכל דבר המערב בחברו עד שזה קופח מזה או ריח או טעם קרוי מרקחת: | |||
''' | '''רקח מרקחת.''' רקח העשוי ע"י אמנות ותערובות: | ||
'''מעשה רקח.''' שם האמן בדבר: | |||
== כו == | |||
'''ומשחת בו.''' כל המשיחות כמין כי, חוץ משל מלכים שהן כמין נזר {{ממ|כריתות ה'}}: | |||
== כט == | |||
'''וקדשת אתם.''' משיחה זו מקדשתם להיות קדש קדשים, ומה היא קדשתם, ''' כל הנגע''' וגו': כל הראוי לכלי שרת, משנכנס לתוכו, קדוש קדשת הגוף, לפסל ביוצא ולינה וטבול יום ואינו נפדה לצאת לחלין, אבל דבר שאינו ראוי להם אין מקדשין. ושנויה היא משנה שלמה אצל מזבח: מתוך שנ' כל הנגע במזבח יקדש {{ממ|שמות כ"ט}}, שומע אני בין ראוי בין שאינו ראוי, ת"ל כבשים, מה כבשים ראויים אף כל ראוי. כל משיחת משכן וכהנים ומלכים מתרגם לשון רבוי, לפי שאין צרך משיחתן אלא לגדלה, כי כן יסד המלך שזה חנוך גדלתן, ושאר משיחות, כמו רקיקין משוחין {{ממ|שם}}, וראשית שמנים ימשחו {{ממ|עמוס ו'}}, לשון ארמית בהן כלשון עברית: | |||
{{ | == לא == | ||
'''לדרתיכם.''' מכאן למדו רבותינו לומר שכלו קים לעתיד לבא: | |||
'''זה.''' בגימטריא תריסר לגין הוו {{ממ|כריתות ה'}}: | |||
== לב == | |||
'''לא ייסך.''' בשני יודי"ן, לשון לא יפעל, כמו {{ממ|דברים ה טו}} למען ייטב לך: | |||
'''על בשר אדם לא ייסך.''' מן השמן הזה עצמו: | |||
'''ובמתכנתו לא תעשו כמהו.''' בסכום סמניו לא תעשו אחר כמוהו במשקל סמנין הללו לפי מדת הין שמן, אבל אם פחת או רבה סממנין לפי מדת הין שמן מתר, ואף העשוי במתכנתו של זה, אין הסך ממנו חיב אלא הרוקחו: | |||
'''ובמתכנתו.''' לשון חשבון, כמו {{ממ|שמות ה ח}} מתכנת הלבנים, וכן במתכנתה של קטרת: | |||
== לג == | |||
'''ואשר יתן ממנו.''' מאותו של משה: | |||
'''על זר.''' שאינו צרך כהנה ומלכות: | |||
== לד == | |||
'''נטף.''' הוא צרי, ועל שאינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף, ובלעז גומ"א, והצרי קורין לו טרי"אקה: | |||
'''ושחלת.''' שרש בשם חלק ומצהיר כצפרן, ובלשון המשנה קרוי צפרן, וזהו שתרגם אנקלוס וטופרא: | |||
'''וחלבנה.''' בשם שריחו רע, וקורין לו גלבנא, ומנאה הכתוב בין סמני הקטרת ללמדנו שלא יקל בעינינו לצרף עמנו באגדת תעניותינו ותפלותנו את פושעי ישראל שיהיו נמנין עמנו: | |||
'''סמים.''' אחרים: | |||
'''ולבנה זכה.''' מכאן למדו רבותינו י"א סמנין נאמרו לו למשה בסיני, מעוט סמים שנים, נטף ושחלת וחלבנה ג', הרי חמשה, סמים לרבות עוד כמו אלו הרי עשרה, ולבונה הרי י"א. ואלו הן הצרי והצפרן החלבנה והלבונה מר וקציעה שבלת נרד וכרכם הרי ח', שהשבלת ונרד אחד, שהנרד דומה לשבלת, הקשט והקלופה וקנמון הרי י"א. ברית כרשינה אינו נקטר אלא בו שפין את הצפרן ללבנה שתהא נאה {{ממ|כריתות ו'}}: | |||
'''בד בבד יהיה.''' אלו הארבעה הנזכרים כאן יהיו שוין משקל במשקל, כמשקלו של זה כך משקלו של זה, וכן שנינו: הצרי והצפרן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה {{ממ|שם}}. ולשון בד נראה בעיני שהוא לשון יחיד, אחד באחד יהיו, זה כמות זה: | |||
== לה == | |||
'''ממלח.''' כתרגומו מערב, שיערב שחיקתן יפה יפה זה עם זה. ואומר אני שדומה לו וייראו המלחים {{ממ|יונה א'}}, מלחיך וחבליך {{ממ|יחזקאל כ"ז}}, על שם שמהפכין את המים במשוטות כשמנהיגים את הספינה, כאדם המהפך בכף ביצים טרופות לערבן עם המים, וכל דבר שאדם רוצה לערב יפה יפה מהפכו באצבע או בבזך: | |||
'''ממלח טהור קדש.''' ממלח יהיה, וטהור יהיה וקדש יהיה: | |||
== לו == | |||
'''ונתתה ממנה וגו'.''' היא קטרת שבכל יום ויום שעל מזבח הפנימי שהוא באהל מועד: | |||
'''אשר אועד לך שמה.''' כל מועדי דבור שאקבע לך, אני קובעם לאותו מקום: | |||
== לז == | |||
'''במתכנתה.''' במנין סממניה: | |||
'''קדש תהיה לך לה'.''' שלא תעשנה אלא לשמי: | |||
== לח == | |||
'''להריח בה.''' אבל עושה אתה במתכנתה משלך, כדי למכרה לצבור {{ממ|כריתות ה'}}: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||