תשואת חן/מח: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

<center>

והנה הרב הנ"ל מצא לו עזר בתלמידי רבינו יונה שמפרש כן בדברי שמואל אם כן לכאורה גם על תלמידי רבינו יונה קשה קושיא הנ"ל ואומר אני הצעיר דעל תלמידי רבינו יונה יש לתרץ קושיא הל"ז אבל על הרב לא שייך תירוץ זה כמו שאבאר, דהנה במגן אברהם סימן תנ"ח כתב בשם הכסף משנה יש שואלין מאי שנא דדרשינן כל זמן שבני אדם שוכבין גבי קריאת שמע של לילה, גבי קריאת שמע של שחרית נמי נידרוש ובקומך כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום, ויש לומר דאין הכי נמי והא דאמרינן כל זמן שבני אדם קמים אסמכתא בעלמא הוא. והמגן אברהם השיג עליו דאם כן קריאת שמע זמנה כל היום וכל הלילה אם כן הוה לה מצות עשה שלא הזמן גרמא ובגמרא איתא בהדיא דקריאת שמע הוי מצות עשה שהזמן גרמא, והקושיא מעקרא ליתא דלא מיקרי קימה אלא כשעומד ממיטתו אבל אחר כך לא מיקרי קימה רק עמידה או ישיבה או הילוך, וכן כתב בספר החינוך ע"כ לשון המגן אברהם. והנה ראיתי בספר תומת ישראים להגאון כמוה' תם בן יחיא שהסכים לומר דזמן קריאת שמע הוי מדרבנן ומביא גם כן סברא זו שכתב המגן אברהם בשם הגדולים וסיים וז"ל ושיטה זו אף על גב דכמה רברבי' מסהדו עלה תמוה בעיני דמנא לן דבקומך פי' קימה ולא עמידה דהא אשכחן קרא טובא דקימה כמו עמידה יעויין שם שהאריך. ותמהני על המגן אברהם שלא הביא תשובה זו ובסימן ס"ג כתב המגן אברהם בעצמו ועיין בספר תומת ישרים שאלה י"ג דפ' וכו' וסברא זו הוא גם כן באותו תשובה סימן י"ג. ומה שהקשה המגן אברהם דאם כן הוה לה קריאת שמע מצות עשה שלא הזמן גרמא ובגמרא משמע דהוי מצות עשה שהזמן גרמא, נראה כוונתו דפריך הש"ס אמתני' דנשים פטורים מקריאת שמע פשיטה דהוי מצות עשה שהזמן גרמא והוצרך לשנוי' דסד"א כיון דהוי קבלות עמ"ש יע"ש, ולכאורה לדבריו נמי קשה מאי מקשה הש"ס פשיטא הא גם המגן אברהם מודה דקריאת שמע של ערבית זמנה כל הלילה דהוי מצות עשה שהזמן גרמא ואם כן איצטרך התנא לאשמעינן דנשים פטורים אף מקריאת שמע של לילה ועיין בהרמב"ן במנין המצות הובא בספר פרשת דרכים להגאון בעל משנה למלך בדרך מצותיך דקריאת שמע שחרית וערבית הוי שני מצוות עשה הואיל ואינו מעכבין זה את זה, ואף דמקשינן שכיבה לקימה כיון דפטור מן קימה פטר נמי משכיבה, זה אינו דלמא איפכא דמקשינן קימה לשכיבה דמה שכיבה חייבין דהוי מצות עשה שלא הזמן גרמא אף קימה חייבין דהא לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן, אמנם אחר העיון לא קשה מידי דשפיר קאמר המגן אברהם דכיון דאשה פטורה מקריאת שמע של יום ואם כן פטורה אף מקריאת שמע של לילה דהוי מצות עשה שהזמן גרמא דאינו נוהגת אלא בלילה:

'''וכ"ז''' י"ל לשיטת תלמידי רבינו יונה אבל הרב בעל שאגת אריה מיאן בסברת הכסף משנה וסבירא ליה דזמן קריאת שמע דאורייתא כמו שכתב ב[[שאגת אריה/יב|סימן י"ב]] וגם סבירא ליה שם דאף אם נימא דזמנה כל היום מכל מקום הוי מצות עשה שהזמן גרמא לא שייך תירוץ זה מיהו בלאו הכי דברים שם צע"ג דאם כן הוי תלמוד תורה מצות עשה שהזמן גרמא ושם אבאר ואין כאן מקום להאריך בזה:

'''ועוד''' נראה לי להביא ראיה מסוגיא דס"ל לר"י הקורא ולא השמעי לאזניו לא יצא דדריש השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ור' יהודא ס"ל דיצא דשמע בכל לשון שאתה שומע וקאמר שם ר' יוסף במסקנא מחלקות בקריאת שמע אבל בשאר מצות דברי הכל יצא, ופריך והא כתיב הסכת ושמע ומשני האי בדברי תורה כתיב כלומר דדברי תורה צריך להשמיע לאזניו ולא בשאר מצות, עיין בפני יהושע. והנה אם נאמר דקריאת שמע דקרא היינו תורה ולא קבלת מלכות שמים אם כן קרא דשמע גבי קריאת שמע למה לי הא היינו תורה היינו קריאת שמע אלא וודאי ר' יוסף פליג אשמואל ושמואל סבירא ליה דהסכת ושמע קאי אשאר מצות וכיון דבמסקנא מסיק הש"ס כר' יוסף ממילא קיימא לן דלא כשמואל וק"ל וכן מאי דקאמר בברייתא מנין דקריאת שמע בעי כוונה נאמר כאן שמע ונאמר להלן הסכת ושמע מאי התם בהסכת אף הכי בהסכת נמי משמע דלא כשמואל וק"ל ואם כן דברי הפסוקים שפסקו דקריאת שמע דאורייתא הם יתד שלא תמוט בגמ' דבבלי ובירושלמי כן נראה לעניות דעתי:

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:תשואת חן]]