מחצית השקל/אורח חיים/תרסח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרסח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) (ס"ק א) שמיני חג. רש"ל כו' והטעם שלא להפסיק בין תיבת שמיני לתיבת עצרת כיון דבקרא הם סמוכים וכתב שמיני עצרת. וט"ז כתב טעם דעצרת גופי' לא נקרא חג אלא מפני שהוא נטפל לז' ימי חג שלפניו ע"ש:

(ב) (ס"ק ב) אוכלים כו' ואין ישנים כו' ומה"ט ממהרין כו ר"ל דלעיל סי' תרנ"ט מבואר דבסוכות צריך לעשות כל עניניו בסכה כמו שעושה כל השנה בדירתו משא"כ בשמיני עצרת אחר האכילה ילך לביתו ויעשה שם כל עניניו. וכן ב"א המחמירים ואין אוכלים אפי' פירות או שתיית מים חוץ לסכה אבל בשמיני עצרת יש לאכלן בביתם כיון דאין מברכים לישב בסכה על דברים אלו דומה לשינה דאין בהם הכירא מ"מ אפשר לחלק כיון דפירות ומים אין צריכים סכה כלל כ"א מצד חומרא אם אכלן בשמיני עצרת בסכה אינו נראה כמוסיף:

דהא מה"ט אסרי' כו' וכמו שכתב מגן אברהם ר"ס תרס"ז:

ומה שכתב בהגהת מנהגים כו' אינה ראיה ר"ל שבהגהת מנהגים הביא ראיה ממדרש תנחומא שכתב וז"ל למה התירו חכמים להפטר מן הסכה בי"ט אחרון של חג לפי כו' ויום אחרון מתפללים על הגשמים לכן נפטרים מן הסכה כדי שיתפלל על הגשמים בלב שלם עכ"ל. והבין בהגמ"נ שנפטרים באמצע סעודה. ועז"כ מ"א דאין ראיה די"ל נפטרים אחר הסעודה ואין עושה שאר דברים כמו טיול ולימוד וכדומה בסכה. אף על גב דבסוכות עושים דברים אלו בסכה:

(ג) (ס"ק ג) ואין מברכים. ולכן אין לאכול בלילה עד שחשכה דאם היה אוכל בסכה אף שהתפלל ערבית כיון דעדיין יום הוא היה ראוי לברך על הסכה וכיון דכבר התפלל ערבית ועשאו בתפלה שמיני עצרת אין לברך על ישיבתה. דהא בשמיני יושבים בסכה אבל אין מברכים על ישיבתה. ומ"מ נ"ל דאם אכל בדיעבד ואין הכונה שכבר אכל דא"כ על מאי יברך ואם על מה שעדיין רוצה לאכול זה לא מיקרי דיעבד. אלא ר"ל שנטל ידיו ובירך המוציא שלא תהיה ברכתו לבטלה וצריך לאכול בציעת המוציא אין לברך על ישיבת סכה. ואם רשאי לאכול יותר אינו מבואר:

כמ"ש ס"ס למ"ד גבי תפילין. ראיה היא על גוף הדין שאין לברך בנדון הנ"ל. שכתב בסי' למ"ד דאין מניחים תפילין בלילה. לכן י"א אם התפלל ערבית מבע"י אין להניח שוב תפילין אף דעדיין יום הוא. אבל ט"ז חולק וס"ל אפי' לכתחלה ישב מבע"י בסכה ולא יברך על הסכה. וע' בס' א"ר:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.