כף החיים/אורח חיים/תרסח

כף החיים ‏ אורח חיים תרסח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] ליל שמיני וכו'. אסור לקבוע סעודה מן המנחה ולמעלה כמ"ש לעיל סי' תקכ"ט סעי' א' בהגה ולא כאותן האוכלין ושותין ומשתכרין בהו"ר עד שאין יכילין לקדש בלילה. מ"א ריש הסי'. ובסי' תקכ"ט כתב המ"א סק"א ביו"ט א' ג"כ אסור שהוא עיו"ט שני ולפ"ז בש"ע ג"כ אסור קודם שה"ת מט' ולמעלה. א"א ריש הסי' ועיין בדברינו לשם על דברי הגה הנז':

ב

ב) שם. את יום שמיני חג עצרת הזה. ורש"ל בתשו' סי' ס"ד כתב לומר ש"ע חג. וכן הסכים הט"ז סק"א אבל הלבוש כתב כדברי הש"ע את יום שמיני חג עצרת הזה יעו"ש. וכתב הא"ר או' א' שראוי לנהוג כלבוש שכן עיקר בפו' הראשונים והאחרונים יעו"ש. וכ"כ הכנה"ג בהגה"ט על דברי רש"ל הנז' אבל מנהגינו לומר את יום שמיני חג עצרת הזה עכ"ל. וכ"כ המט"י. וכ"כ בסידור רב יעב"ץ. וכ"כ בביאורי הגר"א כי כן הגי' ברש"י ותו' וכל הספרים דלא כרש"ל עכ"ל וכן הסכים בס' בגדי ישע כדברי הש"ע יעו"ש. ועוד עיין לקמן או' ד':

ג

ג) שם. את יום שמיני חג עצרת הזה. ואם אמר את יום חג הסוכות הזה ועקר רגליו כתב בתשו' בית יהודה חא"ח סי' ד' דיצא בדיעבד יעו"ש אבל הברכ"י או' ב' חלק עליו וכתב דלא יצא ומחזירין אותו יעו"ש והב"ד השע"ת או' ב' וכ"כ בספרו יוסף אומץ סי' ח' וכ"כ המאמ"ר או' א" ש"ץ דף רמ"ב ע"א. מל"ח סי' כ"ה או' ג' יפ"ל ח"ב או' ב' ומיהו ח"א כלל כ"ח או' ט"ו כתב דאם כבר עקר רגליו אינו חוזר. והרב בן א"ח פ' וזאת הברכה או' י"ב לחלק יצא דאם נזכר שהוא יום ש"ע ורק טעה בלשונו ואמר חג הסוכות אינו חוזר וא"ל חוזר והוא מדברי הברכ"י הנז' יעו"ש. אבל עוד יש לחלק בין יום א' ליום ב' דביום א' שהוא ספק יום ז' לבני חו"ל ויושבים בסוכה י"ל דיצא בדיעבד אבל ביום שני וכן לבני א"י שאין להם ספק י"ל דחוזר:

ד

ד) שם הגה. ואנו נוהגין שאין אומרים חג בשמיני וכו'. וכן הכנה"ג בתשו' ח"ב סימן מ"ח כתב בתחילה שנראין דברי מור"ם ז"ל נכונים אלא שאחר כך הביא ראייה לקיים דברי הש"ע יעו"ש וכן הרב נזר הקודש דף תפ"ט ע"ב כתב נראה להכריע כדעת רוב הפו' דש"ע לא מיקרי חג יעו"ש וכן מדברי בית יעקב סי' ע"ח וסי' קמ"ב מוכח דדעתו כמור"ם ז"ל דלא איקרי חג יעו"ש. אמנם הברכ"י אות א' כתב להשיג עליהם מכמה גדולי הפו' שכתבו שמיני חג עצרת הזה ובשיו"ב אות א' כתב שכן ראה גם כן בסדר רב עמרם גאון כ"י שכתב את יום שמיני חג עצרת הזה יעו"ש והב"ד השע"ת או' ב' יעו"ש. וכ"כ לעיל או' ב' שכ"ה הסכמת כמה אחרונים יעו"ש:

ה

ה) שם. ובחו"ל אוכלים בסוכה וכו'. וכתב המרדכי בשם ראבי"ה אבל לישן בסוכה אסור משום דמיחזי כמוסיף וכתב עליו ב"י דאין נראה כן דעת הפוסקים שסתמו ולא חילקו בכך עכ"ל. מיהו מור"ם ז"ל בד"מ אות ג' כתב על דברי ב"י הנז' אבל נוהגין כראבי"ה וכ"כ מהרי"ל עכ"ל וכ"כ הלבוש. וכ"כ הנוב"י מה"ק סי' מ' ובסידור רב יעב"ץ. וכן הסכים כתב סופר סי' ק"ך וכתב שכן עשה אביו הרב חת"ס יעו"ש. אבל הרשב"א בחי' ר"ה דף ט"ז והריטב"א בחי' סוכה דף ל"א כתבו דישינים בסוכה למצוה ואין כאן בל תוסיף יעו"ש וכ"כ האגודה ס"פ לולב וערבה. וכ"כ מער"ק על הרמב"ם פ"ו דסוכה דכ"ה דעת הרמב"ם. וכ"ה דעת א"ר אות ד' ברכ"י אות ג' ובספרו מחב"ר אות א' ער"ה אות ב' מאמ"ר אות ג' ח"א כלל קנ"ג אות ה' וכתב שכ"ה דעת הגר"א יעו"ש. בכורי יעקב. בן א"ח פ' וזאת הברכה או' י"ג:

ו

ו) שלוחי א"י הנמצאים בחו"ל כדי שלא לזלזל ביו"ט שני בעו למיתב עם בעה"ב בסוכה ויאמרו בפי' בינם לבין עצמם דאינו משום מצות סוכה כלל ויעשו היכר לישן בבית באיזה טענה וכן למיטעם מידי בר ממטללתא מדעם דלא עביד בחג והכל בצנעא שלא ירגישו ההמון ויבואו לזלזל ח"ו. ברכ"י אות ד' שע"ת או' ג':

ז

ז) שם. ובחו"ל אוכלים בסוכה וכו'. ואוכלים ושמחים ביו"ט זה כדאמרינן סוכה דף נ"ה ע"ב דהני שבעים פרים שמקריבין בז' ימי חג הסוכות כנגד שבעים אומות ופר יחידי של שמיני כנגד אומה יחידה משל למלך ב"ו שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך יעו"ש אך שיהיה הכל לש"ש:

ח

ח) שם. ובחו"ל איכלים בסוכה וכו'. ומשמע בכל הפו' דצריך לאכול כל אכילות של אותו היום בסוכה ואפי' איתרמי ליה סעידה ביה"ש צריך לאכול בה דהא מה"ט אסרינן נוי סוכה בט' ואם הוא שבת צריך לאכול סעודה ג' בסוכה. מ"א סק"ב. א"ר אות ח' א"א אות ב' ח"א כלל קרג אות ה' מ"ב אות ה' ומיהו בסעודת ברית מילה יש להקל כמ"ש הא"ר בסי' תר"מ אות י"ט וא"א בסי' זה אות ב' ובדברינו לסי' תר"מ אות ס"א יעו"ש. וכן באכילת פירות וכדומה שאין חיוב מן הדין לאכול בסוכה כמ"ש לעיל סי' תר"מ סעי' ב' בש"ע יש מקילין לאכול חוץ לסוכה אפי' המחמירין:

ט

ט) שם. מפני שהוא ספק שביעי. והא דלא תיקנו בלולב נמי ליטלו בשמיני בלא ברכה מפני שהוא ספק שביעי חדא דלולב בגבולין דרבנן וסוכה מדאו' ועוד דבלולב איכא טלטול אבל בסוכה לא עביד מידי. הר"ן על הרי"ף בסוף מס' סוכה. וכ"כ הלבוש. מט"מ סי' תתק"ט. ב"ד סי' תס"ג. ער"ה או' ג':

י

י) שם. ואין מברכין על ישיבתה. ולכן אין לאכול בלילה עד שחשיכה שאם יאכל בעוד יום היה צריך לברך על הסוכה שעדיין יום ז' של סוכות הוא. הגה"מ וב"ח ולבוש ורש"ל בתשו' סי' ס"ח ומט"מ סי' תתק"ט. מ"א סק"ג. ומ"ש הט"ז להשיג על דברי רש"ל הנז' כתב עליו הא"ר או' ג' דראיותיו וסברותיו קלושין ויש לדחותם וכבר נהגו כן ע"פ מ"ש כן בהגמ"נ וממ"ט ורש"ל וב"ח ומ"א עכ"ל וכ"כ הברכ"י אות ה' על דברי הט"ז הנז' שאין דבריו מכריעות והעיקר כדעת מהרש"ל והאחרונים. וכן הסכים החמ"מ. ער"ה אות ד' ח"א כלל קנ"ג אות ה' בן א"ח פרשת וזאת הברכה אות י"ג. מ"ב אות ז' ומ"מ אם אכל (ר"ל מחמת איזה סיבה. ועיין מחה"ש) לאחר תפלת ערבית מבע"י לא יברך לישב בסוכה. תשו' רש"ל שם. מ"א שם. א"ר שם. ער"ה שם. ח"א שם. מ"ב שם. וכן בליל ש"ת צריך לילה ודאי בקידוש בשביל ישיבת סוכה דאין יושבין בה ואוכלין בחוץ. בן א"ח שם:

יא

יא) ליל חג ש"ע אסור בזיווג. האר"י זצ"ל. וכתב הרמ"ז דלבני חו"ל אסור גם בליל ש"ת וז"ל אם למדת טעם יו"ט ב' של גליות בדברי הרמ"ק תשכיל הטעם ועוד הזיווג להוריד נשמה ובני חו"ל לא יוכלו להורידה אלא דרך נוגה והיא מקבלת אור ש"ע בש"ת. עכ"ד. ברכ"ו אות ו' שע"ת אות ד'. ועיין לעיל סי' תצ"ד אות י"ד:

יב

יב) שם. ואומרים זמן. דשמיני עצרת רגל בפני עצמו והוא. סוכה סוף דף מ"ז ע"ב וריש דף מ"ח. ועיין לעיל סי' תע"ג או' י"א:

יג

יג) [סעיף ב'] וקורין בא' מוזאת הברכה וכו'. הכא לא קאמר קורין חמשה כדלקמן משום דבא"י שאין עושין יו"ט רק יום אחד הלא אותו היום הוא יום שמחת התורה ולכן קורין בו וזאת הברכה ובשמחת התורה המנהג להוסיף על הקרואים כמ"ש לעיל סי' רפ"ב סעי' א' בהגה יעו"ש. ושנים מקרא וא' תרגום של פ' וזאת הברכה יקרא אותם ביום הו"ר כמ"ש לעיל סי' רפ"ה או' כ"ט בשם האר"י ז"ל יעו"ש:

יד

יד) שם. ובשני בראשית וכו'. ולהכי רגילין להתחיל מיד בראשית כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרותה עוד. טור סי' תרס"ט. לבוש שם. ועוד טעם אחר משז"ל התורה תחלתה נעוץ בסופה וסופה נעוץ בתחלתה. ש"ץ בש"ח דף רצ"ד ע"א או' י"א. וכ"כ הברכ"י בסי' תרס"ט או' א:

טו

טו) ומה שמסיימים ומתחילין התורה ביום אחרון דסוכות ולא' בר"ה שהוא יום א' מן השנה הוא ג"כ להטעות את השטן שלא ידע מתי יהיה ר"ה שהוא יום הדין ולא יקטרג על ישראל וכיון שנדחה הסיום וההתחלה מיום ר"ה דחוהו עד כלות כל הימים טובים כדי שלא יצטרכו להפסיק בפרשיות של היו"ט. לבוש שם. והש"ץ שם דף רצ"ג ע"ב כתב הטעם דביום זה קורין פ' וזאת הברכה לפי שהוא סוף כל המועדות חותמין בברכת משה רבינו שבירך את ישראל וגם על שם ששלמה המלך בירך את ישראל בשמיני של חג שנאמר ויברך את כל קהל ישראל וכו' לכן קורין בתשיעי ספק שמיני (בחו"ל) הברכה שבירך משה את ישראל עכ"ל:

טז

טז) שם. עד אשר ברא אלהים לעשות. ומניחין ס"ת שלישי אצלה ואומרים חצי קדיש. וזהו למנהג בני אשכנז שאין אומרים רק קדיש א'. אבל לבני ספרד שנוהגים לומר שני קדישים כשמוציאין ב' ס"ת בכאן אומרים קדיש אחד אחר קריאת וזאת הברכה וספר בראשית שנחשבין לקריאה אחת וקדיש שני לאחר קריאת המפטיר כמ"ש לעיל סי' קמ"ז או' מ"ד ואו' מ"ה יעו"ש. ושאר פרטי דינים השייכים לזה ית' לקמן סי' תרס"ט כי שם מקומו קחנו משם:

יז

טוב) שם. וקורין ה' בפ' ראה מכל הבכור וכו'. והטעם שקורין כל הבכור בש"ע אע"ג שלפי הראות פ' זו אינה מדברת רק בג' רגלים פסח ושבועות וסוכות היינו משום מה דכתיב בה והיית אך שמח ודרשו ז"ל לרבות יו"ט האחרון. ש"ץ שם דף רצ"ג ע"א או' א':

יח

חי) שם. וקורין ה' בפ' ראה וכו'. יש מקומות שנוהגין לקרות גם בשמיני חג עצרת וזאת הברכה וכתב המבי"ט ח"ב סי' קכ"ט שאין למנעם ממנהגם זולת אם בעיר א' יש קהלות רבות ובכולן נוהגות לקרות כל הבכור וא' מהם נוהגת לקרות וזאת הברכה שמוחין בידם. כנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"ד. א"ר או' ה' ברכ"י או' ז':

יט

יט) אם טעה וקרא כל מנין העולים בפ' אחרת כגון שור או כשב או פסל לך או אם כסף תלוה אפי' גמר הפ' עם המשלים ובירך ואמר קדיש צריך לחזור ס"ת ולקרות עולה אחר כל הפ' כל הבכור ויאמר קדיש אחריו פעם ב' ואפי' כבר פתחו ספר ב' ועלה המפטיר לקרות בפ' המוספין כל עוד שלא בירך המפטיר ברכה ראשונה יניחו הספר ב' ויחזרו בספר א' ויעלה אחר ויקרא בו פ' כל הבכור ויברך ויאמר קדיש ואח"כ יעלה המפטיר בספר ב' ואם כשנזכרו מהטעות כבר בירך המפטיר ברכה ראשונה ע"ד לקרות פ' המוספין אעפ"י שטדיין לא התחיל לקרות אפ"ה כיון שכבר בירך יקרא פ' המוספין לבד וא"צ לחזור ולקרות כלל פ' כל הבכור שכבר יוצאין י"ח קריאת היום במה שקראו בפ' המוספין. ש"ץ שם אות ב' לד"א בתוה"ש סימן ט"ז אות א' שערי אפרים שער ח' אות ן':

כ

ך) וכן הדין ג"כ אפי' שקראו פ' כל הבכור אלא שטעה ודילג פ' והיית אך שמח שאם נזכר קודם שבירך המפטיר צריך לחזור ולקרות פ' כל הבכור. ש"ץ שם אות ג' לד"א שם או' ב':

כא

כא) אם במקום כל הבכור טעה וקרא בפ' וזאת הברכה כיון שגמר המשלים ובירך ברכה אחרונה א"צ לחזור לקרות כל הבכור אבל אם נזכרו מהטעות קודם יגלול הס"ת ויקרא כל הבכור. ש"ץ שם אות ד' לד"א שם אות ג' שע"א שם:

כב

כב) שם. ואם הוא שבת וכו'. וגם במנחה חלוקין דבני א"י קורין בפ' בראשית ובני חו"ל וזאת הברכה. ש"ץ שם אות ט'. ברכ"י אות ח':

כג

כג) ואם טעה בשחרית ובמקום עשר תעשר קרא וזאת הברכה אעפ"י כן יש לו לקרות במנחה גם כן וזאת הברכה כיון שגם למחר יקרא וזאת הברכה בש"ת ואם קרא במנחה בפ' בראשית יצא. שע"א שם אות נ"ה:

כד

כד) שם. ואם הוא שבת קורין שבעה. ואם טעה בשבת וגמר כל הפרשה בעולה החמישי לא יאמר קדיש אלא יעלו שנים עולים בספר ב' ואפילו שכח ואמר קדיש אכתי יעלו שנים בספר ב' ש"ץ שם אות ו' לד"א שם אות ד' ועיין בשע"א שם או' נ"ג והביאו מ"ב או' י"ב שכתב באופן אחר. שכל שלא הילקו הס"ת אעפ"י שאמרו קדיש יחזרו ויקראו שני עולים בס' הראשון או א' בספר א' וא' מפטיר שהמפטיר מצטרף למנין שבעה יעו"ש אבל הנראה שאופן שכתב הש"ץ והלד"א הוא היותר נכון דכיון דאפשר להשלים המנין בקריאה מחודשת בספר שני למה יחזרו לקרות מה שקראו כבר ודוק:

כה

כה) שם. ומתחילין עשר תעשר. ואנחנו מתחילין עשר אפי' חל בחול מפני שהוא זמן מעשרות. מנהגים. מ"א סק"ד. ובדיעבד אם כבר בירך אדעתא לקרות כל הבכור א"צ לחזור. דה"ח בדין אם טעה בקריאה או' י"א. מ"ב או' י"ב. וזהו למנהג בני אשכנז אבל מנהג הספרדים כדברי הש"ע. אלא דנ"מ גם למנהג הספרדים דאם טעה בשבת והתחיל כל הבכור דא"צ לחזור. ועיין לעיל סי' קל"ז או' ט"ו:

כו

כו) שם. והמפטיר קורא בשני וכו'. וכיון שקרא ענין המוספין אפי' דילג תחלת הפרשה וסופה יצא בדיעבד כיון שכבר בירך ברכה אחרונה. ש"ץ שם או' ח' שע"א שם או' נ"ד. ועיין לעיל סי' קל"ז או' י"ד:

כז

כז) שם. ומכריז משיב הרוח וכו'. עיין לעיל סי' קי"ד ובדברינו לשם בס"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---