מחצית השקל/אורח חיים/שצד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים שצד

(א) (ס"ק א) חזקת כו' בין השמשות אע"ג דהוי ספק בין בתרומה ובין בין השמשות אע"כ דלא אמרינן ספק עירב כשר אלא היכא דא"ל חזקת כשרות. והרמב"ם ס"ל כי' דעל ראי' מאין מערבים ב"ה כתב המ"מ דמודה הרמב"ם דלכתחלה אין להכניס את עצמו בספק ולערב ב"ה דשמא כבר לילה ובדיעבד אם עירב ב"ה הוי עירוב וגם הרמב"ם לא אמר דאפי' אין לו חזקת כשרות אפ"ה ספק עירוב כשר אלא דיעבד. והא דעירב בתרומה ספק טמאה דאפי' דיעבד לא הוי עירוב היינו טעמא דבעינן סעודה הראויה לאכול מבע"י וכיון דהוא ספק תרומה טמאה אינו ראוי לאכילה מבע"י ודאי ניהו דהאיסור הוא מצד ספק שמא טמאה היא מ"מ אסורה ודאי באכילה מה"ט. ולכך אפי' דיעבד לא הוי עירוב. כמ"ש סי' רס"א וכ"ה גם בסי' שצ"ג סעיף ב':

ואפשר דספק הונח כו' מ"מ ע"ש במגיד משנה מה שהניח בקושי' על הרשב"א. וגם בע"ח בעינן סעודה כו' וא"כ ספק תרומה טמאה בע"ח ג"כ אינו עירוב וכה"ג:

(ב) (ס"ק ב) מלאכה כו' ולפי שצורך מצוה היא כדי שלא יטלטלו באיסור וניהו דלגבי מצות לאו ליהנות ניתנו לא חשבו לעיל בסי' שפ"ו ס"ק י"א למצוה ע"ש הטעם והטור ס"ל דגזרו עליו משום דס"ל דלא הוי מצוה ממש. אינו עירוב וז"א רק איסור דרבנן דאינו סתירה גמורה דהא אין בין הלבנים טיט רק מסודרים זה ע"ג זה בלי טיט. ואפ"ה כתב אם נתנו שם ונעל בפניו ואבד המפתח בשבת אינו עירוב. הרי דס"ל דאפי' בשבות לא התירו לצורך ערובי תצרות ומ"ש מ"א (וז"א אלא משום מוקצה כמ"ש התוס') לענ"ד אין מקומו פה דהא כתב לפני זה הטעם דמחזי כסותר אהל ולענ"ד מקומו הוא אח"ז במקום שארשום בע"ה:

דהא פסק לקמן סי' תקי"ח דאסור וכאן שכתב ז"ל בית שאינו טוח בטיט אלא לבנים מסודרים זע"ז והוא מלא פירות ונפחת בי"ט מותר ליקח מהן ממקום הפחת ול"א מוקצים הן כיון שאין בפתיחתו אלא איסור דרבנן לא אסח דעתיה מינייהו עכ"ל הרי שכ' ושאסור לפוחתו מדרבנן אלא שאם נפחת אין הפירות מוקצים:

ונ"ל כו' כמ"ש רמ"א ס"ס תק"ט כצ"ל וכ"כ רמ"א סי' תקי"ח ג' ע"ש ופה צ"ל המ"א מה שמחקתי לעיל וכצ"ל כמ"ש רמ"א ס"ס תק"ט (וזה אינו אלא משום מוקצה כמ"ש התוס') ובסי' תקי"ח מיירי שלא היה צריך כו' א"כ כיון דב"ה לא היה צריך להם היה אז אסור לפוחתו וס"ד דאפי' עתה נפחת ממילא יהיו אסורים בטלטול משום מוקצה קמ"ל דלא הוי מוקצה והא דקמ"ל האי דינא כשנפחת וה"מ לאשמועינן דין זה אפילו לא נפחת אלא דב"ה לא היה צריך להפירות ועכשיו צריך להם מותר לפוחתו וליטול הפירות דמשום סתירה ליכא כיון דאין בו אלא משום מוקצה לצורך אוכל נפש מותר ואי דהפירות עצמן מוקצים דהא ב"ה לא היה רשאים לפוחתן כיון דלא היה צריך להם (ואף דרשאי לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש אבל לאכול מוקצה או להשתמש במוקצה אסור כמ"ש מ"א ס"ס תק"ט ע"ש) מ"מ לא אסח דעתיה מיניה כיון דאין בפחיתתו רק איסור דרבנן צ"ל דמיירי דגם עתה אינו צריך להפירות לאכלן אלא רוצה לפנותן כי צריך למקומן או לשום טעם אחר ואפ"ה התירו הטלטול דאין עליו תורת מוקצה כלל. עמ"ש סי' תקי"ח סעיף ג' כצ"ל או צ"ל סי תק"ט סעיף ז':

מעבר לתחילת הדף ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.