כף החיים/אורח חיים/שצד

כף החיים ‏ אורח חיים שצד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] ספק עירוב כגון ספק אם היה קיים ביה"ש פי' תחלת בה"ש דאל"כ הא כתב בסי' שלפני זה דאפי' ודאי נאכל ביה"ש הוי עירוב פרישה או' א' א"ר או' א'

ב

ב) שם. כגון ספק אם היה קיים ביה"ש וכו'. דהיינו או נשרף ואינו יודע אם היה זה קודם שהתחיל שנאכל ביה"ש או אח"כ.

ג

ג) שם. אבל אם לא היה לו חזקת כשרות וכו'. והא דמערבין ביה"ש אע"ג דליכא חזקת כשרות ספק הונח גרע טפי מ"א סק"א תו"ש או' ב'

ד

ד) שם. כגון ספק אם הונח שם וכו'. ובין בעירובי חצרות בין בשיתופי מבואות בין עירובי תחומין דין הכל שוה בזה לבוש.

ה

ה) [סעיף ב'] ואינו יכול ליטלו בלא מרא וכו'. ודוקא במרא וחצינא שהוא איסור דאורייתא הא אם נתנו באילן או שיכול לפנותו בלא מרא וחצינא אעפ"י שהוא מזיז עפר שהוא איסור מדרבנן לא גזרו בעירוב שהוא קונה ביה"ש כדלקמן סי' ת"ט פרישה או' ב' א"ר או' ג' תו"ש או' ג'

ו

ו) שם בהגה. ויכול לאוכלו כשודאי חשיכה והגם דדעיל סי' שצ"ג סעי' ג' כתוב דאם נאכל ביה"ש קנה עירוב התם בדיעבד והכא לכתחלה.

ז

ז) שם בהגה. ויכיל לאוכלו וכו'. דשבת כיון שהותרה הותרה. לבוש.

ח

ח) שם בהגה ויש לבצוע עליו וכו'. דהואיל ואתעביד ביה חדא מצוה נעשה בו מצוה אחרת ט"ז סק"א ומיהו לכתחלה לא יסמוך ע"ז מע"ש אלא יכין לעצמו לחם אחר לבד זה כמ"ש סי' שס"ו סעי' ה' וכשהכין לו אז מצוה לבצוע עליו כי היכי דלעביד ביה מצוה אחריתי תו"ש או' ד' ועיין בדברינו לשם או' נ"ט וקכ"ד מ"ש במנהג האר"י ז"ל יעו"ש.

ט

ט) שם בהגה ויש לבצוע עליו בשחרית בשבת וה"ה בסעודת הלילה אם סועד משחשיכה ודאי. ר"ז סי' שצ"ג או' ג' ואפי' אם יתרמי אחר ברכת המוציא יאכלנה אז בשבת דכל האכילה מצוה שו"ת דברי נחמיה פת"ע או' ז'

י

י) שם בהגה. ויש לבצוע עליו וכו'. ונוכל ללמוד מזה לשאר דברים כגון באגודה של הדס של לולב שמיחדין אותו להריח על הבשמים במו"ש וכן שיירי פתילות של שבת שמדליקין אותם במו"ש לברך על האור כלבו. פת"ע שם.

יא

יא) שם בהגה. אבל עדיף טפי לערב על כל השנה וכו'. שמא ישכח פעם אחת מלערב וכמ"ש בהגה לעיל ססי' שס"ח יעו"ש ובדברינו לשם בס"ד

יב

יב) [סעיף ג'] נתנו במגדל. פי' ארגז שנותנין בו בגדים. הרמב"ם בפי' המשנה ולדיעה זו שהוא דעת הרמב"ם מיירי במגדל של בנין או שמחזיק מ' סאה שיש בו משום סתירת אהלה כמ"ש לעיל רסי' שי"ד אכן דעת הטור אפי' אם הוא מגדל של לבנים שמסודרות בלא טיט שאין בסתירתו איסור תורה ואבד המפתח אינו עירוב יעו"ש ועיין א"ר או' ד' שכתב דאנן ק"ל כהרמב"ם ולא כיון יפה הלבוש שהביא בססי' זה מ"ש הטור יעו"ש וכ"פ הר"ז כדברי הש"ע ח"א כלל ע"ב או' ט' וכ"כ האחרונים.

יג

יג) שם. ואבד המפתח וכו'. ודוקא שנאבד ממקום שהניחו ואינו יודע היכא הוא אבל אם הוא מונח במקומו אלא שהוא שכח באיזה מקום הניחו הוי עירוב דעביד הוא דמדכר. חידושי הרשב"א והריטב"א.

יד

יד) שם. קודם שחשכה היינו קודם שהתחיל זמן ביה"ש דאם התחיל זמן ביה"ש ואח"כ נאבד המפתח כבר קנה עירוב דלא גרע מנאכל לעיל סי' שצ"ג סעי' ג' וכ"כ הלבוש וכ"ה לקמן סי' ת"ט סעי' ד' יעו"ש.

טו

טו) שם. מלאכה גמורה כגון שצריך לסתור המגדל או הדלת כמ"ש לעיל או' י"ב אבל אם אין בו אלא משום שבות הר"ז עירוב שכל שהוא משום שבות לא גזרו עליו ביה"ש כל שיש בו צורך מצוה. המ"מ פ"א דין כ"ב. והביאו מ"א סק"ב ואין להקשות דאפי' אם יהיה איסור דאורייתא לישתרי דהא ק"ל דאמירה לגוי שבות די"ל דגבי עירוב בעינן דוקא שיכול להביאו ע"י עצמו דזימנין דאין כאן גוי ולכן לא פלוג רבנן נ"א כלל ע"ב או' א'

טז

טז) שם. מלאכה גמורה ואם היה המנעול קשור בחבל ואבד המפתח מוכח שם בגמ' (ל"ה ע"א) כיון דאין בו איסור תורה אם יחתוך אותו הוי עירוב וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה שם, וכן אם היה נתון בתיבה ואבד המפתח כיון דאפשר לשבור התיבה או להסיר הצירים דאין זה אלא מלאכה דרבנן הוי עירוב ח"א כלל ע"ב או' ט'

יז

טוב) ואם נמצא המפתח בשבת במקום שיכול להביאו בלא מלאכה דאורייתא (ר"ל שאין רה"ר מפסיק) הוי עירוב אעפ"י שלא היה בידו ביה"ש דכיון שמצוי הוא שימצאנו חשבינן ביה"ש כאלו הוא בידו מ"א סק"ב ר"ז או' ג'

יח

חי) שם. שהרי א"א לאכלו לפיכך אם הניח ב' ככרות א' אסורה וא' מותרת לא קנה לו עירוב. עה"ק להרשב"א פת"ע או' ה'

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---