מחצית השקל/אורח חיים/שצב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים שצב

(א) (ס"ק א) קנין כו' להיותי נבוך לחולשת שכלי בדברי ש"ע אציע בקוצר מקור הדברים בש"ס דערובין דף נ"ט תנן עיר של יחיד (אף על פי) שנעשית של רבים (מכל מקום אזלינן בתר מעיקרא שהיתה של יחיד) מערבים את כלה עירוב א' וא"צ שיור כמו בסיפ' בעיר של רבים וגם לא הוזכ' במשנה דאין מערבים אותה לחצאין (כיון דמתני' מיירי דאין ר"ה עוברת בתוכו כמ"ש רש"י) אבל עיר של רבים אע"פ שנעשית של יחיד אזלינן בתר מעיקר' לכן אין מערבין את כולה עירוב א' כיון שהוא של רבים ודומה לר"ה ואם יטלטלו בכולה ישכחו דין ר"ה לכן צריך לשייר מקום א' שלא יערב עמהם ויאסרו לטלטל מן המקום ההוא לשאר העיר ובזה יהיה הכיר' דאין מטלטלין כ"א על ידי עירוב ובברייתא תניא עיר של יחיד (אע"פ) שנעשית של רבים ור"ה עוברת בתוכה משער לשער עושה לחי מכאן ולחי מכאן כו' (ופרש"י לראשי ר"ה) ואין מערבין אותה לחצאין (ופרש"י וז"ל כיון דמעיקר' חדא היא אסרי הני אהני והוי כמבוי ששכח א' מן החצרות ולא נשתתפה בו דאסרה אכולהו) אלא מערב כלה עירוב א' או מבוי מבוי לעצמה ואהא דאין מערבין לחצאין איכ' תרי לישנא בש"ס ל"ק אמר דוקא לארכה הוא דא"מ לחצאין אבל לרחבה ויהיה לכל אחד מן החצאים פתח א' לר"ה מערבים לחצאין ולל"ב אפי' לרחבה א"מ לחצאין והדר פריך הש"ס מ"ש לחצאין דלא מערבין דאסרי הני אהני (כנ"ל בשם רש"י) מבוי מבוי נמי הא אסרי אהדדי (ופרש"י כיון דהורגלו לערב יחד אסרי אהדדי ואפי' איכא לחי או קורה למבוי לא מהני) ומשני דעביד דקה והסכימו הפוסקים דהיינו מצבה ובזה סלקה כל מבוי א"ע ממבוי האחרת ומשמע מזה דלערב לחצאים אפי' עביד מצבה לא מהני דהא קתני אין מערבים לחצאין אלא מבוי מבוי ובמבוי מבוי לא הותר כ"א ע"י מצבה מכלל דלחצאים אפי' ע"י מצבה אסור דאל"כ אין חילוק בין לחצאים ובין מבוי מבוי וכתב הרא"ש על מ"ש רש"י דמבוי מבוי אסור ואפי' לחי או קורה לא מהני מכל מקום ב' פסים או פס ד' וביותר מעשר צ"ה מהני אלא דהמקשן דפריך מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי היינו דס"ל דתיקוני המבואות הן ע"י לחי וקורה כדקתני עושה לחי מכאן כו' או קורה מכאן כו' מזה מוכח דמבוי מבוי מותר בין ע"י מצבה ובין ע"י ב' פסין או פס ד'. וביותר מעשר בצ"ה אבל לחצאים אין שום הית ולא מצבה ולא פסים ולא צ"ה וכל זה כשר"ה עוברת בתוכה. לכך אין מערבים לחצאים ולא מהני שום תיקון לדריסת ומערב הרבים להסתלק מן דרך הרבים אבל כשאין ר"ה עוברת בתוכה מערבים אותה לחצאין על ידי תיקון כמו מבוי מבוי על ידי מצבה או ב' פסים או פס ד' וברחב יותר מעשר על ידי צ"ה:

ולכן מה"ט במשנה דלא הוזכר שר"ה עוברת בתוכה לא קתני דאין מערבים לחצאים. ומעתה אבא לדברי מ"א:

(ב) (ס"ק ב') אין מערבין כו' ואפשר דס"ל כרש"י כו' ואף דבשאר דוכתי' לא קי"ל בזה כרש"י וכמו שכתב מ"א לעיל סי' שמ"ה סעיף קטן ז' וכ"כ רמ"א ס"ה שמ"ו מכל מקום כאן סמכינן ארש"י ובס' א"ר דסמכינן אתשובת הר"ן שהבי' מ"א ס"ק ג' ובכל מושבות בנ"י איכא עכו"ם:

(ד) (ס"ק ד') וצריך כו' דרש"י כתב הטעם כו' כמו שכתב לעיל בבריית':

וכן בקו' הש"ס מבוי מבוי נמי. דבעיר של רבים לא בעי כיון דלא הורגלו:

ומה שכתב הטור והרא"ש דבעי היכר גם בעיר של רבים באמצע מבוי דאז באותו מבוי גם כן הורגלו וכדלעיל סי' שס"ג סעיף ל"א:

(ה) (ס"ק ה') שאין הסולם כו' כפתח כדלעיל סי' שע"ב:

(ו) (ס"ק ו) אשפה כו' של רבים דשל יחיד עשוי' לפנות וגזרינן שמא יפנוהו ויהיה לו ב' פתחים:

(ז) (ס"ק ז) מצבה כו' ונ"ל דגם ברא"ש ט"ס ר"ל דברא"ש כתב י"ט ומה"ט כ' הרב"י שמ"ש בתו' ד"ט הוא ט"ס ומ"א כתב להיפך דאדרבה ברא"ש ט"ס:

ל"ל בגמ' מחיצה הא אפי' ב"פ מהני ר"ל ל"ל להטריחו להעמיד מחיצה דהיינו מצבה הא סגי בתקון קל דהיינו ב' פסים:

ודייק לו' ל"ל בגמרא כו' דבש"ע י"ל דנתן תיקון כולל אפי' לרחב יותר מעשר דלא מהני פסים ואף דצ"ה עכ"פ מהני מ"מ לפעמים איכא יותר טרחא בצ"ה ממצבה וגם יש לה קיום יותר אבל בגמ' דקתני בהאי ברייתא עושה לחי מכאן כו' מוקי לה הש"ס כר' יודא דמערבים ר"ה בכך ולדידיה אפי' רחב יותר מעשר לא בעי צ"ה מה"ט וכן אמר אביי משמיה דר' יוד' בדף י' ע"א ע"ש. א"כ קשה ה"ל ליתן תיקון קל דהיינו ב"פ גבוהים י' א"ו דמצבה סגי בגובה ד"ט והוא יותר קל מב' פסים גבוהים י' וע' בגמ' דף ס"א:

ראיה זו הובא בב"ח מדאמרי' שם א"ר הונא עיר שיושבת על שפת הנחל אם יש לפניה דקה (היינו מצבה) ד"א (ופירש"י ד"א גובה ומשוכה על פני כל העי') מודדים לה משפת הנחל (פרש"י שכל העי' נחשב כד"א כדין כל העיירות וחוצה לה מודדים תחומה אלפים אמה) ואם לאו אין מודדים לה אלא מפתח בתיהן (פרש"י לכל בית ובית מודדים לו אלפים אמה מביתו דאין העי' חשובה חיבור א' והוי כיושבי צריפין אך הרמב"ם מפרשו בע"א וכוותיה פסק הרב"י לקמן סי' שצ"ח ס"ט ע"ש) א"ל אביי מ"ש מכל דקה (היינו מצבה) דסגי בד"ט ומשני כיון דבעית תשמישתיה שלא יפול לעומק הנחל לכן אין להם קביעות יחד כ"א בגובה ד"א עכת"ד הש"ס. הרי דאביי אמר מ"ש מכל דקה בעלמא דסגי בד"ט הרי דכלל כל דקה סגי בד"ט ולא הוזכ' י"ט:

(ח) (ס"ק ח) אין מערבין לחצאין משמע דבזה ל"מ מצבה מדאסר לחצאין והתיר מבוי מבוי ומבוי מבוי אינו מותר אלא ע"י מצבה. מכלל דלחצאין אפי' ע"י מצבה אסור וכנ"ל בגמ'. ודוקא כשר"ה עוברת כצ"ל. וכ"מ בגמ' כמ"ש לעיל ולפ"ז ע"כ סעיף זה דדייק מיניה דאין מצבה מהני לחצאין ע"כ מיירי כשר"ה עוברת בתוכו וכ"ש דב' פסים או צ"ה לא מהני וא"כ מ"ש בש"ע סעיף ו' דמהני פסים או צ"ה לערב לחצאין ע"כ מיירי באין ר"ה עוברת בתוכו וגם מצבה מהני וכמ"ש רמ"א אלא דברחב יותר מעשר לא מהני מצבה אא"כ גבוה י"ט כמ"ש רמ"א והוא דוחק דאין משמעות לשון הש"ע משמע כן אלא סתמא מיירי בחד גווני וכן מ"ש רמ"א סעיף ו' בהג"ה משמע דמיירי כשר"ה עוברת בתוכו. והדב' דחוק מאד עכ"פ הדין דין אמת:

(י) (ס"ק י) ולארכה כו' דר"ה הוי להני כו' ר"ל אע"ג דקי"ל בב' חצרות זו לפניס מזו וערבה כל אח' לעצמה דאין הפנימית שי"ל דריסת הרגל בחיצונה אוסרת על החיצונה דהפנימית הוי רגל המותרת במקומה ואינה אוסרת שלא במקומה כדלעיל סי' שע"ח שאני הכא דר"ה הוי להני כמו כו':

(יא) (ס"ק יא) לחי כו' להכשיר חציה כמ"ש סעיף ה' כצ"ל. ול"מ לחי או קורה אלא בעינן שני פסים או פס ד"ט:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.