אליה רבה/אורח חיים/שצב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שצב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] קנין יחיד וכו'. פירוש שבנאה יחיד לעצמו שישכרנה לרבים או שמכרה אחר כך לרבים או שבנאה להושיב בה דיורין ומשייר לעצמו דרכים פלטיות סרטיות כדרך שמלכים עושין (מגיד פרק ה'):

ב[עריכה]

[ב] אין מערבין וכו'. צריך עיון דלא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דסבירא ליה כרש"י והגהות מיימוני דאין נקרא רבים פחותין מששים רבוא (מגן אברהם), וכבר נתבאר דלא קיימא לן כרש"י והגהות מיימוני וכמו שכתב בית יוסף, לכן נראה לי דרוב מקומות משיירן לעצמו דרכים והוי של יחיד כדלעיל או יש בתי נכרים דהוי שיור כמו שכתב הר"ן סימן כ':

ג[עריכה]

[ג] אפילו חצר ובית וכו'. נראה דאורחא דמילתא נקט שיש לכל בית חצר אבל באמת אפילו לבית לבד מהני כמו שכתב הטור (מלבושי יום טוב ופרישה), וכן משמע בס"ק:

ד[עריכה]

[ד] שעושים לעצמם אם היו הנשארים רבים ואסורים וכו'. כן צריך לומר וכן הוא ברמב"ם שם והיינו דאם השיור רק לאחד אין צריך שיתוף:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] ואם המבואות וכו'. מכל מקום חילוק דבשל רבים לא בעי היכר בין מבוי למבוי רק כשמניח לשיור באמצע המבוי ודייק כן מטור שכתב היכר זה בשל יחיד, ואינו מוכרח דיש לומר דמיירי דבפתח אחד אבל בשל רבים ושני פתחים דינו כיחיד דאין מערבין לחצאין וכן משמע בעבודת הקודש דף ט':

ו[עריכה]

[ו] אשפה וכו'. של רבים (עבודת הקודש שם), ולמגן אברהם אישתמיטתיה עיין שם. פנו את האשפה חזר הפתח למקומו (עבודת הקודש שם):

ז[עריכה]

[ז] מצבה וכו'. אצטבא גבוה ארבעה טפחים (ב"ח מגן אברהם), וכן כתב ר' יהונתן ולאפוקי מבית יוסף שכתב שיש טעות סופר בתוס' דף נ"ט וכמה מקומות, ובעבודת הקודש כתב גבוה שלושה ורחבה ארבעה:

ח[עריכה]

[ח] לחצאין וכו'. אפילו על ידי מצבה שאין מצבה מועלת במקום דריסת רבים (ראב"ד):

ט[עריכה]

[ט] אבל אם לא היתה וכו'. נראה דוקא אם הניח חצי הנשאר בלא עירוב אבל אם מערב גם הנשאר אסור וכן משמע בעבודת הקודש:

י[עריכה]

[י] יש אומרים. הבית יוסף פסק כסברא ראשונה כיון שרי"ף ורמב"ם הם וכן נראה לי שכן פסק בע"ב ור' יהונתן:

יא[עריכה]

[יא] לחי או קורה וכו'. צריך עיון אם לא עשה לרשות הרבים דלתות אם כן רשאי אפילו להכשיר חציה כמו שכתב סעיף ה' (מגן אברהם), לפי מה שכתבתי ס"ק י' מיושב:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.