מחצית השקל/אורח חיים/רפח

מחצית השקל ‏ אורח חיים רפח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (סק"א) אסור כו' וכ"כ רש"י כו' אהא דאיתא שם המתעני' בערב שבת אם ישלים. עז"א שבת כיון דאין מתענה בו שעות אין משלימים גם בע"ש ההשלמה יצטרך עכ"פ להתענות מקצת שבת בכניסתו:

וכ' רש"י שבת שאסו' להתענות בו קצת לשום תענית כו' עכ"ל:

וכ"מ סס"ד ע"ש במ"א ס"ק ו':

(ב) (ס"ק ב) מותר כו' אין להתענות ר"ל אם ראובן ראה חלום רע על שמעון. ניהו דבחול יש להתענות דהיינו שמעון כאלו חלם לו עצמו. מ"מ בשבת לא יתענה. כ"ש ראובן שראה חלום אע"ג דכ' מ"א לעיל סי' ר"ך בשם ס"ח דראוי שראובן יתענה אבל בשבת לא יתענה:

(ג) (ס"ק ג) ביום כו' ובש"ג כו' ומדמה לה למ"ש סי' תקס"ח סי"א שכתב דהנודר להתענות סכום ימים ואירע בהם תענית חובה ה"ז עולה לו:

וכ"מ סס"י תקצ"ז כצ"ל שכ' שם המתענה תענית חלום בראש השנה אינו צריך למיתב תענית לתעניתו כיון דיש אומרים דמצוה להתענות בר"ה ול"ל האי טעמא. ת"ל הלא אחר ר"ה מיד צם צום גדליה אע"כ תענית חובה אינו עולה:

וכן יש להורות כמ"ש מ"ב והט"ז פסק כש"ג ודחה ראיית מ"א ע"ש וסיים וז"ל ולפי הסברא נרא' דאחר יה"כ א"צ תענית לתעני' שבת אפי' לא התענ' ביה"כ מחמת אונס ויה"כ מכפר על עשה ול"ת שעבר ובודאי חייב ע"ז כמו תעניתי' ויה"כ מכפר כ"ש בזה עכ"ל:

(ד) (ס"ק ד) י"ט כו' כלומר אע"פ שלמחרתו כו' ר"ל דלא תקשה לך לפי' מ"א מאי קמ"ל בעל ס"ח ע"ז קאמר דקמ"ל דאע"פ שלמחרתו א"ח דאין להתענות מ"מ תענית לתעניתו שהתענה בי"ט מותר להתענות בא"ח:

ונ"ל כו' ר"ח דמתענה כמ"ש סי' תקע"ג כ' שם חתן ביום חתנותו שמתענה ואם נשא בר"ח לא יתענה אבל אם נשא בר"ח ניסן יתענ' כיון דבלא"ה הוא תענית צדיקים כמ"ש סי' תק"פ:

וה"ה לר"ח אב כו' וה"ה בע"פ הקש' בספר ת"ש דהא ר"ח אב וע"פ א"א שיחילו ביום א' כמ"ש סי' תכ"ח ע"ש ולענ"ד לק"מ דהא כ' הרב"י דאע"ג דראוי שיתענ' תענית לתעניתו מיד ביום א' מ"מ אם תשש כחו יתענ' אח"כ וכיון דאם אפשר לו להתענו' ב' ימים רצופים יתענה מיד ביום א' ע"כ הטעם משום דראוי להסמיך הכפרה על מה שיתענ' בשב' על מה שחטא והתענה כפי האפשרי ממילא אם תשש כחו ואי אפשר שיתענה ב' ימים זה אחר זה ניהו שהותר לו להתענות יום אחר מ"מ ראוי להסמיך הכפרה בכל מאי דאפשר וא"כ ניהו מצד שהוא תש כחו התירו לו שלא יתענה מ"מ ראוי שיתענה מיד ביום שני אם אפשר לו ולזה נתכוין מ"א במ"ש וה"ה לר"ח אב ר"ל שהיה ראוי שיתענה בר"ח אב וכגון שר"ח חל ביום ב' מי שחלם לו בשבת והתענה וביום א' תשש כחו וא"א לו להתענות ע"כ צריך להתענות יום ב' כדי להסמיך הכפרה כנ"ל ואם יום ב' ראש חודש אב מותר לו להתענות כיון דהוא תענית צדיקים וכן כוונת מ"א וה"ה בע"פ ר"ל שחל ביום ב' אלא שביום א' לא הוה אפשר לו להתענות יתענה בע"פ כיון דבלא"ה הוא תענית בכורים:

(ה) (ס"ק ה) יתענה כו' דאינו מתפלל עננו. ר"ל אפי' למ"ד מתענים לשעות ומתפללים עננו מ"מ כה"ג שאכל קודם חצות אינו מתפלל עננו כמ"ש סי' תקס"ב:

(ז) (ס"ק ז) שעל ג' חלומות כו' שנפשו עגומה כו'. ומ"מ כ' הט"ז שאם הרהר בהן ביוס אין לו להתענות כי בא החלום על ידי הרהורי לבו:

(ט) (ס"ק ט) קורות ביתו כו' שפתרו לאשה כו' ואם כן אפשר אם חלם לאשה שקורות ביתה נפלו אין לה להתענות ואם עוברת ומינקת יתענ' תענית חלום ראיתי בספר א"ר בסי' ר"כ הביא בשם כה"ג מה"ב שצידד לכאן ולכאן די"ל שלא יתענו דלא עדיף מתעני' צבור דאין מתעני' ויש סברא להיפך דמה לת"צ שאיכו דוחה את השבת משא"כ ת"ח שדוח' שבת אפי' עוברת ומניקו' יתענו ומ"מ עלתה הסכמתו שלא יתענו מפני הסכנה וספק נפשות להקל וע"כ כ' שם דאם מתיראים לנפשם יתענו וגם מדברי ס' א"ר נראה דעתו שיתענ' ובס' לקט הקמח ראיתי שדרכו היה להשמיט את עצמו מלהורות דבר זה ואם לא היה אפשר להשמט היה משיב שתעש' כרצונ' שאם יורה להתענות היה חושש לסכנת האש' וולדה ואם יור' שלא תתענ' אם יארע לה אח"כ איזה מקרה רע ח"ו תאמר הרב המור' שלא להתענות הי' הסבה והגורם לכן נתן הבחיר' ביד האשה ויותר דינים בזה ע' בס' אליה רבה:

(י) (ס"ק י) שהם כו' שונרא שינרא והוא בברכות דף נ"ו ע"ב הרוא' חתול בחלום באתרא דקרי לי' שונרא נעשה לו שורה נאה. שינרא נעשה לו שינוי רע:

(יא) (ס"ק יא) אמר כו'. ועסי' תפ"ח במגן אברהם ס"ק ג':

(יב) (ס"ק יב) להקדים כו' יצטער דאם יקדים הרב' עדיין אין המאכל מעוכל ויאכל כמעט אכיל' גסה ואם יאחר הרבה וכבר נתעכל המאכל יצטער ברעב:

(יג) (ס"ק יג) על שום כו' בתשובת מהר"ם כו' דהא אפי' תעני' שרי כו' עמ"ש סי' קי"ז ס"ג:

כ' בספר ת"ש וז"ל ואין הנדון דומה לראי' די"ל דשאני תעני' שהוא יפה לחלום כאש לנעורת וה"ה כמו פיקוח נפש דשרי וכהאי גוונא כ' מ"א עצמו בסי' קכ"ח להחזיק דברי הגאונים שלא לומר הרבון בשבת אא"כ כשהוא מתענה בשבת ולא דמי לתעני' שהוא רפוא' וודאית אבל הרבון אפשר דלא יועיל ויש בו משום איסור תחנ' בשבת ואולי מה שסיים מ"א בזה עסי' קי"ז ס"ג היא ט"ס כי לא נמצא שם כלל מזה וצ"ל עסי' קכ"ח סעיף מ"ד ורימז למ"ש עכ"ל ולענ"ד אין לדחות דברי מהר"ם שנודע גדולתו בסברא ומה שהגיה במ"א וכ' שכיון לדעתו נלע"ד א"צ להגי' ומ"ש עסי' קי"ז סעיף ג' ר"ל ס"ק ג' שם הביא מ"א בשם תשובת הרא"ש וז"ל ובתשובת הרא"ש כ"ד סי' כ' דאף בשבת דאין מתענים מזכירים י"ג מדות ואומרים פסוקים של מטר כו' עכ"ל וכ' זה לקצת ראיה לדברי מהר"ם ומ"ש בספר ת"ש לחלק דוקא תעני' הותר שהוא רפואה ודאית משא"כ בקשת רחמים ואייתי ראיה מדברי מ"א שבסי' קכ"ח לענ"ד אדרבה קצת ראי' משם לדעת מהר"ם:

דז"ל מ"א שם סי' קכ"ח סק"ט מצאתי בספר פתרון חלומו' שכ' שמצא בתשובת הגאונים שא"ל הרבון בשבת אא"כ שמתענ' בשבת ת"ח. והוא חולק עליהם וכ' אם מותר להתענו' כ"ש לומר הרבון ע"כ ול"נ שדברי הגאוני' שרירין וקיימין דבשלמא תענית ודאי מבטל החלום כו' והוי כמו פיקוח נפש משא"כ הרבון וכמ"ש בי"ד ס"ס קנ"ה דבעי שתהיה רפואה בדוקא ולכן יש לנהוג כהגאונים דאין לנו כח לחלוק עליהם בסברא בעלמא וגם י"ל דדוקא הצומות שמתענים עליהם בשבת מותר לומר הרבון משא"כ כשאין מתענים עכ"ל מ"א שם והנה בלא"ה דברי מ"א שבסי' קכ"ח הנ"ל צ"ב דהא עכ"פ מודה מ"א לדברי הגאונים דכשמתענ' בשבת הותר לו' גם הרבון וקשיא מנ"ל להגאונים להתיר הרבון דהא לא הותר רק התעני' שהוא רפוא' וודאית וצ"ל דקבל' הית' בידם להתיר הרבון. אולם י"ל דגם מסברא התירו הרבון דהרבון ותענית לכ"א יש סברא להקל ולהחמיר התענית יש סברא להחמיר דאיסור תעני' בשבת חמיר דהוא איסור תור' וסברא להקל דהוא רפוא' וודאית ובאמירת הרבון הוא להיפך הסברא להחמיר דאין רפואתו וודאי סברא להקל דאסורו קיל לו' תחנ' בשבת וס"ל להגאונים לפ"ז שקולים הם וכמי שהותר התעני' ה"ה שהותר הרבון. ומ"א לא בא כי אם לדחות דברי בעל פתרון חלומות דיליף מכח ק"ו להתיר הרבון ממה שהותר התעני' ע"ז דחה מ"א דאין זה ק"ו דשאני תענית דרפואתו וודאי וא"כ אין לזוז מדברי גאונים דבאינו מתענ' שלא יאמר הרבון דכמו שלא הותר התענית ג"כ לא הותר הרבון כיון דשקולים הם כנ"ל וכ' עוד מ"א וגם י"ל דוקא חלומות שמתענים כו' ר"ל אפי' את"ל דהרבון עם התעני' אינן שקולי' ואמיר' הרבון קיל מתעני מכל מקום מנ"ל להתיר אפי' איסור קל דהיינו איסור תחנ' כיון שלא הותר התעני' דלמא גם איסור קל לא הותר כן הוא כוונת מ"א שם לענ"ד ובזה א"ש דברי מהר"ם כאן דגם מהר"ם סבירא ליה דתעני' ותחנ' שקולים הם לענין חלום או ס"ל דתחנ' קיל מתעני' וכשיש מאורע היה ראוי להתיר בין תענית ובין תחנה כמו בחלום אלא דתענית לא הותר כיון דאסורו חמיר ולענין מאורע אין רפוא' התענית וודאי' ויש תרתי לריעות' לכן לא הותר התעני' כשיש מאורע משא"כ תחנה דאסורו קיל יש להתיר כמו בחלום אע"ג שאין רפואתו וודאית דהא גם בחלום אין אמירת הרבון רפוא' וודאי ואפ"ה הותר כיון דאסורו קל וא"כ ה"ה במאורע שהותר ומ"ש מהר"מ דהא אפי' תענית כו' משום דס"ל דאמירת תחנה אע"ג שאין רפואתו ודאי קיל מתעני' שרפואתו ודאי כנ"ל וא"ש:

(יד) (ס"ק יד) החולה כו' ואפשר שסומכים על הרמב"ן שסובר שמותר לו' המקום ירחם כו' והיינו דפסק כר' יוסי וה"ה דמותר לומר ישלח לו רפואה דירחם וירפא חדא מלתא הוא אבל לומר יותר מזה לכ"ע אסור:

ויש להנהיג כו' הבין בספר א"ר דמ"ש ויש להנהיג כו' ר"ל דרא' דמוסיפים דברים ובאמת אין לו' יותר ולכן לתקן איסור זה כ' מ"א דיש להנהיג כו' וע"ז הקש' בספר א"ר וז"ל וצ"ע וכי בשביל שאומר שבת היא מלזעוק כו' הרשות בידו להוסיף בל' תפלה בנוסח מי שבירך כו' עכ"ל אבל לענ"ד אין כן כוונת מ"א ומודה דאפי' יאמר שבת הוא כו' אין להוסיף על דעת ר"י המקום ישלח לו רפואה אלא כוונות מ"א ניהו דסומכין על הרמב"ן דפסק כר"י מ"מ יאמר ג"כ שבת היא כו' והם דברי ת"ק דר"י דלא התיר לו' המקום ירחם כו' כמ"ש ר"י אלא לומר שבת כו' והם דברי תנחומים לחול' ולקרוביו לבל יצטערו ויבטלו עונג שבת ולכן יאמר שבת כו' ורפואה קרובה לבא ור"ל לפי הנראה רפואה קרובה לבא ואין בחולה זה סכנה ולכן כ' מ"א דעכ"פ יוסיפו לומר דברי ת"ק הנ"ל דשבת הוא כו' כדי לנחם החולה וקרוביו לבל יצטערו ולבל יבטלו מעונג שבת. לברך חול' שאינו בעיר מהרי"ל אוסר דשמא יתרפא או מת והוי תפלתם שוא ובתשו' נ"ש חלק עליו ע"ש:

ול"נ כו' דהא אינן בני עונשים ולענ"ד אין כוונתו לחלוק על הדין דניהו דאין בני עונשין ואין נכנסים למנין מ"מ לפעמים הקב"ה מרחם בשביל התינוקת וכדאי' במדרש וכן נוסח חפלתינו בסליחו' עשה למען יונקי שדים כי' עשה למען גמולי מחלב כו' ולא בא לחלוק כ"א על לשון מהרר"י שכ' ויכריע כל העולם לכף זכות ע"ז כ' דאין נכנסים למנין ואין מכריעים הכף:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.