מחצית השקל/אורח חיים/רפ

מחצית השקל ‏ אורח חיים רפ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) מצוה לאכול שום בע"ש או בליל שבת יש"ש. והוא מתקנת עזרא ומבואר שם דעיקר התקנ' היתה לאכול בליל שבת והי' ידוע להם שטבע השום להתעכל ולפעול פעולות להרבות זרע בזמן קצר וביותר למתנהגים ע"ד הפרישו' שלא לשמש אלא בחצי הלילה כ"ה שם. ובספר א"ר כ' בשם ס"ח דקטניות ועדשים בלי מלח מרבים זרע:

עפי' תר"ח שם מבואר דברים המרבים זרע:

כ' הגאון בס' בה"ז בסוף הספר:

דע"כ הוי טבולי יום. דאפי' טבלו בשחר מ"מ עדיין לא העריב שמשן דט"י הוא שני דקי"ל מת הוא אבי אבות הטומא' ואדם הנוגע במת הוי אב הטומא' וכל שאר הטומאות כגון נבלה ושרץ וכדומה הם גופן אינן אלא אב הטומאה והנוגע בהם הוא ראשון והנוגע בראשון הוא שני וכן הוא הולך זה אח"ז. ובחולין ראשון עושה שני ואין שני עושה שלישי. ובתרומ' שני עושה שלישי ואין שלישי עושה רביעי ובקדש שלישי עוש' רביעי וכיון דטבול יום דין שני י"ל והם בשבת ט"י כל מה שיאכלו וישתו בנגיעתן יטמאו ויעשו אותן שלישי:

דלא מצינו שלישי כו' דבריש חולין יש מחלוקת בש"ס אי חולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמי או לא. ופסק הרמב"ם כמ"ד דלאו כקדש דמי דבטל' דעתו אצל כל אדם להחמיר כ"כ דהא מדינא בחולין אפילו שני אינו עושה ג' והוא מתפיסו לקדש שיהי' אפי' ג' עוש' רביעי לכן אינו חל להתפיס בטהר' וחומרת קדש ויש לו דין חולין גרידא דאפי' שני אין עושה ג' והראב"ד חולק ופסק כמ"ד חולין שנעשו על ט"ק כקדש דמי וא"כ ל"מ לדעת הרמב"ם דס"ל דלאו כקדש דמי לק"מ דהא היו טבולי יום רהיינו שני ועשו המאכלים ומשקים ג' דהא להרמב"ם דין חולין י"ל ואין שני עושה ג' ואפי' להראב"ד דס"ל כקדש דמי אפי' ג' עושה ד' מ"מ טבול יום אע"ג דהוי שני מ"מ קלישא טומאתו מודה הראב"ד דאין עוש' ג' בחולין שנעשו עט"ק עכת"ד:

מודה הרמב"ם דעוש' ג' ואפי' טבול יום ס"ל דעוש' ג':

הכהנים שאכלו עט"ת. נקט כהנים אורחא דמילתא דבשלמא עט"ק גם ישראלי' פרושים היו אוכלין עט"ק כדי להרגיל עצמם לאכול קדשים בטהר' דהא גם ישראלי' היו אוכלים קדשים שמותר לזרים. אבל עט"ת לא היו אוכלים כ"א כהנים דהא עט"ת היו אוכלים כדי להרגיל א"ע לאכול תרומה בטהרה. והא לא משכח' בישראל שיאכל תרומה:

וא"ל דאכלו בשר. ר"ל בשלמא האוכלים עט"ק לא ה"מ בעל ספר בה"ז לתרץ שהיו אוכלים בשר דמה בכך הא ודאי בשר היה אוכלים עט"ק כדי להרגיל א"ע לאכול בטהרה בשר קודש אבל האוכלים עט"ת לא היו נזהרים כ"א להרגיל א"ע לאכול תרומה בטהר' וא"כ בבשר לא היו צריכים ליזהר דבבשר לא שייך תרומה:

בז' מתי מצוה מא"ל דהא חייבים להטמא להם ואפי' הוא כהן כמ"ש בי"ד סי' שע"ג:

ועי"ל כו' פת שלא הוכשר והיינו שנילש במי פירות ואע"ג דלפ"ז הוי פת הבא בכסנין ולא מיקרי פת והא בשבת צריך לאכול פת ודאי לתי' א' שכ' מ"א בסי' קס"ח ס"ק ט"ז דדוקא הנילש ביין שמן דבש וחלב הוי פת הבא בכסנין אבל לא בשאר מי פירות א"ש דכיון דאמרי' שאכלו פת שלא הוכשר ע"כ לא נילש ביין ושמן ודבש וחלב דהן הן משקין המכשירים ושאר מי פירות הוי לחם אלא שהוא דוחק שנראה מדברי מ"א שם שנראה עיקר בעיניו תי' השני שכ' שם דאין חילוק וכל שנילש במי פירות הוי פת הבאה בכסנין לכן ע"כ צ"ל כמ"ש לעיל בסי' ער"ד גם בשם ת"ש דאם קבע על הפת הבא בכסנין דצריך לברך המוציא ובהמ"ז מיקרי לחם ע"ש:

ושתו מים מן המעין דהיינו שהיו שוחים ושותים בפיהם מן המעין ולא נגעו במים:

כמ"ש בשל"ה. הביאו מ"א לקמן סי' תר"ג אלא שכ' שם מג"א וז"ל וצ"ע דנטמאו בפיו כו' עכ"ל וצ"ל מה שכתוב פה הוא לדעת של"ה וע"ש בספר א"ר. ועי"ל דוקא בי' ימי תשובה שהכוונה להתנהג בקדושה וטהרה שפיר קשיא ליה למ"א משא"כ כאן שאוכל עט"ק כדי להרגיל א"ע לאכול קדשים ותרומ' בטהרה א"כ א"צ ליזהר כ"א בדברים ששייך בהם קדשים ותרומה משא"כ בענין זה ששות' בפיו מן המעין אי אפשר למצוא שיהיו המים קדושים קדושת הגוף ואפילו נטמאו בפיו ל"ל בה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.