מחצית השקל/אורח חיים/קיז

מחצית השקל ‏ אורח חיים קיז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) של כו' כגון אם כו' ר"ל אם יודע ששבוע שבו מתחילים השאלה ואינו יודע באיזה יום אם יודע יום התקופה א"צ לחשוב הימים אלא דרך כלל אם התקופה ביום א' השאלה כו':

לעולם שני ימים. היינו שבוע תשיעית או עשירית אחר התקופה ובב"י הביא בשם אבודרה' דלעולם מתחילי' ך"ב נאוועמבר והיינו בתנאי שחודש פעברוא"ר הוא לפעמי' כ"ח יום ולפעמים כ"ט יום ולכן אם פעברואר שלפני נאוועמבר היה כ"ח יום אז השאלה כ"ב נאוועמבר אבל אם פעברואר היה כ"ט יום אז השאלה ך"ג נאוועמבר. ותלוי הדבר בחדשיהם להיות או"ה מונים לחמה והתקופה ג"כ לפי הילוך החמה:

(ב) (ס"ק ב) עד תפלת כו' וכ' הב"ח כו' ואותו צ"ל כו' ר"ל אם טעה בתפלת שחרית והתפלל תפלת חול עד ברך עלינו צ"ל תוך ברכת ברך עלינו ותן טל ומטר:

מלהזכיר ר"ל משיב הרוח כו':

ובשאלה כו' כמש"ל ר"ס קי"ד ובלא"ה אין כלם מתחילים ביום א'. ואע"ג דהשתא לענין הפסק' קיימי' והא באמת כלם פוסקים ביום א' מ"מ כמו דאין הקפדה לענין התחלה ה"ה לענין ההפסקה דעכ"פ מצינו בשאלה שזה שואל וזה אינו שואל דהיינו בהתחלה כדלעיל סי' קי"ד:

וא"כ אם לבסוף היה א' שואל וא' אינו שואל לא הוי הקפדה: גם עיקר סמיכתו על מ"ש חז"ל:

א"כ אף יחיד אינו שואל בערבית כו' ר"ל דהא חזי' דאי לאו חשש דאגודות אגודות היה ראוי להזכיר מבערב ומה"ט בשאלה דלא שייך הכי בהתחל' לכן מתחילים בערב. וא"כ ה"ה בהפסקה היכי דליכ' חשש אגודות ראוי להפסיק מבערב וכיון דבאמת הציבור מתפללים בערבית תפלת י"ט ואין שואלים בתפלה א"כ אף יחיד שטעה והתפלל של חול אינו שואל אדרבא בזה שאינו שואל לא הוי אגודות אגודות דהא גם צבור לא שאלו. וכ"ה בהדי' בתענית דף ד' מהא דתנן ריש תענית ר' יודא או' העובר לפני התיב' בי"ט ראשון של פסח ומתפלל שחרית מזכיר משיב הרוח והאחרון היינו המתפלל מוסף שוב אינו מזכיר. ובדף ד' ע"ב פריך והתניא רי"א עד אימתי שואלים הגשמים דהיינו ותן טל ומטר עד שיעבור הפסח וס"ד דהזכר' ושאלה זמן הפסקתם שוה. ומשני ר' יוסף מאי עד שיעבור הפסח דקתני בבריי' עד שיעבו' ש"ץ המתפלל שחרית בי"ט א' של פסח: ופריך אביי שאלה בי"ט מי איתא. והא בברייתא בשאלה מיירי. ואיך א"ל עד שיעבור ש"ץ המתפלל שחרית הא כבר בערב ובשחרית לא שאלו. ובתפלת י"ט אין שאלה וא"א לדברי הב"ח הל"ל דנ"מ עד שיעבור ש"ץ המתפלל שחרית אם טעה יחיד והתפלל של חול עד ברך עלינו צריך לשאול א"ו דליתא לדברי הב"ח. וכמש"ל דיצאו כו' ט"ס יש כאן וכצ"ל ועוד לפי מש"ל הרב"י בסי' קי"ד בשם הירושלמי ר' אבין בשם ר' יוחנן טעמא דר"י כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל יפה לעולם (ור"ל דהגשמים בי"ט אף שכבר יצאו מן הסוכה ול"ש טעם שאמרו בסוכה גשמים בחג סי' קללה שדומה לעבד שמזוג כוס לרבו ושופך לו על פניו מ"מ לב האדם יותר שמח אם רקיע בטהרתו ואין הגשמים יורדים) מאלו היו הגשמים יורדים ופי' הרא"ש דבא לתת טעם למה אין מתחילים לשאול בש"ע ערבית דס"ל דהטע' שנתן ירוש' לפני זה לפי שאין כולם בבה"כ בערבית ובמ"ש מ"א ר"ס קי"ד אינו מספיק כ"א להפסקה שמפסיקים במוסף של י"ט ראשון של פסח דבערב אין כלם בבה"כ לפי שעי"ט העם טרודים במלאכה לצורך י"ט ומצ' ומרור משא"כ ליל ש"ע שהיה לפניו חה"מ ואין העם טרודים א"כ בליל ש"ע כלם נכנסים לבה"כ וה"ל להזכיר בערבית של ש"ע משיב הרוח ומ"ה לזה נתן טעם שיצאו המועדים בטל ואפי' להזכיר גשם לא רצו וא"כ איך כתב הב"ח דהיחיד אם טעה ושאל ותן טל ומטר. וכ"מ בטור. ר"ל אע"ג דהיחיד היה ראוי להזכיר או לשאול מ"מ כיון דהצבור לא שאלו היחיד נגרר אחר הצבור דהטור כ' בשם ראבי"ה דהני ס' יום שאחר התקופה בעי' מע"לע לכן אם התקופה נפלה ג' שעות ביום אם הצבור מתפללים ביום ס' קודם ג' שעות ביום אין שואלים ואם אח"ז מתפלל יחיד אחר ג' שעות אף דאז כבר הוא זמן השאלה מ"מ כיון שהציבו' שהתפללו קודם ג' שעות לא שאלו ותן טל ומטר גם היחיד המתפלל אחר ג' שעות נגרר אחר הצבור ואינו שואל. וניהו דלא קי"ל בהא כראבי"ה ולא בעי' מעת לעת מ"מ בהא דהיחיד נגרר אחר הצבור כה"ג אין חולק וה"ה הכא:

ובד"מ כ' תי' אחר כו' ר"ל איך אפשר לדחות דברי הב"ח הא י"ל ראיה מדברי הטור ליישב קושית הרב"י הנ"ל ולזה כתב הלא הד"מ תי' תי' אחר:

כדי להודיע כו' ר"ל כיון דאין מכריזים שפוסקים כמ"ש מ"א סי' קי"ד ס"ק ה'. לכן ע"י אמירת הפיוטי' ששואלי' טל לברכה כמ"ש מ"א סי' קי"ד ס"ק ד' מזה מתפרסם שפוסקים לשאול גשם:

כמנהג ספרד המזכירי' על כל ימות החמה כדלעיל סי' קי"ד ואנו בני אשכנז עכ"פ בתחלת ימות החמה דהיינו בתפלת מוסף של יום א' של פסח מתפללים על טל לברכה וכיון שעד אותו זמן של אמירת פיוטים טל אינו מתפרסם שפוסקים להזכיר ולשאול א"ש ל' הטור עד מוסף דעד אותו זמן נראה שנמשך זמן השאלה:

י"ל כו' מטובך ולא מטובה והטעם כתב רש"ל דהשביעה איננה מטובת הארץ שהיא ברכה אחר' וכמ"ש רש"י פ' בחקותי ע"פ ואכלתם לחמכם לשובע זו היא ברכה אחרת אוכל קמעא ומתברך במעיו:

(ג) (ס"ק ג) בש"ת כו' מטר שמזיק כו' ניהו דרשאי להוסיף שאלת צרכיו אף שאחרים אין צריכי' לדבר ההוא מ"מ אינו מזיק להם מה שאין כן מטר ניהו דהם צריכים מ"מ מדמזיק לאחרים אין ראוי לקובע' במקומ' דהיינו בברכת ברך עלינו כתפלת ציבור אלא בש"ת כתפלת יחיד:

על שהטריחו כו' והט"ז חולק דבמה שיש בו צורך לאנשים לא שייך בזה לאטרוחי כלפי שמיא אלא דדייק מלשון הש"ס דאף דמזכירים בש"ת היינו כשמתפללים בלחש אבל כשמתפלל ש"ץ בקול רם אפי' בש"ת לא ישאול והם שאלו אפי' בתפלה בקול רם ע"ש. וכ' בס' א"ר דמ"מ המנהג לו' תפלה המיוסדת לעצירת גשמי' בש"ת וחילק וכ' ואפשר כיון דאין אומרים בל' ותן טל ומטר שרי. וסיים ומ"מ יש ליזהר מלשאול בתפלה כשאין צורך גדול עכ"ל:

(ד) (ס"ק ד) הצריכים כו' וצ"ע כו' ר"ל דהא טעם דין זה עפ"י תשו' הרא"ש שכ' שתמה למה אין אנו שואלים בז' חשון כבני א"י. ניהו דאנן בתר בני בבל גרירן היינו בדין מן הדינים שחולקים בני מערבא עם תלמוד בבלי. או בני ח"ל עם בני א"י משא"כ זה תלוי בטבע הארצות שבא"י היו צריכים למטר מיד בז' חשוון ולכן שואלין בז' חשוון ובני בבל לא היו צריכים לגשמים עד ס' יום אחר התקופה לכן לא היו שואלים עד ס' יום אחר התקופה וכיון דבארצות הללו צריכים לגשמים בחשוון היו ראוי שינהגו בזה כבני ארץ ישראל לשאול בז' חשוון. וכ' הרא"ש שלא נתקבלו דבריו. ועפ"ז כ' הרב"י ניהו דלכתחלה לא קי"ל כוותיה כיון דהוא גופא כתב שלא נתקבלו דבריו מ"מ אם יחיד טעה והזכיר ביה"ח א"צ לחזור ולהתפלל אם לא בתורת נדבה ולפ"ז אפי' ליכ' עצירת גשמים אם טעה יחיד ושאל מז' חשוון ואילך היה ראוי שלא יהיה צריך לחזור ולהתפלל ומדברי ש"ע משמע כשיש עצירת גשמים דווקא:

בשעת הקציר כו' דאז וודאי סי' קללה כמ"ש שמואל א' י"ב הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשאול לכם מלך:

(ה) (ס"ק ה) אם לא כו' כמ"ש סי' קי"ד הואיל ומחזירים אותו לכן אפי' סיים הברכה אם עדיין לא התחיל ברכה שאחריו שואל שם:

ועס"ס זה מבואר ג"כ שם לענין ס"ת:

(ו) (ס"ק ו) ושואל כו' אבל הזכרת כו' ר"ל למה אם שכח להזכיר משיב הרוח דקי"ל לעיל סימן קי"ד דחוזר למה לא יזכיר בש"ת לז"כ דהזכרת שבח ואין מקומו בש"ת דמתוקן לשאלת צרכים:

(ז) (ס"ק ז) קודם כו' חמירא דלא כמ"ש הלבוש משום דשאלה תדירה כי דחה הל"ח טעם זה דהא בימות החמה אדרבא עננו תדיר יותר משאלה אלא הטעם משום דשאלה חמירא:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.