אליה רבה/אורח חיים/קיז

אליה רבה ‏ אורח חיים קיז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ברכת השנים. באליהו זוטא כתבתי מטובך דקאי על הקב"ה ולא מטובה דקאי על השנה, וכן כתב מגן אברהם בשם תשובת הרא"ש וכן כתבו רש"ל ומטה משה וקיצור של"ה, ודלא כנמצא בסידור בשם של"ה לומר מטובה:

ב

[ב] בתפילת ערבית וכו'. נמצא שמנה חמשים ותשע ימים וסימן תזל כטל אמרת, רצה לומר לאחר מנין כטל אומרים ותן טל, ואם יבוא יום ששים בשבת מתחילין בליל (ראשון) [מוצאי שבת] שאין אומרים בשבת ותן טל ומטר, כן כתב מטה משה. ומשמע קצת אף במי שטעה והתחיל בברכת ברך עלינו וכו' בשבת אינו אומר ותן טל ומטר כיון שעדיין לא אמרו הקהל וכן כתב מגן אברהם ואינו מוכרח. ולי נראה דבארצותינו יש לאומרו דהא בדיעבד אינו חוזר מליל ז' חשון כדלקמן בס"ק ג':

ג

[ג] ויום תקופה וכו' בכלל וכו'. אפילו אם תקופה נופלת אחר חצי היום. כתב מטה משה סימן לשאלה באיזה יום שנפלה תקופת תשרי ממנו תמנה ארבע ימים ובאותו יום רביעי תהיה השאלה בכסליו, כגון אם נפלה התקופה ביום ראשון אז תהיה השאלה ביום רביעי וכן לעולם, וסימן וא"ד יעלה וגו'. עוד כתב דבדיעבד אם טעה ואמר ותן טל ומטר מליל ז' מרחשון ואילך אין צריך לחזור אף בארצותינו מאחר שאין ענין לחלק בין ארצינו לארץ ישראל, שבבל היה מצולה אבל ארצות הללו צריכין מים כמו ארץ ישראל ועיין אליהו זוטא:

ד

[ד] עד תפילת המנחה וכו'. בטור כתב עד תפילת מוסף, והקשו הא בתפילת יום טוב לא שייך שאלה, ותירץ הב"ח דבא להורות דאם התפלל בשחרית של פסח וטעה והתחיל בשל חול ונזכר באמצע ברכת השנים דגומר אותה ברכה ומזכיר בה ותן טל ומטר דאין פוסקין עד מוסף, עד כאן. וכן משמע לישנא דטור כל זמן שמזכירין הגשמים, הרי דכל זמן שמזכירין הגשמים שואלין בדאפשר. ואין להקשות מש"ס תענית דף ד' דפריך שאלה ביום טוב מי איכא, דיש לומר דשאני התם דקאי אתפילת שליח ציבור דלא שייך שיטעה ויתפלל של חול עד ברכת השנים דודאי יזכירו הקהל קודם ברכת השנים וכדלעיל סימן קי"ד סעיף ב'. שוב ראיתי במגן אברהם שדחה דברי הב"ח מש"ס הנזכר לעיל, ולעניות דעתי לא קשה מידי כדפירשתי.

ה

[ה] אין שואלין וכו'. ואף דאמרינן אם היה צריך לפרנסה אמרה בברכת השנים, היינו פרנסה שהוא דבר הצריך לכל ואין בו היזק לשום אדם, אבל מטר יש בו היזק לשאר ארצות, ועיין אליהו זוטא:

ו

[ו] אלא בשומע תפילה וכו'. ומכל מקום יש ליזהר, ומעשה בשני גדולים שעשו מעשה לומר ותן טל ומטר בשומע תפילה ונאסף כל אחד לעמיו באותו שנה ותלו הדבר בשטרחו קמי שמיא אלא מרצין לפני השי"ת בתענית ובסליחות בי"ג מדות ואומרים לפסוקים ומזמורים של מטר, כן כתב הב"ח. והוא תמוה שהוא נגד הש"ס פרק קמא דתענית ופרק ג', ואולי דלא היו צריכין כל כך למטר, והט"ז כתב דודאי השליח ציבור כשחוזר תפילתו לא יאמר כן ודייק מש"ס כן, והמעשה הנזכר לעיל כך היה עיין שם. ואינו מוכרח כלל בש"ס, אלא משמע דשרי אפילו לשליח ציבור כמו שאר הוספות לקמן סימן קי"ט סעיף ב'. ומה שדקדק למה הזכיר רבי בשומע תפילה, נראה לעניות דעתי אדרבה מזה ראיה לדברי, דאי אמר כיחידים דמי הא בברכת השנים כמו שאר יחידים, אלא שאין לשליח ציבור להזכיר לו כי אם בשומע תפילה, רצה לומר דוקא לענין שומע תפילה מיקרי יחידים. ואין להקשות לימא בשומע תפילה לחוד, דיש לומר דרמז אפילו לדברים אחרים מיקרי יחידים. ומנהגינו לומר השליח ציבור תפילה בשבת קודש, ואולי כיון דאינו אומרה בלשון ותן טל ומטר לחוד שרי, ומכל מקום יש ליזהר מלהזכיר בתפילה כשאין צורך גדול. כתב בתשובת הרא"ש סימן ד' ראיתי בעונת הגשמים נעצרים ונתקלקלו הזרעים ומתענין בשביל הגשמים ואף בשבתות וימים טובים שאין מתענין מזכירין י"ג מדות ואומרים פסוקים של מטר, עד כאן. ועיין סוף סימן רפ"ח:

ז

[ז] הצריכה למטר וכו'. פירוש שנעצר המטר דהא כל ארצותינו צריכין למים כדלעיל:

ח

[ח] יאמר השאלה וכו'. שהוא תדיר (לבוש), ובאבודרהם כתב טעם דשאלות גשמים היא חמירא מענינו שהרי אם שכח השאלה חוזר ומתפלל, ואם שכח ענינו אינו חוזר. על טעם הלבוש הקשה לחם חמודות דף ל"ד דבימות החמה ענינו תדיר יותר דאין אומרים שאלה:

ט

[ט] קודם שהתחיל רצה וכו'. והוא הדין אם לא התחיל תקע בשופר אומר ותן טל ומטר קודם תקע כדלעיל סימן קי"ד, ופשוט דהזכרה לא שייך בשומע תפילה (דשבת) [דשבח] הוא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.