מחצית השקל/אורח חיים/קי

מחצית השקל ‏ אורח חיים קי

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(ב) (ס"ק ב) וירא כו' קאי ג"כ אדלעיל כשהוא בדרך כו' דלא תטעה דכשהוא בדרך אפי' אינו מתירא שיפסיקוהו רשאי להתפלל הביננו כדי שיוכל לעמוד הואיל והוא קצרה וכמ"ש מ"א סק"ג קמ"ל דמה"ט לא הותר לו להתפלל הביננו אלא יתפלל י"ח דרך הלוכו אע"כ מ"ש וירא שיפסיקו קאי גם אכשהוא בדרך ולכן הותר לו להתפלל הביננו:

(ג) (ס"ק ג) מעומד כו' משא"כ בשאר תפלות. ר"ל תפלת י"ח מתפלל דרך הלוכו דאם יצטרך לעמוד יטרד הואיל והן ארוכות:

(ד) (ס"ק ד) בימות כו' ודשננו בנאות ארצך. דהביננו במלות קצרות כוללת כל ברכות אמציות של ח"י ברכות. וג' תיבות ודשננו בנאות ארצך היא תמורת ברכת השנים. ופריך כמו דבי"ח אומר ותן טל ומטר בברכת השנים. הל"ל בהביננו כשאומר ודשננו בנאות כו' ותן טל ומטר בברכת השנים. פי' לטעות כו' וז"ל הרב"י ונ"ל דהא דחיישי' שיטע' יותר בהביננו מבתפלת י"ח הוא מפני שאדם עשוי לטעות ביותר בדברים קצרים שבקל אדם יכול לדלג ב' או ג' תיבות או להוסיף אותם עד כאן לשונו:

וכתב הב"ח וז"ל ותימא דא"כ כו' בלאו שאלה נמי אתי לדלג ב' או ג' תיבות ויהיה הביננו חסר ברכה א' מן האמצעות עכ"ל. ועז"כ מ"א דכוונת הרב"י ע"י שיוסיף בימות הגשמים שאלת ותן טל ומטר כשסיי' ותן טל ומטר לא ידע לחזור למקום שעומד בהביננו כיון שהם מלות קצרות מה שאין כן כשלא יוסיף השאלה ל"ל לדילוג:

כמ"ש סי' קכ"ח בכהן שהוא ש"ץ לא ישא כפיו דאתי למטרד. ואפי' הכי אם הוא בטוח שידע לחזור לתפלתו ישא כפיו וה"ה הכא:

ועמ"ש שם סי' קכ"ח דגם בכהן וש"ץ אפי' מובטח לא הותר לו לישא כפיו אלא אם כן ליכא שום כהן אחר אלא הוא:

(ה) (ס"ק ה) בימות כו' עסי' ק"ד ס"ה החילוק אם שהה כדי לגמור כלה או לא:

(ו) (ס"ק ו) ולא כו' כיון דתחלת ברכה היא ופירש"י בתחלת התפלה (ר"ל תחלת ברכות אמצעיות) יכול אדם לכוין דעתו יותר מן האמצע:

וא"ת גבי שאלה כו' כנ"ל דלא כב"ח:

כדי לעמוד על כוונתו אעתיק דברי הגמ' דף כ"ט ע"א אמר ר"נ אמר שמואל כל השנה כלה מתפלל הביננו חוץ ממ"ש ומוצאי י"ט מפני שצ"ל הבדלה בחונן הדעת. מתקיף לה מר זוטרי ונכללי' בכלל הביננו ה' אלקים המבדיל בין קודש לחול קשיא. א"ר ביבי בר אביי כל השנה כלה מתפלל אדם הביננו חווץ מבימות הגשמים מפני שצ"ל שאלה בברכת השנים מתקיף לה מר זוטרי ונכללי' בכלל ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר. אתי לאטרודי. אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי אמרי התם כיון דאתי בתחלת צלותא לא מטריד כו' וכתב הרשב"א שר"ה גאון והרי"ף והרמב"ם והרא"ש כולם פסקו כר"נ אמר שמואל ואע"ג דאסקי בקושיא. כיון דלא אמר תיובתא לא נדחה מהלכה וכן הסוגיא בכולי תלמודא:

והרר"י כתב ליישב קושית מר זוטרי שאם הי' כולל בהבדלה הי' נראה שהבדלה היא ברכה בפ"ע כיון שתקנו מעין הבדלה כמו שתקנו מעין שאר הברכות עכת"ד. ומעתה נבין מה הוי קשיא ניה למ"א שכתב וא"ת גבי שאלה נמי נימא ה"ט. ור"ל דהא בלא"ה צ"ל ה"ט גבי הבדלה ה"ל למימר גם גבי שאלה ה"ט גופי' ולא הוי צריך לשנויי אתי' לאטרודי אין זה קושיא. חדא דהא חזינן דבש"ס גם גבי הבדלה לא השיבו למר זוטרי על קושייתו ה"ט שלא יהא נראה שהוא ברכה בפ"ע והניח הדבר בקושיא ע"כ לא אסקי' אדעתיה או מאיזה טעם שיהיה ואיך נקשה דה"ל לתרץ כן על קושית מר זוטרי השני' גבי ותן טל ומטר ועוד ע"כ צ"ל הא דפריך א"ה גבי הבדלה נמי אתי לאטרודי. מאי קושי' דלמא באמת כן הוא אדרבא יתיישב בזה מימרא דר"נ אמר שמואל דבמ"ש וי"ט לא יאמר הביננו משום הבדלה והוי קשיא ונכללי' ואסקי' בקושיא והשתא א"ש משום טרדא ודוחק לומר דקושייתו למה הניח מימרא דר"נ א"ש בקושיא ה"ל ג"כ לתרץ ה"ט משום טרדא. אולם יותר נראה דקושיא הגמ' הוא מדאמר רב ביבי ב"א כל השנה כו' חוץ מבימות הגשמי' כו' ולא הוציא מ"ש ומוצאי י"ט מן הכלל ע"כ פליג על ר"נ א"ש וס"ל דגם במ"ש וי"ט אומר הביננו וכולל הבדלה. וע"ז פריך שפיר א"ה הבדלה נמי אתי לאטרודי ומשני לי' בתחלת צלותא לא מיטריד וא"כ תו לא קשיא דה"ל לתרץ שלא יהא נראה דהשאל' ברכ' בפ"ע דא"כ הדרא קושית הש"ס לדוכתי א"ה בהבדלה נמי. וע"כ דרב ביבי ל"ל האי חששא וע"כ צ"ל דקושיות מ"א על הפוסקים דכתבו גבי שאלה הטעם משום דאתי למטרד ל"ל ה"ט כיון דקי"ל כשמואל דבמ"ש וי"ט לא יאמר הביננו ועכצ"ל כתי' הרר"י שלא יהא נראה שהיא ברכה בפ"ע א"כ ה"ל לומר טעם זה גם גבי שאלה ויהיה טעם א' לשניהם להבדלה ושאלה. ואם נאמר דכוונת מ"א להקשות על דברי הש"ס צ"ל דקשי' ליה על ר"נ א"ש דאמ' כל השנה כו' חוץ ממ"ש וי"ט משום הבדלה ומדלא הוציא ימות הגשמים מן הכלל ע"כ ס"ל דגם בימות הגשמים מתפלל הביננו וכולל השאלה ולא חייש לאטרודי. מ"מ הלא א"א לכלול השאלה שלא יהיה נראה שהוא ברכ' בפ"ע כמו דחייש שמואל כן בהבדלה כמ"ש הרר"י ולפ"ז צ"ל דשמואל ל"ח לטרדא וחייש שלא יהי' נראה כברכ' בפ"ע לכן במ"ש וי"ט אינו מתפלל הביננו ובימות הגשמים מתפלל הביננו ורב ביבי ב"א ס"ל להיפך דל"ח שיהיה נראה ברכה בפ"ע אבל חיישינן לאטרודי ולכן הדין להיפך דבימות הגשמים לא יתפלל הביננו ובמ"ש וי"ט מתפלל הביננו. ואנו תופסים כשני החומרות כשמואל ורב ביבי ופוסקים דלא יתפלל הביננו בין במ"ש וי"ט בין בימות הגשמים כן נראה לפרש דברי מ"א. אבל הב"ח כתב וז"ל אחר שכתב שיטתו בפי' דברי הרר"י הנ"ל כתב וז"ל ובהכי ניחא דדחק תלמודא גבי שאלה וקא משני הא דאין כוללים אותה בהביננו משום דאתי למטרד ולא קאמר האי טעמא דהי' נראה שהיא ברכה בפ"ע עכ"ל. לדידיה קשיא מה שהקשיתי לעיל וצל"ע:

כיון דאיכא ר"ע דסבר הכי בדף ל"ג:

(ח) (ס"ק ח) חוזר כו' אע"פ כו מעומד ר"ל דבתפלה קצרה אמר בש"ע דמתפלל אפי' מהלך אלא דאי יכול לעמוד עדיף:

וע"כ אתי לאשמועינן דאפי' עמד צריך להתפלל שנית. דאי במהלך הא כ' הרב"י לעיל סי' צ"ד דאפי' התפלל י"ח כשמהלך צריך להתפלל שנית. וכ"ז כ' מ"א לפרש דברי הרב"י אבל מ"א גופי' כתב לעיל סי' צ"ד דאין מנהג העולם להתפלל שנית כשיתפלל מהלך:

(ט) (ס"ק ט) לשלום ואל יאמר כו' כ"ה סוף ברכות דדוד אמר לאבשלום לך בשלום ונתלה ויתרו אמר למשה לך לשלום והלך והצליח והטעם ע"ש בע"י בהכותב ובמהרש"א:

(י) (ס"ק י ) בל' כו' הקבוע' לרבים ואע"פ שהולך יחידי מ"מ אומר בלשון רבים דא"א שלא ילכו רבים בכל העולם בדרכים:

כ"כ מ"א סי' תקס"ה ואמר אביי לעולם ישתתף בהדי צבור' שעי"ז תפלתו יותר נשמעת אבל תפלה שאינה קבוע לרבים י"ל בלשון יחיד:

אבל מלת ותנני ר"ל אף שתיבה זו ג"כ הוא תוך תפלה הקבוע לרבים מ"מ ע"פ הסוד י"ל בלשון יחיד:

ויעסוק בתורה כו' גמ' תענית דף י' ע"ב:

משום חולי מעיים. שם בתענית איכא שם ב' טעמים חדא הטעם משום חולי מעיים דע"י רוב אכילה וטורח הדרך יתקלקלו מעיו ואמר שם לפי ה"ט אי הולך בספינ' דליכא טרחה ל"ל בה. ואפשר דה"ה יושב בעגלה ואיכא טעמא אחריני. משום מזוני ר"ל שמא לא יפסיק הציד' שלוקח עמד ביציאתו לכל הדרך. ולפ"ז ההולך מכפר לכפר שימצא לקנות מזונות לא שייך האי טעמא:

ויכנס בכי טוב. היינו ביום ע"ש הכתוב וירא אלהים את האור כי טוב:

וכתב התוס' כו' לא למזיקים דבתרי לא מזקי וכדלעיל סי' צ' סק"ח. וא"כ אף שבלילה ניתן רשות למזיקים מכל מקום שרי:

וגם לא לפחתי' ל"ל אף שבלילה אינו רואה אם יש פחתים. מ"מ כיון דהוא סמוך לעירו בקי ויודע באיזה מקום יש פחתים ורש"י בתעני' כ' טעם אחר שלא יעלילו עליו עלילת מרגל או גנב. וחשש מפני לסטים מזויין שמצוין בלילה ואפשר לה"ט אפי' סמוך לעירו ובשנים אסור:

(יב) (ס"ק יב) לדרך כו' דעכ"פ אסור כו' דלא כמ"ש הט"ז להוכיח מזה דאפי' בביתו רשאי לאמרה. והחזיק בדרך מפרש שיהיה מוחזק ודאי לילך ע"ש:

(יג) (ס"ק יג) הסמוכה כו' שאינ' פותחת כו' וכ' הטעם הואיל והיא מעין ברכת שומע תפלה בברכות י"ח ובתפלה י"ח אינה פותחת בברוך כיון שהיא סמוכ' לחברת'. אע"ג דעכשיו אינה סומכ' לאחרת לא רצו חכמים לתקן לה פתיח' ולכן טוב להסמיכ' לברכ' אחרת:

(יד) (ס"ק יד) אחר כו' בתוך ע"א ושירים והשירים הם שני שלישי אמה והיא ד"ט ואם יש בית עומד רחוק מן העיר תוך ע"א ושירים וכן עומד בית אחר תוך ע"א ושירים של בית א' וכן בית ג' תוך ע"א ושירים של בית שני וכן לעולם הכל נחשב תוך עבור' של עיר עד אחר ע"א ושירים של בית אחרון. וכדלקמן סי' של"ח:

ובעינן שיעור פרסה הטעם דבגמ' אמרי' דף למ"ד עד כמה עד פרסה ופי' בה"ג דדוקא שדעתו לילך פרסה:

ורש"י פי' שיאמר' דוקא תוך פרסה ראשונה. ותפסו הפוסקים עיקר פי' בה"ג ולכתחלה יש להחמיר גם כפירש"י ומה"ט כתב בתשובת נ"ש דמנהג העולם הבא מן הדרך תוך פרסה. וכן הבאים בשבת מחוץ לעיר אפי' ע"י עירוב דעכ"פ ליכא יותר מחצי פרסה. דאין צריך ליתן לו שלום כמנהג דאין זה מקרי בא מן הדרך. דהא אינו אומר תפלת הדרך. ואמרי' שם דף פ"ט ע"ב א"ל אלי' לר"י וכשאת' יוצא לדרך המלך בקונך וצא. אמרי' שם מאי היא זו תפלת הדרך. ופי' של"ה דאין שייך בזה לשון המלכה אלא דר"ל שיראה אם תפלת הדרך שגורה בפיו יצא ואם לאו אל יצא כמו שאמר ר' חנינא בן דוסא דמשנה רף ל"ד ע"ב ויש ליזהר בזה:

(טז) (ס"ק טז) יתפלל כו'. והאר"י ז"ל כו'. ע' בט"ז. ונ"ל דתפלת מודה כו' בכל ערב. ר"ל בלילה כשפוסק ללמוד והולך לישן:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.