מחצית השקל/אורח חיים/צט

מחצית השקל ‏ אורח חיים צט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) כדי רביעית עסי' קכ"ח סעיף ל"ת דכתב דאם שתה רביעית יין לא ישא כפיו וכתב שם דהיינו דוקא אם שתאו בפ"א אבל לא בב' פעמים וס"ל למ"א דה"ה הכא ומבואר עוד שם דאם נתן בו מעט מים אפי' שתאו בפעם אחת נושא כפיו וה"ה הכא אלא דכתב עוד שם דוקא ברביעית דינא הכי אבל ביותר מרביעית אפי' שתאו בב' פעמים או נתן בו מעט מים אסור וה"ה הכא:

ועסי' תע"ג ס"ג די"א כו' ר"ל בב"י הביא י"א כן אבל לא בש"ע שם:

אין להורות והוראה ותפלה דיניהם שוה. וע' ביו"ד סימן רמ"ב סי"ג בהג"ה ובח"מ סי' ז' בסמ"ע ס"ק י"א:

(ג) (ס"ק ג) כדין שוגג. הרב"י האריך לחלק שהקשה דאיך א"ל דשיכור מקרי שוגג דהא תנן ריש ברכות מעשה שבאו בניו של ר"ג מבית המשתה אחר חצות ליל' ואמרו לאביהם לא קרינן שמע וא"ל אם לא עלה ע"ה חייבים אתם לקרות וא"א דשיכור מקרי שוגג ואונס אפי' עלה עמוד השחר קורין עד שתנץ החמה וכדלעיל סי' נ"ח סעיף ה' ותי' דבני ר"ג היו מסובים בסעודת הרשות דלא מקרי אונס דלא ה"ל לסעוד שם וכאן מיירי בסעודת מצוה דמקרי אונס. עוד תי' דוקא בק"ש לא מקרי אונס דה"ל לקרות קודם הנץ החמה אף שהיו שכורים והיינו למ"ד דשכור מותר לקרות קריאת שמע. ואפי' למ"ד דאסור מכל מקום שתוי סבירא ליה דמותר לקרות וה"ל לקרות קודם שנשתכרו לגמרי (וזה דלא כרמ"א בהג"ה דמשמע דמשוה קריאת שמע לתפלה לכל דבר) משא"כ בתפלה שפיר מקרי אונס דאפי' שתוי לכתחלה אסור להתפלל. עוד כתב לחלק גם בתפלה לפעמים לא הוי אנוס אף דגם שתוי אסור להתפלל מכל מקום אם התחיל לשתות אחר שכבר הגיע זמן תפלה לא מקרי אנוס ע"ש: ומכל החילוקים הנ"ל לא הזכיר שום חילוק בש"ע ע"כ צ"ל שחזר בו:

ודעתו שבניו כו' ר"ל כדי ליישב קושית הרב"י מבני ר"ג: צ"ל שבני ר"ג היו שיכורים ולא נמשכו עד אחר חצות מצד שכרות אלא נמשכו שם בבית המשתה לשמוח בשמחתם ולכן הוי מזידים וכ"כ בס' ד"מ:

אבל שכור כו' שלא ידע כו' בזה דוחה חילוק השני דבק"ש לא הוי אונס דה"ל לקרות בשכרותם וגם חילוק א' בין שמחת רשות למצוה לא ס"ל לחלק:

ואפי' התחילו כו' בזה דוחה חילוק הג' ולכן סתם פה בש"ע והא דלא כתב דאם לא היה סובר שיהי' לו שהות דלא מקרי אנוס דזה מלת' דפשיט':

(ד) (ס"ק ד) ששינה כו' כ"מ הל' ביאת מקדש פ"א דין ה' ודייק כן מלשון הרמב"ם שכ' שינה מעט או דרך מוסיפים בשכרותו משמע דשינה מרובה מפיגה את היין:

(ה) (ס"ק ה) רוכב כו'. ג' מילין דאמרינן בעירובין דס"ד ע"ב מעשה בר"ג שהיה רוכב על החמור כו' בא א' לשאול על נדרו אמר לזה שעמו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי א"ל הן אמר א"כ יטייל אחרינו עד שיפוג יינינו (דהתרת נדרים הוא הורא') וטייל אחריהם ג' מילין כו' ירד ר"ג מן החמור והתיר לו נדרו והקשה הש"ס ל"ל ג' מיל הא במיל א' סגי ומשני שאני יין איטלקי דמשכר טפי והוי כיתר מרביעית ומקשה א"כ גם ג' מיל לא מהני דהאמרי' ביתר מרביעית כ"ש דרך טורדתו ומשני רכוב שאני ופירש"י שאין לו טורח הדרך ולכן מפיג אפילו שתה יותר מרביעית ומסיק הש"ס השתא דאתית להכי גם קושי' א' לא קשי' דלמה הוצרך ג' מיל הא במיל א' סגי דרכוב שאני ואפילו את"ל דאין חילוק בין יין איטלקי לשאר יין מ"מ רכוב שאני ופירש"י דאין לו טורח ולפיכך אין מפיג כ"כ ולכן בעי' ג' מיל. וכ' בס' ל"ח פ"ה דברכות דהני שני תירוצי' ע"כ חולקים זע"ז (לא ג' כמ"ש ט"ז) דלתי' א' רכיבה מפיג יותר מהילוך לכן ברכוב אפי' שתה יותר מרביעית מהני רק צריך ג' מיל ולתי' השני אדרבא רכוב גרע ואינו מפיג כ"כ כמו מהלך ולכן אפילו את"ל דאיטלקי שוה לשאר יין ולא הוי רק כשאר יין רביעית דמהלך סגי מיל וברוכב בעי' ג' מיל וא"א להשוות השני תירוצי' דהם סברות הפוכות א"כ הדין לתי' א' דרכוב עדיף ומהני אפילו ביותר מרביעית והיינו בג' מיל וברביעית סגי גם לרכוב מיל דכ"ש הוא ממהלך ולתי' שני משמע אפילו לא הוי רק יין האטלקי והוי רביעית כיון דרכוב גרע מ"מ בעינן ג' מיל וביותר מרביעית לא הזכיר בתי' שני מה דינו:

כ"כ בס' ל"ח אבל לענ"ד תי' שני לא יחלוק עם הראשון במציאות דיין אטלקי משכר טפי ואפ"ה סגי ברכיבה ג' מיל וכ"ש במהלך דעדיף לתי' שני דמהני ג' מיל אפילו שתה יותר מרביעית ומה שאמרו אבל יותר מרביעית כ"ש שדרך טורדתו ר"ל דרך שהוזכר תחלה דהיינו דרך מיל אבל ג' מיל מהני דומיא מה שאמר ביותר מרביעית כ"ש ששינה משכרתו. דאינו ר"ל כל שינה דהא שינה מרובה מפכחתו וכמ"ש לעיל בשם הרמב"ם וכ"מ אלא ר"ל שינה מועט' דמהני ברביעית לא מהני ביותר מרביעית ה"ה לענין דרך מ"ש ביותר מרביעית לא מהני ר"ל דרך דמהני ברביעית דהיינו מיל אבל ג' מיל מהני בין במהלך ובין ברכוב א"כ לכ"א מהתי' איכא קולא וחומרא לתי' א' רכוב עדיף וא"כ ברביעית מהני מיל דבין מהלך בין רוכב וביותר מרביעית לא מצינו היתר למהלך אבל רוכב מהני ג' מיל ולתי' שני דרוכב גרע ולכן ברוכב אין חילוק דאפילו לא שתה רק רביעית צריך ג' מיל וה"ה ביותר מרביעית סגי בג' מיל ברוכב כ"ש למהלך וברביעית במהלך סגי במיל וברוכב בעינן ג' מילין ולפי שלא ידענו איזה תי' עיקר לכן במהלך ברביעית סגי במיל אבל ביותר מרביעית לא מהני אפילו מהלך ג' מיל. דשמא תי' א' עיקר וברוכב בעי' ג' מיל אפילו לא שתה רק רביעי' דשמא תי' שני עיקר דרוכב גרע ובעי' ג' מילין אפי' רביעית ומכל מקום גם ליתר מרביעי' סגי בג' מילין דהא באמת יין האטלקי משכר טפי והוי כיתר מרביעית ואפ"ה הוי סגי בג' מיל וכן נראה שהיתה דעת מ"א דלרוכב בכל ענין בעי' ג' מיל אפי' לא שתה רק רביעית ומהני ג' מיל אפי' ליותר מרביעי' ולכן סתם דברוכב בעי' ג' מיל וכן מבואר בהג"ה בעירובין וכן נראה מדברי הר"ן במגילה דברוכב אפילו ברביעית בעינן ג' מיל. אולם ליתר מרביעית לא נתן הר"ן שיעור מוגבל אלא כ"א כפי מה שמרגיש בעצמו שיפיג ויסיר יינו מעליו:

ובטור משמע וה"ה בש"ע אלא כן דרכו למנקט טור בלשונו כי ממנו נובע הדבר ור"ל שכ' כן בשם בה"ג ביותר מרביעית דמיל לא מהני דוקא מהלך אבל רכוב ודאי דרך מפיג היין ולא כ' דברוכב בעינן ג' מיל אפי' לרביעית משמע דס"ל דדמי למהלך וסגי במיל לרביעית אבל אפשר דמודה ליותר מרביעית דמהלך לא מהני כלל ורוכב מהני מכל מקום בעינן ברוכב ג' מיל והיינו דפסק כתירוץ קמא דברכוב עדיף והא דסתם הטור בשם בה"ג וכ' אבל רוכב ודאי דרך מפיגה ולא כתב דבעינן ג' מיל משום דסבירא ליה כמו שכתב בשם הר"ן דהכל לפי מה שהאדם מרגיש בטבעו ולפי היין ולכן סתם וכ' דמהלך אין תקנה כלל ביתר מרביעי'. אבל רוכב ודאי דרך מפיג אפילו יתר מרביעית והיינו כפי הרגשתו בעצמו:

(ו) (ס"ק ו) לשכרות כו' שאין להקפיד בשתוי דוקא שתוי אבל שכור לא וכמו שהאריך ב"ח וט"ז:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.