מחצית השקל/אורח חיים/פה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png פה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (ס"ק א) אפי' כו' חשבונותיו ובשבת יחשוב בבנינים וציורים נאים וכה"ג דברים המותרים בשבת כ"ה שם:

(ב) (ס"ק ב) בלה"ק כו' אית בשבת כו' הרהור מותר ועיין ברא"ש ותר"י כו' הטעם דקי"ל הרהור לאו כדיבור דמי:

הא דאסור להרהר במרחץ ר"ל דבבית הכסא שפיר דהרהור אסור כדאית' שם בשבת דכתיב גבי צואה והיה מחניך קדוש ולא הוזכר בקר' תיבת דיבור משמע אפי' הרהור אסור וכדפרש"י שם שכוונת הכתוב שיהי' חנייתך קדוש משמע לפי שישראל מהרהרים תמיד בדברי תורה ע"ש אבל במרחץ לכאורה אין איסורו כ"א משום גילוי ערוה הואיל וב"א עומדים שם ערומים ומה"ט אינו אסור בכל הדברים אפי' בשאלת שלום כ"א בפנימי שהכל עומדים שם ערומים ולזה הקשה למ"א הא מותר להרהר נגד ערוה:

משום דנפיש זוהמי' ע"י שתשמישו בחמין ע"ש וה"ל כצואה וב"ה ומה"ט נסתפקתי במקואות שלנו שרוב פעמים מחממים אותה אי א"ל דין מרחץ דג"כ נפיש זוהמי'. מיהו בי"ד סי' א' סעיף י"ד משמע כו' דקתני ערום לא ישחוט מפני שאינו רשאי לברך וכ' הש"ך וט"ז שם וז"ל אע"ג שאחר יכול לברך והוא ישחוט אף דאסור לאח' לברך נגדו כיון שהוא ערום מ"מ הא אותו אחר יכול להפך פניו ולברך. ותי' דעכ"פ השוחט אסור לכוין לצאת בברכתו כיון דהוא ערום ושומע כעונה וע"ז קשי' למ"א הא הרהור נגד ערוה מותר ולמה אסור להערום לכוין לצאת בברכת אחר וצ"ל דשומע כעונה עדיף מהרהור כיון דיהי' לו דין כאלו אמרו הוא עצמו:

(ג) (ס"ק ג) שאינם כו' דהאיכ' שלום כו' מ"א כ' לפי דעת רוב הפוסקים וש"ע י"ד שלא הזכירו בהדי ז' שמות שאין נמחקים שלום משמע דנמחק אבל בי"ד סי' רע"ז נסתפק הש"ך בנקה"כ אי שלום נמחק דהתו' בסוטה דף י' ס"ל דאינו נמחק והא דלא חשבי' הש"ס בהדי שמות שאין נמחקים תני ושייר אבל מדלא כתבו כן שאר הפוסקים לכן לדינ' הניח בצ"ע ע"ש:

(ה) (ס"ק ה) ובעניני קודש כו' דא"ל ר"מ כו' דאית' בשבת דף מ' ע"ב (א"ר יצחק ב"א פעם א' נכנסתי אחר ר' לבית המרחץ בשבת) ופרש"י בחמי טברי' דהוי שרי קודם גזרה ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי (שהוא כלי ראשון ומבשל השמן והיה דרכם לסוך בשמן אחר הרחיצה) וא"ל ר' טול מים חמין מן האמבטי לכלי אחר ויהיה כלי שני ותן לתוכו השמן ופריך והיכי עביד הכי והא אפי' להרהר בד"ת אסור במרחץ ואיך הורה לו דכלי ראשון אסור ומשני לאפרושי מאסור' שרי תדע דאר"י א"ש מעשה בתלמיד א' שנכנס אחר ר"מ למרחץ ביקש לסוך לו הקרקע של מרחץ ואמר ליה ר"מ אין סכין בשבת אלמא לאפרושי מאסור' שרי:

כ' הר"ן כו' דילפי' מיניה הפשרו לא זהו בשולו דאמרי' שם מעובדא דרבי שמע מיני' תלת. וחד מינייהו דהפשרו לא מקרי בישול (כ"ה גרסת הרי"ף אבל בגמ' הגירס' להיפוך) דאל"כ אפי' בכלי שני ליתסר דהא עכ"פ השמן נעשה מפושר ואי לאו דכה"ג שרי לא הל"ל כן אלא ה"ל לו' אל תתנהו לתוך האמבטי והיה די בזה לאפרושי מאיסור'. א"ו כיון דצריך לכך ואינו או' בל' הוראה אע"ג דממיל' ילפי' מיניה הוראה שרי. והא דהוצרך הש"ס לשנויי אפרושי מאיסורא שאני ולא תי' כיון דהיה צריך לשמן לסיכה ואם לא היה מפרישו מלהניחו באמבטי והיה מתבשל שם היה אסור לסוך בו דקי"ל המבשל בשבת אפי' בשוגג אסור לו ולמי שנתבשל בשבילו כדלקמן סי' שי"ח וכיון דהיה לר' צורך במה שמנעו מלהניחו באמבטי ולא אמר' בל' הוראה שרי אע"ג דממיל' יוצא ממנו הוראה ז"א דהא דבשוגג אסור היינו דוק' לר' יהודה אבל לר"מ בשוגג שרי ואמרי' בחולין דף ט"ו ע"א דרב היה מורה לתלמידיו כר"מ דקי"ל בזה כר"מ אלא כי הוי דריש בפירקא היה דורש כר"י משום דשכיחי ע"ה אצל הדרשה ולכך החמיר. וכן לדידן דשכיחי ע"ה מחמירים כר"י אבל ר' לנפשי' כיון דהעיקר כר"מ היה רשאי לסוך את השמן אפי' היה מניח באמבטי והיה מתבשל שם כיון דהיה בשוגג שנעלם מריב"א שאסור. וא"כ ע"כ מה שא"ל ר' טול בכלי שני משום דהוי לאפרושי מאסור'. אדרב' בזה נתיישב מה שמקשין שם העולם על הא דאמר הש"ס תדע ואייתי מעובד' דר"מ ומאי אולמ' עובדי דר"מ מעובדי דרבי ולהנ"ל ניחא דניהו דרב פסק כר"מ אך לר' מנ"ל לדידן לחדש ולהוכיח דין לאפרושי מאיסור' שרי דלמ' רבי כר' יודא ס"ל דאפי' שוגג אסור ולכך הוצרך לו' לו תן בכלי שני ושרי כיון דהוי לצורכו ולכן הביא עובד' דר"מ ושם ל"ל טעם אחר כ"א משום דהוי לאפרושי מאיסור' וכיון דזה כבר מוכח מר"מ דלאפרושי מאיסור' שרי עדיף טפי לומר דגם רבי ס"ל כדפסק רב כר"מ ומה שא"ל טול בכ"ש ג"כ ה"ט דהוי לאפרושי מאיסור':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.