אליה רבה/אורח חיים/פה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png פה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] צריך להפסיק וכו'. ואם פסק עליו הכתוב אומר ובדבר הזה תאריכו ימים (טור). קשה דבילקוט פירש הפסוק לאזהרה שידברו בתורה, והנה רש"י פירש בברכות דף כ"ד ובדבר הזה בשביל דיבור זה שנזהרתם עליו תאריכון ימים, עד כאן. ונראה פירושו דאמרינן קודם זה בש"ס לא פסק מאי כי דבר ה' בזה וסבירא ליה לרש"י דילפינן דבר מתוך דבר וקל להבין. והפרישה פירש דברי הטור דלמד מרישא דקרא דכתיב ויאמר אליהם שימו לבבכם וגו' אשר תצום את בניכם לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו וגו', דקשה כמה כפלי לשונות אלא הכי קאמר לשמור ולעשות לקיים דברי תורה ולעסוק בה, דהיינו בכלל לעשות וגם לשמור ולהיזהר שלא לעסוק בה במקום הטינופת כי כל מקום שנאמר השמר ופן אינו אלא לא תעשה וקאמר כי לא דבר ריק הוא שלא תאמר שיהיה גנאי לך שתהיה שעה אחת ריק בלא תורה לכן אמר ריקות זה לא חשיב ריקות כלל, ואחר כך פרט תרי מיני שכר כי הוא חייכם הוא על עסיקתן בתורה ועשיית המצוה, ובדבר הזה הוא על דבר הריק הנזכר דהיינו השמירה מלעסוק בה:

ב[עריכה]

[ב] אפילו להרהר בדברי תורה וכו'. כתב כסף משנה פרק ג' מהלכות קריאת שמע, זה לשונו: בפרק כירה (שבת מ:) אמר ר' יוחנן בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה חוץ מבית המרחץ ובית הכסא, ומדנקט סתם בית הכסא ובית המרחץ משמע שאף על פי שאין בבית הכסא צואה ולא במרחץ אדם, ואפילו חדש אסור להרהר בו דומיא דקריאת שמע ותפילה עד כאן לשונו. אבל בנחלת צבי כתב דבבית הכסא חדש מותר להרהר, דאם לא כן מה מיבעיא לרבינא בפרק קמא דשבת יש זימון או אין זימון תפשוט מהא דר"י דאפילו להרהר אסור ומכל שכן לקרות, אלא ודאי מותר להרהר, עד כאן. לא ירדתי לסוף דעתו דהוא גופיה קא מיבעיא לרבינא וכיון דקיימא לן יש זימון לאיסורא גם הרהור אסור.

אך יש לדקדק דודאי אין כוונת כסף משנה על מרחץ חדש דהא אפילו לקרות מותר כדאיתא בסימן פ"ד, אלא על כרחך על הבית כסא חדש קאי, ואם כן מנא ליה ללמוד מר"י מדנקט סתם בית הכסא דאפילו בחדש אסור דהא נמי במרחץ נקט סתם, ואדרבה נאמר דדומיא דמרחץ דודאי מיירי בישן מיירי נמי בית הכסא.

(וע"כ) [ועוד קשה] איך כתב דומיא דקריאת שמע ותפילה הא מרחץ אמצעי יוכיח דאסור בקריאת שמע ותפילה ומותר בהרהור. ויש ליישב בדוחק.

אם שאל לו אדם דבר הלכה אסור לומר לו כי אין משיבין במרחץ ובבית אמצעי שרי (ר"ן בעבודה זרה), ובפרק כירה כתב דמותר לומר לו אפילו בלא אפרושי מאיסורא עביד לי הכי אף על גב דממילא הוי הוראה.

כתב בית יוסף היה תלמודו שגור בפיו בבית הכסא או מרחץ והרהר לאנסו מותר, עד כאן, ופירש הדרישה כיון דאנוס הוא בהרהורו יכול אפילו לבטא בשפתיו וכן משמע בזבחים דף ק"ב ע"ב.

כתב בספר חסידים דאם בא לו בבית הכסא הרהור עבירה מותר להרהר בדברי תורה כדי לאפרושי מאיסורא.

כתב בשל"ה דף פ"א שיחשוב אדם בבית הכסא בהוצאותיו והוצאות הבית או ירגיל לעצמו בחשבונות, ובשבת יחשוב בבנינים נאים וציורים.

כתב מגן אברהם בשם ספר חסידים סימן תתקנ"ד דמדת חסידים להחמיר שלא לדבר של חול בלשון הקודש, עד כאן, ועיינתי שם ולא מצאתי:

ג[עריכה]

[ג] הכנויים וכו'. ועולת תמיד כתב דהב"ח מחמיר גם בכנויין כראב"ד, עד כאן. ובראב"ד וב"ח לא נזכר אלא שם רחום עיין שם, גם שם נאמן מפורש בש"ס שבת דף י' דמותר, גם אפילו בשם רחום כתב הב"ח דלכולי עלמא מותר בלשון חול. כתב לחם חמודות דף כ"ט זה לשונו, ואפילו שלום שהוא שם שאינו נמחק נתבאר לעיל דאסור, עד כאן לשונו. וצריך לומר שיש טעות סופר בדבריו וכך צריך לומר שהוא שם הנמחק, וכן ביו"ד סימן רע"ו חישב שבעה שמות שאינן נמחקין ולא חישב שלום בהדייהו, וכן כתב להדיא הרא"ש בתשובות כלל ג' סימן י"ד, והא דכתב רמ"א ויש נזהרין שלא לגמור כתיבת שלום באיגרת נראה דהיינו לכתחילה שלא יבוא לידי בזיון, אבל ודאי נמחק, ועוד הא כתב הש"ך שם שרוב עולם אין נזהרין בזה:

ד[עריכה]

[ד] ובענייני קודש וכו'. כלומר שיאמר הדין כמו שעשה ר' מאיר שאמר לתלמידיו אין סכין שהיה אפשר לומר אל תסוך או איני רוצה שתסוך אלא משמע דשרי בכל ענין:

ה[עריכה]

[ה] שמותר להרהר וכו'. בר"ן פרק קמא דשבת כתב דין זה על מרחץ אמצעי שמותר להרהר כדלעיל סימן פ"ז, והלבוש שכתב כגון מקום שאין בו חשש טינוף אלא שאינו נקי או שידיו לא היו נקיות ולא מטונפות שאזיל לטעמיה לעיל סוף סימן ס"ב ושם בארתי:

ו[עריכה]

[ו] מותר לפסוק וכו'. בגליון שם כתב הר"מ טוקטי"ן מיהו בתשובת משמע דוקא שיש בדבר מפני דרכי שלום:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.