מחצית השקל/אורח חיים/עא

מחצית השקל ‏ אורח חיים עא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ס"ק א פטור כו' ונ"ל דקודם חצות כו' אזיל לטעמיה לקמן סי' פ"ט ס"ק ה' שחולק על ב"ח וט"ז דס"ל דגם חצי שעה אחר חצות הוא זמן תפלת שחרית. אבל ברכת השחר צ"ל הברכות המבוארים לעיל סי' מ"ו:

כמ"ש בי"ד כו' לענין הבדלה. ע"כ ר"ל דזה קאי על מ"ש לעיל דמתפלל עד חצות. או חסר קצת במ"א. דשם בי"ד מבואר מי שמת לו מת בשבת יאכל בלילה בלא הבדלה דאונן פטור מהבדלה. ולאחר קבורה יבדיל עד סוף יום ג' בשבת. אבל תפלת ערבית לא יתפלל לתשלומין. כדקי"ל טעה ולא התפלל ערבי' מתפלל שחרית שתים וכדלקמן סי' ק"ח היינו משום דבערבית במ"ש שאז היה זמן חיובו היה הוא פטור ולכן א"צ לתשלומין. והיינו דוקא תפלת ערבית שזמנו דוקא בלילה. וביום אינו בא רק לתשלומין. אבל הבדלה תחלת זמנו תקנו חכמים עד סוף יום ג' ואינו לתשלומין לכך אע"ג שבלילה היה פטור מ"מ צריך להבדיל ביום. ואם כן התפלה של שחרית דין הבדל' יש לו דהא תחלת זמנה עד חצות אבל ברכת השחר ס"ל למ"א דיש לו דין תפלת ערבית שם דאינו משלים כיון דבשעת חיובו היה פטור דתקנת חכמים היה שקבעו לכל אחד מן הברכו'. זמן קבוע וכדאיתא בגמ'. וכן בטור לעיל סי' מ"ו כי מתער משנתי' לימא אלקי נשמ' כי שמע קול תרנגולא לימא הנותן לשכוי כו' וכן כלם. אלא דעכשיו מפני שאין הידים נקיות תקנו לסדרן בבה"כ וכדלעיל סי' מ"ו א"נ שפיר יש לומר כיון דבשעת חיובו היה פטור כו' אבל מ"מ לא ידעתי מאי צריך לראי' מהבדלה דיתפלל שחרית עד חצות. הא מבואר כן להדיא שם בי"ד. ואולי תיבת לענין הבדלה ט"ס הוא. וצ"ל לענין ערבי' של מ"ש ואינו מביא ראיה כ"א שפטור מברכת השחר. אמנם ברכת התורה לענ"ד ודאי חייב לברך דדומה להבדלה. גם אם מת לו מת בשחרית לאחר שקם ממטתו קודם שבירך ברכת השחר ג"כ חייב לברך ברכת השחר אחר קבורה דהא בשעת חיובו היה חייב. גם בזה אני מסתפק ושואל אפי' מת לו בלילה ולמחר אחר קבורה אם אינו חייב לברך שלשה ברכות. שלא עשני גוי עבד אשה. המוזכרים במסכת מנחות דף מ"ב ובש"ס לא הוקבעו להם זמן. אף דמברכים אותם בבקר מצד מצות זירוז אבל זמנם כל היום והוי דומיא דהבדלה או תפלת שחרית עד חצות ולדעת המקובלים שהביא מג"א סי' מ"ו ס"ק י' שהברכות נתקנו שלא נדבק בלילה בנשמתו נשמת גוי עבד אשה שפיר י"ל דעיקר זמנם בשחרית מה שאין כן לשל"ה וב"ח הובא שם דניתקנו על תחלת הבריאה לא ידעתי אם עיקר זמנם בשחרית. או י"ל כיון דבשחר נעשה בריה חדשה וכדלעיל ריש סי' ד' א"כ יש לברך על תחלת הבריאה בשחר א"כ הוי עיקר חיובם בשחר:

(ב) (ס"ק ב) אין כו' מ"ש מאחותו הנשואה כו' ר"ל דבירושלמי איכא ב' טעמים שפטור מן המצות. א' מפני כבודו של מת שאם יתעסק בד"א נראה שלא חש לצורכי המת. טעם ב' מפני שאין לו מי שישא משאו וישתדל בצורכי קבורה אם הוא יתעסק במצוה או ד"א. ואמר שם דא"כ אי יש לו מי שישא משאו דלטעם ב' חייב בכל המצות אבל לטעם א' מפני כבודו ש"מ פטור ור"ת עשה מעשה שמת' לו אחותו נשואה ופסק כיון שיש לה בעל שחייב בקבורת' ה"ל מי שישא משאו ולא חל על אחיה דין אנינות וכטעם ב' של הירושלמי. אבל הרב"י פסק אפי' אינו מוטל עליו לקוברו. משום דפסק כהרא"ש דפוסק כמ"ד משום כבודו ש"מ ולכן כ' דאפי' רוצה להחמיר כו' אינו רשאי וא"כ קשה למה כ' ואם י"ל מי שישתדל רשאי להחמיר והיינו כדעת ר"ת שהוא העמיד כו' ר"ל דאפי' לטעם מפני כבודו ש"מ לא שייך כיון דהעמיד אחר במקומו שלוחו כמותו ונרא' שחשש לכבוד המת משא"כ ברישא ניהו שי"ל בעל שמוטל עליו קבורתה. מ"מ איכא בזיון המת כשאחי' ג"כ אינו משתדל בקבורתה:

ועוד כו' אין מוחים. דברישא מיירי כשבא לשאול לב"ד מורין לו שאין רשאי להחמיר ובסיפא מיירי שאינו שואל והוא מצד עצמו מחמיר אין ב"ד מוחים בידו. וה"ה ברישא באחותו נשואה אם הוא עצמו אינו שואל ומחמיר אין מוחין ומ"מ צ"ב לפ"ז אמאי חלקינהו בב' בבות דין אין מוטל עליו לקברו ויש לו מי שישתדל כיון דשוין בדיניהם:

(ג) (ס"ק ג) חייב כו' וב"ח פסק כו' דהרב"י הקשה דברי הטור אהדדי דכאן בא"ח כתב לעת ערב כיון שיכול להחשיך פטור משמע אפי' אינו מחשיך ובי"ד סי' שפ"א כת' אם החשיך משמע אם אינו מחשיך חייב ולזה תי' הב"ח ופסק כן דשם מיירי בשאר מצות דא"צ כוונה כ"ה לכן אם אינו מחשיך אף דטריד קצת דהא יכול להחשיך מ"מ חייב אבל הכא דמיירי לענין ק"ש דנקרא' באימ' וצריכה כוונה יתירה לכן ס"ל להטור דאפי' אינו מחשיך כיון דיכול להחשיך וטרוד קצת פטור:

וצ"ע דהא כ' הרב"י כו' דהרב"י כת' לתרץ קושייתו הנ"ל ולזה הוסיף להקשות דלענין ק"ש לא שייך כלל לומר פטור או חייב דממ"נ כו' כמ"ש מ"א אלא דלא נלמד מכאן לכל המצות שחייב בהם כל יום שבת ויום טוב אפי' בשעה שמחשיך על התחום לכן כ' חייב כ"א עד הערב כו' וכיון שלא כ' כן מפני מה שצריך לדיני ק"ש לא חשש לברר דבריו וסמך על מ"ש בטור י"ד שהוא עיקר מקומו עכ"ל הרב"י. וא"כ י"ל שגם הרב"י פה בש"ע כן כוונתו וכן כ' בתשו' שבות יעקב חלק א' סי' ח' ע"ש. אבל מ"מ על הב"ח הקשה מ"א דא"א לומר כתי' הב"ח דהכ' מיירי לענין ק"ש דהא לענין ק"ש לא משכחת לה שנוהגים לקרות ביום א"כ מיירי בק"ש של ערבית דזמנה לדידן מבעוד יום מ"מ אפי' אינו מחשיך פטור:

ומ"מ במ"ש הכל כו' ר"ל דהא לא הותר בחול לקרות מבעוד יום אלא משום דטרחא דציבורא וסומכים על ק"ש שעל מטתו וכמבואר לקמן סי' רל"ו וא"כ ליחיד לא הותר לקרות מבע"י. וכ"ש במ"ש שגם ציבור קורין בלילה א"כ זמנה אחר צ"ה והדרא קושית מ"א על הב"ח לדוכתי': ולדינא כתב הט"ז דבכה"ג אם אינו מחשיך יקרא ק"ש מבע"י כמו בחול. ובתשו' שבות יעקב ח"א סי' ח' הביא שמורה א' פסק כהט"ז והוסיף עוד להתיר להתפלל של מ"ש בשבת אחר פלג המנחה וכמ"ש לקמן סי' רצ"ג דבמקום אונס רשאי להתפלל של מ"ש אחר פלג המנחה וגם להבדיל ובתשובה הנ"ל חלק על המורה דאפי' נימ' שיקרא ק"ש מ"מ ודאי להתפלל ולהבדיל אינו נכון דהוי כארכבי אתרי רכשי. כיון דאתה מחייבו בתפלה לפי שהוא' שבת ולא חל עליו אנינות ואיך יתפלל תפלת חול. דאי הוא חול חל עליו אנינות ואינו רשאי להתפלל עכת"ד. ואני בענ"ד לא הבנתי דהא כל זמן שאינו רשאי להתעסק בצרכי המת לא חל עליו אנינות ואין הטעם משום קדושת שבת וא"כ הא אפי' מתפלל תפלת חול ומבדיל אעפ"כ אסור במלאכה עד הלילה וכדלקמן סי' רצ"ג א"כ אף שמתפלל של חול מ"מ לא חל עליו אנינות כיון דאכתי אין יכול להתעסק בצרכי המת. עוד כ' הט"ז שאפי' בחול אם י"ל לבן מי שיתעסק בצורכי אביו ואמו ילך לבה"כ ויאמר קדיש כי זהו כבוד אביו ואמו. ובס' א"ר הקשה דברי ט"ז דידיה אדידיה. דבי"ד כתב ט"ז דוקא בשבת יאמר קדיש משמע אבל לא בחול ולע"ד אינו קושיא דשם מיירי לפי ההווה דאין לו לבן מי שיתעסק בצורכם. דמי יחוש להתעסק יותר בצורכם כמו הבן. לכן כתב דוקא בשבת וי"ט אך בעיקר הדין חלקו על הט"ז בנקודת הכסף ובעבודת הגרשוני דהא הקדיש ניתקן להצילו מגיהנם וקודם קבורה עדיין אין דין גיהנם. ובתשובה שבו"י הנ"ל הסכים עם הט"ז דאדרבא ראוי להקדים התיקון לצרה כמ"ש שיש להקדים תפלה לצרה. אכן סיים בתשובה הנ"ל שלא ראה נוהגים כך אך מי שהורה לומד קדיש לא מהדרינן עובדא. ע"ש עוד:

(ד) (ס"ק ד) תוך כו' לא הזכיר ד"א ר"ל דאפי' חוץ לד"א מן הקבר אסור וכ"כ ט"ז ולעיל סי' מ"ה נראה מדבריו דאפי' חוץ לקברות אם אין לו מחיצות אסור תוך ארבע אמות והיינו אם הוא תוך ארבע אמות של קבר וע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.