מחברת מנחם/ה/הג
מחברת מנחם 
ה הג
|
< הקודם · הבא >
| |||
הג
בינה הגיגי (תהלים ה ב), עלי הגיון בכנור (שם צב ד), ולאומים יהגו ריק (שם ב א), כלינו שנינו כמו הגה (שם צ ט), קינים והגה והי (יחזקאל ב י), כאשר יהגה האריה (ישעיה לא ד), והגה מפיו יצא (איוב לז ב), ענין מלל הם.
מצאתי ראיתי בספר פתרוני רב סעדיה במחברת ה"א, להדוף את כל איביך (דברים ו יט), גמול ידו הדה (ישעיה יא ח), והדך רשעים תחתם (איוב מ יב), שלח העז את מקנך (שמות מ יט), אשר הצו על משה (במדבר כו ט), כהתם הפשעים (דניאל ח כג), הוזים שוכבים (ישעיה נו י), הברי שמים (שם מז יג), גנת הביתן (אסתר ו ז), תהותתו על איש (תהלים סב ד), וכאלה הרבה באותיות אשר אינם יסוד במלים, וכה יצאו מהם ומקצתם יורה על רובם, להדף את כל איביך (דברים ו יט), יהדפהו מאור אל חשך (איוב יח יח), ובאמרך עלה נדף (ויקרא כו לו), כהנדוף עשן תנדף (תהלים סח ג), יצא הה"א והובא הנו"ן תחתיו לחלף ענינם, ובאמרך בבן אמך תתן דופי (שם נ כ), יצאו שניהם ונשארה המלה על עקרה, וכמהו תהותתו על איש (תהלים סב ד), נראתה המלה הזאת כי יסודתה ה"א וחי"ו, ואיננו כן, על כי ברוב המלים אשר נכונו האי"ן לשרת עשויה למלאכה לפנים הרבה, כמו תהדפו (יחזקאל לד כא), תהכרו (איוב יט ג), הוזים (ישעיה נו י), הולכים (בראשית לו כה), הן יצאו האותיות ונותר התי"ו לבדו. אבל יש על המדקדק עוד לדרוש ולחקור עד כלות חקר המלה ולעמוד על יסודתה, נמצאת בלשון הקודש העירותי מצפון ויאת (ישעיה מא כה), אתיו אקחה יין (שם נו יב), כפרץ רחב יאתיו (איוב ל יד), קרבו ויאתיון (ישעיה מא כה), ויתא ראשי עם (דברים לג כא), הן עמדה המלה על שתי אותיות אל"ף ותי"ו, ובאמרך אתא בקר (ישעיה כא יב), נתאלפה המלה משתי קצותיה, אפס באמרך התיו לאכלת (ירמיה יב ט) נגרעו ונפלו שניהם מן המלה וישאר התי"ו לבדו, הן נמצא תהותתו מגזרת התיו, ונתקנו המלים שניהם בה"א ואיננו יסוד. ופתרון 'תהותתו על איש', תבואו והגודו על נפש עני, וכענינו כפרץ רחב יאתיו (איוב ל יד). ובעלי פתרון החליפו ה"א בחי"ת, והעמידו המלה מגזרת מְחִתָּה, והמלה סדורה כמשפט מאין חליפות, ולא נכפלו התוי"ן במלה כי עם עקב קצרה.
גינת הביתן (אסתר ז ז), אמרו אנשי פתרון 'הביתן' אין לו פתרון, כי הוא שם מקום [נוו"ל מקום שם] הגינה כמו שושן הבירה (אסתר א ב), ויתכן להיות גזרתו [נוו"ל פתרונו] מגזרת 'בית', כמו: והנה השק על בשרו מבית (מלכים ב, ו ל), מבית ומחוץ (בראשית ו יד), ופתרון בית כמו פנימה, ענין אחר להם, ופתרון גנת הביתן כמו גנה הפנימית, כי כן מצאנו [נ"וו מצאנוהו] בהיכלי מלכים, ויש בו כח לדבר ועזר לפתרון, ויקבר בגן ביתו (מלכים ב, כא יח), ובזאת נראה כי כל גנה הסמוכה לבנין ולהיכל פנימה נקראת גנת הביתן, ותהי שקלת הביתן כשלמן. אבל רב סעדיה אשר החביר המלים האלה במחברת ה"א, לא יכלתי לדעת מה ראה על ככה, ומה היתה סברתו, ודקדוקי פתרוניו ומרחבי מליצתו יורו על תבונתו, על כן יש מאמתת מוסר ומדרך אמונה, לבלתי שום משגה בסדרי עניניו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |