מורה נבוכים/ג/נב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אין ישיבת האדם ותנועתו ועסקיו והוא לבדו בביתו – כישיבתו ותנועתו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך. ומפני זה מי שיבחר בשלמות האנושי ושיהיה איש ה'אלהים' באמת – יעור משנתו וידע שהמלך הגדול המחופף עליו והדבק עמו תמיד הוא גדול מכל מלך בשר ודם ואילו היה דוד ושלמה; והמלך ההוא הדבק המחופף הוא השכל השופע עלינו, שהוא הדיבוק אשר בינינו ובין האלוה ית'. וכמו שאנחנו השגנוהו באור ההוא אשר השפיע עלינו – כאמרו: "באורך נראה אור" – כן באור ההוא בעצמו הוא משקיף עלינו, ובעבורו הוא תמיד עמנו משקיף ורואה: "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו?" – והבן זה מאד.
ודע, כי כאשר ידעו זה השלמים, הגיע אליהם מן היראה והכניעה ופחד האלוה ויראתו ובשתם ממנו, בדרכים אמיתיים לא דמיוניים, מה ששם צפונותיהם עם נשותיהם ובבית המרחץ, כנגליהם עם שאר בני אדם – כמו שתמצא מנהג חכמינו המפורסמים עם נשותיהם "מגלה טפח ומכסה טפח"; ואמרו גם כן "אי זה הוא צנוע? כל הנפנה בלילה כדרך שנפנה ביום". וכבר ידעת הזהירם מ'לכת בקומה זקופה' – "משום 'מלא כל הארץ כבודו'" – לישב בלב בני אדם באלו המעשים כולם הענין אשר זכרתי לך, והוא שאנחנו תמיד בין ידי האלוה ית' ולפני שכינתו נלך ונשוב. וגדולי 'חכמינו ז"ל' היו נמנעים מלגלות ראשם, להיות ה'שכינה' מחופפת על האדם ומסוככת אותו. וכן היו ממעטים בדבריהם לזאת הכונה – וכבר בארנו מה שראוי לבארו במיעוט הדברים – ב'אבות': "כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים".
וזה הענין אשר העירותיך עליו הוא הכונה ממעשי התורה כולם, כי בפרטים ההם המעשיים כולם ובעשותם תמיד תגיע רגילות ליחידים החסידים עד שישלמו השלמות האנושי, ויפחדו מהאלוה וייראו ממנו וידעו מי עמהם, ויעשו אחר כך מה שראוי. כבר באר האלוה ית' כי תכלית מעשי התורה כולה הוא – להגיע אל האדם זה ההפעלות – אשר כבר בארנו במופת בזה הפרק למי שידע האמיתיות אמיתת חיוב ההגעה אליו – רצוני לומר: יראתו ית' ולפחד מדברו – אמר "אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יי אלהיך". התבונן איך באר לך כי הכונה היתה מ'כל דברי התורה הזאת תכלית אחת, והיא – 'ליראה את השם וגו. והיות זאת התכלית מגעת במעשים – תדעהו מאמרו בזה ה'פסוק' 'אם לא תשמור לעשות' – הנה התבאר שהיא מן המעשים שהם 'עשה' ו'לא תעשה'. אבל הדעות אשר למדתנו ה'תורה' והם השגת מציאותו ית' ואחדותו, הדעות ההם ילמדונו ה'אהבה' – כאשר בארנו פעמים. וכבר ידעת רוב האזהרה שהזהירה ה'תורה' על ה'אהבה': "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" כי שתי התכליות והם ה'אהבה' והיראה' יגיעו בשני הדברים, ה'אהבה' תגיע בדעות התורה, הכוללות השגת מציאות האלוה ית' על אמיתתה, וה'יראה' תגיע בכל מעשי התורה – כמו שבארנו. והבן זה הביאור!
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |