מהרש"ל/עירובין/יט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהרש"ל TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png יט TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהדורה תליתאה ורביעאה

מהרש"ל
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
שפת אמת

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמ' גם ברכות יעטה מורה כו'. נ"ב פי' לפני השם יתברך שהרי מורה לו דרך הטוב:

שם דומסקנין פתחא כו' כצ"ל. ונ"ב בכאן משמע שהיה קבלה בידם שלא היה אלא פתח אחד לגן עדן דאם לא כן לימא כולהו פתחים כדאשכחן גבי גיהנם שהיה לו שלשה פתחים רחוקים זו מזו וא"כ תימה הא מדה טובה מרובה ממדת פורענות כדמסיק ביומא בפרק בתרא כדומה לזה בענין פתיחת הדלתות דמן שירד להם לישראל דיליף מארובות השמים דמבול מכח מדה טובה מרובה כו' ונראה בעיני דבודאי הקב"ה לא רצה לגלות סוד הגן עדן ולהשפיע אותו בפתחים הרבה ואין לו אלא פתח אחד כדי שיהא העובד השם יתברך באמונה ולא בקבלת שכר שזו היא מדה הגרועה בעבודת השם יתברך אבל השפעת הגיהנם בפתחים הרבה וכמה שמות התוארים יש לה על תוקף פעולה בא כדי להטיל אימה יתירה להיות עובד השי"ת מיראה שזו היא עבודת השי"ת יתעלה זכרו ברובא ורובא דעלמא ואולי מתוך כן יבא לידי אהבה ודו"ק:

שם אבל לא ממש קמ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה בר מבא כו' שלשה יורדין לגיהנם ואינם עולין כו'. נ"ב אינו רוצה לומר שאינך שלשה אינן עולין כלל שהרי איכא חד מהנך שלשה אשת איש והוכיחו התוס' בפ' הזהב שעולה שהרי יש לו חלק לעוה"ב והא דקאמר אינן עולין ר"ל אינן עולין מיד אלא לאחר י"ב חדש דמשפט רשעי ישראל י"ב חדש בגיהנם והבא על הנכרית אינו בכלל רשעי ישראל ועולה אחר שקבל דינו מיד ומ"מ התוס' בפרק הזהב לא סבירא להו הך שינויא וסברי לשם דאף הבא על הנכרית אינו עולה עד אחר י"ב חדש והאי דלא קחשיב בהדיה אינך משום דהבא על הנכרית אינו נענש כל כך אם לא שיש בידו שאר עבירות שראוי לירד בגיהנם בשבילן ואז מהני הבא על הנכרית דאברהם לא מבשקר ליה ואינו מעלהו מיד אלא שוהה שם י"ב חדש עיין שם:

בד"ה והא איכא כו' וגם בשלשה דברים כו'. נ"ב פי' במדרש של שלשה דברים עיין בתוס' פ"ק דע"ז דף י"ז:


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף