מהרש"ל/ביצה/ט/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע בית מאיר חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' בד"ה גלגל עיסה כו' עי"ל דלפי הירושלמי דקמיירי כו' כצ"ל:
בא"ד ובתוספתא פי' דטעמא דרבה דאיירי בחוצה לארץ ולא מחזי כמתקן וכו' ומשמע לפי הלשון דסברא זו פשוטה כל זה נמחק. ונ"ב כל זה טעות וראיתי בכל התוספתא שאינה וגם אין שייך שתוספתא תפרש טעמא דרבה וק"ל (עיין במהרש"א):
בא"ד בא"י מתיר רבה ואבוה כו' ונראה דהלכה כרבה דהוא בתראה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' לגבי אבוה דשמואל ותימה הא מקבלת הגאונים דלא קיימא לן כבתראה אלא מאביי ורבא ואילך ורי"ף פסק כאבוה דשמואל וכו' והר"ן כתב נמי מאחר שרבא שהוא בתראה מתרץ אליבא [דאבוה] דשמואל לאסור אף בחלת ח"ל הכי קיימא לן ע"ש:
בא"ד אפילו רבה מודה דמפרישין אותה בי"ט והכי איתא בירושלמי כו' כצ"ל. ונ"ב בהגה"ת אשר"י כתוב בתוספתא וליתא כי לא אמרינן לשם לש אין כו' וטעות סופר הוא (עיין במהרש"א):
בא"ד וצריך שתהא גדולה כדי שיהיה לה היכר כצ"ל. ונ"ב פ' מה ששייר תהא יותר משיעור חלה כדי שיוכל להפריש חלה מן הנותר ויהיה עוד שיריה ניכר וכן פירש הר"ן:
בא"ד ויפריש מאחת על כל האחרות אגב אותה מפני שחיובה בא עכשיו כצ"ל. ונ"ב ומשום הכי מותר להפריש אף בי"ט וק"ל:
בד"ה אין מוליכין וכו' הצד יוני שובך ויוני עלייה חייב וי"ל כו' כצ"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |