מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/מח/ב
מהרש"א - חידושי הלכות 
עירובין מח ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בתוס' בד"ה רשות א' כו' דליכא למיגזר בחיצונה כולי האי שמא כו' אבל ב' החיצונות כו' עכ"ל נראה הכא לפרש בפשיטות דבב' החיצונות ליכא למיגזר כולי האי דכיון דלא עירבו בהדדי לא יטעה להוציא כלי חיצונה זו לחיצונה זו אבל מאמצעית שעירבה עם החיצונה יטעה להוציא ממנה כלים ששבתו בחיצונה זו לחיצונה אחרת אבל לקמן בפי' מהר"י הוסיפו לומר דלכך לא גזרו שלא תוליך האמצעית כלי חיצונה זו לחיצונה אחרת דסתמא דמלתא דכי משתמש איניש במאני דידיה משתמש כו' וק"ק לפי זה דאם כן חיצונות באמצעית אמאי גזרו ויש ליישב דודאי לפירושו נמי הוא כמו שכתבנו דחיצונות באמצעית אסורות משום דעירבו עמה ויטעו להוציא כלי חיצונה זו מן האמצעית לחיצונה אחרת משא"כ אמצעית בחיצונות דליכא למטעי להוציא מחיצונה זו לחיצונה אחרת אלא דקשיא ליה למהר"י דאכתי כיון דאמצעית משתמשת בחיצונות ומותר לה להוציא כליה מחיצונה זו לחיצונה זו שמא תוליך עמה גם כלי החיצונה ואהא קאמר דכי משתמש איניש במאני כו' ודו"ק:
בא"ד מדלא קתני אוסרת על שניהן כו' אע"ג דאיכא למימר כו' ומ"מ כיון דלא מתסרי להשתמש יחד כו' עכ"ל שיעור דבריהם כן הוא דאי הוה קתני אוסרת על שניהן כמו בסיפא ודאי איכא למשמע מיניה דהן נמי אסורין עמה אבל כיון דלא תני הכי וכמ"ש ל מן דלא מצי למתני הכי ומשום דאינה אוסרת על שניהן שיהיה כל א' מהמבואות ליאסר באנפי נפשה א"כ ליכא למשמע מיניה נמי דהן אסורין עמה וקאמרי אע"ג דאיכא למימר כו' שפיר שמעינן מיניה נמי דהן אסורין עמה במכ"ש דלא מצי למתני דאוסרת על שניהן דהוה שמעינן מיניה נמי דהן אסורין עמה כיון דלא כו' אלא משום גזירה אינה אוסרת על שניהם באנפי נפשייהו דמ"מ אכתי ה"מ למתני אינה אוסרת על שניהן באנפי נפשייהו דהוה משמע שפיר וכולן מותרות זה עם זה ולא ה"ל לסמוך אכ"ש ומדלא תניא הכי אלא אסורה עם שניהן משמע דהן מותרין עמה וק"ל:
בא"ד ולכך אסורה עם שניהן כו' וטעמא משום דזו מושכתה כו' והם מותרות עמה דבהא סבר כר"ש דלא גזר כו' וק"ק דהויא סברת שמואל הפוכה מסברת חכמים אליבא דרב דשמואל פסק דאמצעית בחיצונות אסורה משום דזו מושכתה כו' וחיצונות באמצעית שרי כר"ש דלא גזר ורב אליבא דחכמים סבר בהיפך דאמצעית בחיצונות שרי וחיצונות באמצעית אסורות משום גזירה וכעין זה הקשו התוס' בסברות הפוכות מחכמים לרב בס"פ בכל מערבין בד"ה מודים חכמים לר"א כו' ע"ש ודוחק הוא לומר דמהר"י מפרש מלתיה דרב כפרש"י דהשתא הויא מלתא דרב כסברת שמואל ולא חש לכל הקושיות שהקשה ר"ת ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |