מהרש"א - חידושי הלכות/נדה/ס/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' בד"ה טמא וטהור שהלכו כו' ובטמא שלא סיפר כלל נמי לא איירי דאפי' רבי מודה דתולה כדאמר ושוין כו' עכ"ל אבל מפרש"י נראה לפרש דרב חסדא בטמא שלא סיפר כלל נמי איירי והא דקתני דמודה רבי בשומרת יום בראשון היינו טעמא לרב חסדא משום דהוחזקה רואה דמים היום ומעיינה פתוח בראשון שלה דמהאי טעמא תולה עוברה בשאינה עוברה לפי שבשעה שאינה עוברה הוחזקה יותר בדמים וטעמא דרבי לאו משום קלקול והשתא שפיר מדמה רב חסדא טמא שלא סיפר כלל בב' שבילין לשומרת יום בשני שלה דאינו תולה לרבי כיון דלא הוחזקה רואה היום ורב אדא שפיר קאמר הכא מאי נ"מ דבקלקול תליא מלתא ובשומרת יום בשני שלה איכא קלקול משא"כ בטמא שלא סיפר כלל והסוגיא מתפרשת כפשוטה לפ"ז אבל התוס' מאנו בזה שסמכו עצמן אהא שהקשו לקמן מהך דב' קופות דאמר חולין לתוך חולין נפלו דע"כ טעמא דרבי משום קלקול ובהכי יתיישב אהך דב' קופות דנקטו בתירוצם מלתא אחריתא שכתבו וה"נ אפי' רבי מודה שתולה בנדה גמורה שלא טבלה כלל עכ"ל ולמה שבק מלתא דקתני בברייתא ושוין שתולה כו' אלא דר"ל דלאו בהך מלתא דושוין שתולה כו' דמתניא בברייתא לחוד מודה רבי ומשום חזקת דמים אלא אף בנדה גמורה שאין מעיינה פתוח אלא שלא טבלה נמי מודה רבי וע"כ משום דלא מקלקלה מידי ודו"ק:
בד"ה באנו למחלוקת כו' דאע"ג דבתרוייהו איתרע חזקה כו' עכ"ל דספק טומאה ברה"ר לא מטהרינן נמי אלא בדאיכא חזקת טהרה כמ"ש התוס' בריש מכילתין גבי והלל כי אמרינן אוקי כו':
בד"ה מהו לתלות כתם כו' אבל בראשון פשיטא ליה דתולה כו' ועוד אליביה דרבי נמי ה"ל כו' עכ"ל פי' דאם נימא בראשון פשיטא ליה דתולין לכ"ע אהא קשיא להו דאליבא דר' נמי ה"ל למבעי כו' דנהי דלרבן שמעון בן גמליאל פשיטא ליה דתולין משום דכיון דהיכא דחזיא מגופה תולין אף בשני שלה מסתבר לכל הפחות בכתם בראשון שלה תולין אבל לר' דבמגופה לא תולין נמי אלא בראשון אמאי פשיטא ליה דבכתם נמי בראשון תולין דהוה ליה למבעי ביה נמי אם לנחותי חדא דרגא כדמבעי ליה לרשב"ג לשני שלה אם נחתינן בכתם חדא דרגא משום דלא חזיא מגופה ולא ניחא להו למימר דלרבן שמעון בן גמליאל פשיטא ליה בראשון דתולין בכתם ולרבי פשיטא ליה דאין תולין בראשון דודאי למאי דמסקי התוס' לרשב"ג אף בראשון מבעי ליה נשמע שפיר מבעייתו של ר' יוחנן דלרבי אין תולין בראשון דהא אף בראשון קמבעיא ליה ועלה קאמר לרבי לא תבעי לך כמ"ש התוס' והיינו משום כיון דרבי מחמיר אף במגופה דאין תולין אלא בראשון פשיטא ליה בכתם לנחותי הך חדא דרגא אבל לרשב"ג דמיקל בגופה קמבעיא ליה שפיר בכתם אפי' לנחותי ביה חדא דרגא אם לאו אבל הא ודאי לא משתמע מבעייתו של ר' יוחנן למימר דלרשב"ג פשיטא ליה דתולין בכתם בראשון שלה ולרבי פשיטא ליה דאין תולין דלא אשכחן בשום דוכתא מפורש דפליגי בראשון ומהיכא פשיטא לן הך פלוגתא בכתם ודו"ק:
בא"ד מ"מ קשיא הא איכא לשנויי בין לרבי בין לר"ש בן גמליאל בראשון כו' עכ"ל אבל אי בראשון שלה קמבעיא ליה נמי לר"ש בן גמליאל כיון דמ"מ תקשה לרבי יהודה בר ליואי ניחא ליה לשנויי רישא וסיפא לרבי הא בראשון והא בשני ולא בעי למימר הכי לרשב"ג דא"כ תפשוט מיהא חדא לרשב"ג דמשני שלה אין תולין כדקאמר רבי יהודה בר ליואי וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |