מהרש"א - חידושי הלכות/מנחות/צט/ב
מהרש"א - חידושי הלכות 
מנחות צט ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ישר כחך ששברת כו'. מפורש פ' הבא על יבמתו וענין זהו יסודה דקאמר הכא נראה לפרש ע"פ מאי דאמרי' התם ומה פסח כו' תורה כולה וישראל מומרים עאכ"ו וק"ל:
שם ת"ח שסרח אין מבזין כו'. היינו דאין מנדין אותו בפרהסיא כו' כדאמרינן פרק ואלו מגלחין ע"ש והיינו כסהו כלילה כפרש"י שם:
שם יכול אפילו מחמת אונסו כו'. כתבו התוספות משנה היא באבות עכ"ל אין זה הלשון במשנה אלא יכול אפילו תקפה עליו משנתו כו' כלישנא דר' דוסתאי ב"י דלקמן ואפשר דמשמע להו תקפה עליו משנתו היינו מחמת אונסו אלא דרב נחמן ב"י ממעט ליה מפן יסורו גו' ורבי דוסתאי ב"י ממעט ליה מרק ומיהו ק"ק לר' דוסתאי דהא במתני' דאבות בהדיא ממעט ליה מפן יסורו ובעיקר דבריהם קשה אמאי כתבוכן אהך דיכלו אפילו מחמת אונסו כו' דמתניתין היא באבות ולא כתבו כן ארישא דמלתא כל המשכח דבר אחד מתלמודו כו' הא מתני' היא באבות כל השוכח ד"א ממשנתו כו' אבל הנראה דמתני' לענין מתחייב בנפשו שנויה והכא כולה מלתא לענין לעבור בלאווי קאמר וק"ק דרב נחמן דחשיב ג' לאווי תרי השמר וחד פן אמאי לא חשיב נמי תרתי פן בהאי קרא פן תשכח גו' ופן יסורו גו' ודו"ק:
שם תורה נתנה במ' יום ונשמה כו'. נראה דאהאי קרא נמי קאי השמר לך ושמור נפשך גו' השמר לך בתורה וע"י זה תשמור נפשך שהיא הנשמה שבאדם ומייתי משל מן העבד שא"ל האדון כמדומה כו' שאני נוטל איסר בדמיה כו' דכל מה שקנה עבד קנה רבו אבל גם נשמתך אני נוטל ממך כן הדבר הזה אין אני נוטל מאודך מידך שהכל שלי אלא גם נפשך שהיא נשמתך אני נוטל ממך וק"ל:
שם מדברי של ר"י כו' קיים מצות לא ימוש ספר התורה כו'. היינו יומם ולילה דסיפא דקרא סגי בערבית ושחרית כמו תמיד דגבי לחם הפנים ומצינו לשון תמיד נמי גבי תורה בס' תהלים דכתיב ואשעה בחקיך תמיד ור"י משום רשב"י הוסיף בזה דאפי' לא שנה פרק א' כו' אלא קרא ק"ש שהוא חיוב מצוה בלאו לימודה של תורה יצא נמי מצות לא ימוש גו' ועי' במה שכתבנו בסוטה פ' נוטל:
שם ודבר זה אסור לאומרו בפני ע"ה כו' ורבא אמר מצוה כו'. בגירסת ילקוטי לייט אביי האומרו בפני ע"ה ורבא אמר מצוה כו' השתא קאי רבא אאביי ולא ארשב"י. ומצוה לאומרו עיי' פרש"י ועי"ל דע"ה לא חש כ"כ אמצות ק"ש אבל כשיאמרו לו שהוא יוצא בק"ש גם מצות לא ימוש גו' ידקדק לקרוא ק"ש כדי לקיים גם מצות לא ימוש גו' וק"ל:
שם צא ובדוק בשעה שאינו לא יום כו'. וס"ל דיומם ולילה ממש קאמר כל היום וה"מ למימר נמי ופליג ארשב"י דלעיל דיומם ולילה אינו רק שחרית וערבית וכן לקמן דקא' ופליגא דרשב"ן כו' ופליגא דרבי ישמעאל דאמר חובה כל היום ה"ה דפליג הא דרשב"י דאע"ג דאינו חובה כל היום מ"מ פסוק זה למצוה קאמר בערבית ושחרית ולא כרשב"ן דלא נאמר קרא אלא לברכה וג' מחלוקת בדבר לרשב"י מצוה שחרית וערבית ולר' ישמעאל מצוה כל היום וכל הלילה ולרשב"ן אינו אלא ברכה ומצינו קרא כה"ג בלשון ברכה ואני זאת בריתי גו' לא ימושו מפיך גו' וכמ"ש הבטחה שהתורה מחזרת על אכסניא שלה כו' וק"ל:
שם ד"ת לא יהו עליך חובה כו'. פרש"י כאדם שיש לו חוב ואומר מתי אפרענו כו' ע"ש לעיל דפרש"י דרבי ישמעאל דאמר חובה ללמוד כל היום עכ"ל לאו דוקא חובה קאמר אלא מצוה ולאפוקי למ"ד פסוק זה אינו אלא לברכה ועוד עיין בתוס' פי' לא יהו עליך חובה כו' ועוד נראה לי לפרש ע"פ מה שאמרו מים ראשונים מצוה ואמצעים חובה ופי' שם מצוה משום סרך תרומה וחובה משום סכנה דמלח סדומית וה"נ יש לפרש כאן לא יהו עליך חובה כו' כאילו אתה לומד משום סכנה כדאמרינן לעיל וכל שאינו משמר התורה אין נשמתו משתמרת דא"כ ה"ל תורתו שלא לשמה אבל אי אתה רשאי לפטור הימנה משום מצות ה' אלהינו עלינו וק"ל:
שם אף הסיתך מפי צר וכו'. לפי שעל הרוב מלת מסית נאמר על והמשיא עצה לחבירו לרעה וזה שאמר בהקב"ה אף לפי דעתך מה שהוא מצווה לך שהוא דבר המסיתך לרעה אינו כן דאינו מדתו כמדת ב"ו שהסתה שלו לרעה מדרכי חיים כו' והסתת הקדוש ברוך הוא שלפי דעתך לרעה אינו אלא הטובה מדרכי מיתה דהיינו גיהנם שפיה צר לדרכי חיים שהוא ג"ע כדמסיים בהאי קרא ונחת שלחנך גו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |