מהרש"א - חידושי אגדות/קידושין/יג/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
קידושין יג א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא כו'. הקדים גיטין לקדושין מטעם שהקדים המסדר מסכת גיטין קודם מס' קדושין ובפ' המשניות כתב הרמב"ם בהקדמתו ע"ד הכתוב ויצאה והיתה לאיש אחר שהקדים היציאה להויה ונראה הטעם דבקדושין לחוד הכל יודעין בו גם להתיר פנויה לאיש הוא דבר קל ולזה נשתרבב המנהג בדורינו שנותנין רשות לכל אדם היודע קצת לעסוק בקדושין משא"כ בגיטין שרבו כמו רבו דיניה והלכותיה בחומר א"א להתירה אין לאדם לעסוק בהן כ"א היודע כו' וכן בקדושין שאחר הגיטין באלו לא יהיה מתעסק בהן כ"א היודע בטיב גיטין שהיו קודם הקידושין אם גיטין גמורים היו דשמא לא היה גט ויתיר ע"י קדושין שאחריו א"א לעלמא ועוד נאמר בזה ע"פ הפסוק ויצאה והיתה וגו' במחזיר גרושתו משנשאת יבא להאי איסורא דמחזיר גרושתו אפילו לאחר מיתת המקדש כי יטעה לומר שגט מבעלה הראשון לא היה גט וא"כ לא היו הקדושין שאחריו קדושין כלל ומותרת לראשון ובאמת היה הגט גט והיו הקדושין קדושין ואסורה לראשון לעולם אפילו אחר מיתת המקדש ודו"ק:
שם וקשין לעולם יותר מדור המבול כו' הגם שיש בזה ספק א"א וקצת שוגג ובדור המבול היו נכשלין בודאי א"א דבני נח נצטוו על א"א מ"מ זה קשה יותר דבבני נח אין בו פסול ממזרות אבל בישראל שיש בהן פסול ממזרות מא"א עבירה גוררת עבירה כי העולם יטעו שהגיטין וקדושין גמורים היו והבנים כשרים וזהו בעצמו כוונת המתרגם דמולידין בנין מנשי חביריהון חובין על כו' דהיינו פסול ממזרות יביאו לעולם בגיטין וקדושין שאינן כהלכתן [ומה שיש עוד לדקדק במאמר הזה תמצא מפורש בחידושי הלכות ע"ש]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |