מהרש"א - חידושי אגדות/סוטה/לא/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
סוטה לא א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות שאנץ מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' שנאמר במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור כו' כפרש"י כשנקהלו על הים עכ"ל. בהכי איירי קרא דלפניו קדמו שרים אחר נוגנים דהיינו שקדמו על הים ישראל לומר שירה ואח"כ נוגנים המלאכים בתוך עלמות תופפות שירת מרים שנאמר ותקח מרים גו' התוף בידה גו' וקרא דלאחריו שם בנימין צעיר רודם שרי גו' דרשוהו לקמן פ' א"נ אל תקרי רודם אלא רד ים והיו שרי יהודה רוגמים כו' ע"ש:
והא לא חזו כו' אמר ר' תנחום כרס כו'. אע"ג דאמרי' בפ' המפלת דהתינוק במעי אמו צופה מסוף עולם ועד סופו לאו היינו ראיה ממש אלא ראיה שכלית והכא פריך והא לא חזו העוברים ראיה ממש כדקאמרי' העוללים והתינוקות זה אלי וגו' שהרי הכרס היה הפסק להן ומשני שהכרס נעשה להן כאספקלריא מאירה כו' שראו ראיה ממש וכדאמרינן בעלמא שראתה שפחה בים מה שלא ראה יחזקאל לפי שראו בים באספקלריא מאירה מה שלא ראו שאר נביאים אלא משה רבינו כדאמרי' ס"פ החולץ וק"ל:
אלא לא משמע הכי ומשמע הכי כו'. בפי' הרמב"ם במתני' אפילו הוא באל"ף מורה לפעמים על הן ואפילו הוא כתוב בוי"ו הוא מורה לפעמים על הלאו וכבר זכר זה המדבר באותיות הנח כו' עכ"ל ויש לדקדק גבי אשר לא חומה מדכתיב באל"ף למה הוצרכו לדרוש מיניה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן הא איכא לפרשו ממש לו בוי"ו אע"ג דכתיב באל"ף כי הכא גבי לא צר וגבי לא איחל וי"ל כיון דעיר לשון נקבה הוא ה"ל למכתב לה בה"א אי לאו למדרש מיניה נמי לאו ויש בקצת בנוסחת רש"י בחומש כעין זה ודו"ק:
מה ירא אלהים האמור באברהם מאהבה כו'. מבואר בס' עיקרים מ"ד פי"ג וז"ל נאמר עתה ידעתי לפי שאז נעשה המעשה בפועל המורה כו' שאברהם ירא אלהים ועובד מאהבה ולא ליראת עונש שאין כו' ולא נמנע מלעשות כן מאהבת הש"י ולא תארו הכתוב באוהב כו' ע"ש ובא בכאן הג"ש שלא תאמר באיוב שהיה ירא אלהים ולא אוהב כמ"ד הכי במתני' אלא כמו שנאמר באברהם שהיראה שנאמר בו היה ע"ד האהבה כן נאמר באיוב שהיה ירא ע"ז הדרך בעובד מאהבה כדמוכחי קראי דמייתי במתני':
והתם כתיב ולשומרי מצותיו לאלף כו'. שלשון שמירה נופל על ל"ת כמ"ש כ"מ שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל"ת ומצות ל"ת הם מצד היראה כמ"ש המפרשים ועי' בפרש"י הכא ובפרק נוטל חילוקי היראה והאהבה גם בס' עקרים מ"ג פל"ב:
התם נמי כתיב לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף כו'. לכאורה ה"מ לאקשויי הכי אקרא קמא דפרשת יתרו דמייתי דכתיב ביה נמי ולשומרי מצותיו ויש ליישב ע"פ מ"ש לעיל באברהם ובאיוב שהיראה הנאמר בהן היא מצד אהבה ה"נ איכא לפרושי לאוהביה ולשומרי מצותי מצד האהבה ולכך לא פריך אלא מקרא בתריה דלא כתיב ביה אלא לאלף דור דאוקמי ביראה בעלמא הא כתיב ביה. נמי לאוהביו ובהכי ניחא למאי דמסיק האי לדסמיך ליה כו' שנדחק בזה הרא"ם בקרא קמא דולשומרי מצותי דבק עם ועושה חסד דלפני פניו ולא עם לאלפים דלפניו ולדברינו ניחא דולשומרי מצותי דבק נמי אלאלפים דהיינו בעושים מיראה על צד האהבה והיינו לדסמיך ליה ומיהו באידך קרא דפ' ואתחנן האי לדסמיך ליה קאמר שפיר דלא קאי אלא אלשומרי מצותיו ולא אאוהביו אלא שאוהביו דבק עם שומר הברית והחסד כמ"ש הרא"ם ודו"ק:
אקריון בחלמאי מה רב גו' צפנת ליריאיך גו' ומסיק ביה מר מיראה. דהיינו שאינה מצד אהבה כמו באברהם ואיוב כדקאמר לעיל והיינו מדמסיים ביה פעלת לחוסים בך נגד בני אדם דהיינו שאינן חוסים בהקב"ה ויראים ממנו אלא לפנים דהיינו נגד בני אדם ולא מצד אהבה אבל באידך קרא דאיירי ביה בעושה מאהבה קאמר וישמחו כל חוסי בך סתם דהיינו שחוסים בהקב"ה גם שלא נגד בני אדם וקאמר ביה לעולם ירננו ר"ל לעולם גם אם אין שם יראת עונש כמ"ש גבי איוב אם יקטלני לו איחל כמפורש לעיל ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |