מהר"צ חיות/הקדמה
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
אמר הצעיר זה ים התלמוד גדול ורחב ידים. אין מספר לענינים הרמים ונשגבים אשר נדברו באו שמה. המיועדים להתנהגות עם ישראל. להשלימם בזה ובבא. שיצאו ידי חובתם אשר מוטל עליהם. הן בנוגע לעבודתם השם יתברך. והן במה שמתיחס לתורת האדם בחיי המדיני. ופינה הראשית אשר שמו חז"ל נוכח עיניהם בסדור המשנה והתלמוד. תסובב רק להועיל לאחיהם בלמוד אותם דעת ותבונה. להורותם הדרך אשר ילכו בה. והמעשה אשר יעשון. שיהיו מקושטים בדעות ובמדות ישרות. להתקין עצמם בפרוזדור. למען יהיו מוכנים לטרקלין. והציגו לפנינו דרך מסולל וישר. איך להתנהג באיסור והיתר. בטומאה וטהרה. בפסול וכשר. בחיוב ופטור.
ורובי ההלכות אשר נכללו במשנה וברייתא ובתלמוד. היו מקובלים אצלם מאבותם. דור אחר דור. עד משה רבינו עליו השלום. אשר קבל תורה שבכתב ותורה שבעל פה בסיני. וקצת דינים והוראות הוציאו בהקש קיים לפי דרכי המדות הנדרשות המקובלות מסיני. והרבה משפטים דנו והכריעו לפי חות דעתם. ולפי כח העיון והסברא. ואשר השיגו בנסיון מתהלוכות בני אדם. ויש מהם באו בפירושם הכתובים קצת על פי עומק פשוטם לפי דרכי ההגיון וחכמת הלשון. וקצתם המה דרשות בדרך אסמכתא.
גם נכללו בתלמוד כל התקנות והסייגים והגזרות. אשר נחדשו בכל עת על ידי חכמי הדור. לעשות משמרת לדברי תורה. מאשר חשבו למשפט כי אלו הדרכים נכונים ומועילים בקיום האומה בחיי הרוחני. קצתם היו רק תקנות וגזרות לפי שעה. וקצתם נשארו מתמידים באומה.
וכל אלו ענינים הנפרדים כולם מתאחדים במטרתם. להבין אותנו שרשי כל מצוה בחיוב ומניעה. וכולם אהובים וכולם ברורים. כולם מזהירים כעצם השמים לטוהר. מוכשרים ומוכנים להעניד אותנו בדעות ובכשרון המעשה. ולא הניחו דבר קטן וגדול בתורתנו הקדושה ובדברי הנביאים. אשר לא הביאום בכור הבחינה. למען ישר המסילה לפנינו בדעת ובהשכל בכל מצבנו ומעמדנו.
ורב אשי ובית דינו עמדו למנין על כל אלו ההלכות והשמועות. אשר נמצאו אצלם מחכמים שקדמו. ואותם ההוראות אשר חשבו לנכון שראוי להשאירם בעם. הכניסו אותם בתלמוד למען יעמדו אצלנו ימים רבים. והועילו בזה ועשו פרי. כי עדיין נשמרו אצלנו בטהרה ובקדושה כמו בזמנים הקודמים. וכל מה שנכלל בתלמוד בבלי קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם להתנהל אחריו בלי נטייה ימין ושמאל.
ורבני סבוראי והגאונים והחכמים הבאים אחריהם. נתנו לתלמוד בבלי משפט הבכורה. על שאר הדינים והוראות הנמצאים מפוזרים בירושלמי ובמדרשים. והיו כופין כל עיר ועיר ומדינה ומדינה. להתנהג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא בבלית. לגזור גזירתם וללכת בתקנתם. ולהאמין בהקבלה אשר הורישו אלינו מדורות שקדמו להם: