מהר"ם שיף/חולין/סב/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' עוף הבא בסימן אחד טהור. לפרש"י לעיל דאף כל לא מרבה רק מין נשר למה אמר עוף הבא בסימן אחד כו' ופרש"י [לעיל בתני ר"ח] ובלבד שיכיר בו שאינו מכ"ד הכתובים לימא אם מכירן אף בלא בדיקת שום סימן טהור דודאי ישנו בו מסתמא סימן טהרה מיהו בזה צריך להכיר כולן ובסימן אחד רק פרס ועזניה ובב' עורב ובג' י"ט [ומ"ש רש"י ובלבד שיכיר שאינו מכ"ד ר"ל כל חד לפי מה שהוא אותו צריך שיכיר בסימן א' פ"ו וכיוצא בו כולהו] אך הומ"ל שבדק בו שאין בו שום סימן טהרה [בגופו] טהור דודאי אינו דורס ובלבד שיכיר פ"ו ונשר ואר"ח לא קשה דלא בעי רק לאשמועינן הבנין אב דנשר רק אר"נ דאמר היה בקי כו' קצת קשה ומ"מ לאו קושיא הוא כ"כ וק"ל:
ברש"י בד"ה מפני שיש להן זפק ואין זה מאותן שני סימנים שבעורב ובסמוך כתב דעורבין דורסין מזה סימני טהרה שבעורב קורקבנו נקלף ואצבע יתירה ולדבר אחר אצבע יתירה וזפק וא"כ פליג הד"א בסימני עורב אבל לתוס' לא משמע להו דפליגי שהקשו דמשכחת כולהו סימני טהרה בעורב ומיניו:
בתוס' בד"ה בקי בהן ובשמותיהן תרוייהו בעינן כו'. אף אם מכיר כל הקרויים פרס ועזניה ויודע שעוף הבא אינו קרוי כן מ"מ יש לחוש שמא הוא פ"ו ואיתרחיש טעות בחילוף השמות וכן אם מכיר בטביעת עין פרס ועזניה דמותו וצלמו וזה אין כדמותו אפ"ה יש לחוש לטעות שטועה בטביעות עין או אף אם אינו כדמותו עדיין שמא פ"ו הוא עד דאיכא תרתי לטיבותא:
בתוס' בד"ה בסימן אחד טמא הומ"ל כו' התוס' מפרשים בסימן אחד וכל שכן בב' וכל שכן בג' וכפרש"י לעיל בתני ר"ח ולזה צריך שיהיה בקי בכל הכ"ד עופות כדלעיל לזה כתבו דהומ"ל בסימן אחד טהור [אף שאינו בקי בהן בכל הכ"ד] והוא כו'. ואפשר שצריך שיכיר אין ר"ל בקי בהן ובשמותיהן רק היכר לבד דדוקא היכא שצריך להיות בקי בכולן יש לחשוש טפי לטעות ודו"ק:
בתוס' בד"ה מפני שיש להן כו' אבל אם נתברר כו' שהוא רק כו' ונצטרך לדחוק כו'. ולא מסתבר להו לומר שקורביל הוא מין עורב והוא אפשר הזרזיר ועורב ומינו רקו אבל העורב עצמו אפשר דאינו דורס ולכך צריך שיכיר עורב ומינו צריך שיכיר דישנו ג"כ מינים הדומין לעורב בסימניהם כמו לרבנן נמי [דמרבינהו מלמינו כמ"ש התוס' בד"ה ר"א] דבסוף מסקו דזרזיר יש לו זפק קטן וריב"ם בדק ומצא בו זפק כראוי ואפשר [דמ"ש] ונצטרך לדחוק אריב"ם קאי שמחשבו לעורב:
בא"ד ואם היה דורס א"כ כו' דכל עוף הדורס טמא כו'. לכאורה שפת יתר כ"ז ודי במ"ש כבר שאין עוף בב' סימנים דורס אלא עורב ומינו וזה מכירן וק"ל ועיין:
בא"ד דומיא דבא בסימן אחד כו' לכאורה תלו בדלא תניא [דלמא גם בא בסימן אחד ר"ל וב' סימנים שבגופו ודאי אינם וא"י אם דורס]. ונפרש מקודם מ"ש בד"ה והוא דלא דריס פירש בקונטרס כו' וקשה אמאי טהור שמא עורב הוא וכו' דא"ל כריב"ם וכמ"ש רש"י דעורבים דורסין ויש לו ב' סימני טהרה בגופו [וזה אין לו אלא סימן אחד בגופו] דמ"מ ניחוש למין עורב דאמימר גופיה פסק כר"א בסמוך דע"כ אינו דורס דקאמר מפני שיש לו זפק ור"ל וגם אינו דורס בודאי ואפ"ה לר"א מין עורב הוא דא"ל דס"ל מסתמא דאינו דורס וכדין עוף הבא בסימן אחד כל כמה דלא חזינא ליה דדריס ור"א ס"ל דדורס מסתמא כיון דשוכן תמיד אצל עורבין (*ח) א"כ הו"ל ג' סימני טומאה ורק סימן טהרה של זפק בגופו ואמאי חשביה ר"א לעורב דא"ל דהו"ל זפק ועוד סימן טהרה בגופו והיו מכירין עורב (*ט) ומ"מ הוכיחו לעיל (*י) מדנקיט סימן מפני שיש להן זפק [ולא אידך סימן דהוא המוציא מחשש עורב] משמע דעורב אין לו זפק (*כ) דא"כ הו"ל לפרש אותו סימן. מיהו ז"א דאינו מפרש רק סימן לשלול עורב [כפי' רש"י] מיהו לשיטת ריב"ם ע"כ אינו שולל עורב וכו' (*ל). אכן מ"מ למסקנת התוס' דר"א לא חשיב ליה זפק וקליפה נמי צ"ל [אף לשיטתייהו דעורב אינו דורס] או דר"א מחשבי ליה לעורב אע"פ שאין בו רק סימן אחד דהיינו אינו דורס או צ"ל שהיה בו עוד סימן בגופו ונשאר בו לר"א ב' סימני טומאה וב' טהרה כעורב אבל תוספות הקשו למה שהעלו דר"א לא חשיב ליה זפק כו' והו"ל עוד סימן בגופו ועוד סימן שאינו דורס (*מ) ממילא מין עורב אינו דורס וא"ל דלר"א נמי דורס והו"ל עוד ב' סימנים בגופו נמצא לרבנן היה בו ד' סימני טהרה [דמסתמא אינו דורס] ולר"א לא חשיב זפק וס"ל דמסתמא דורס כעורב ונשארו בו ב' סימנים כעורב. וצריך יישוב למה א"ל כן דא"ל דאמאי אכלוהו דלמא דורס והוי מי"ט עופות השתא נמי (*נ) דיש ב' בגופו ואינו דורס והוא [אפשר] מי"ט עופות אלא י"ל דמכירין היו בו דאינו מי"ט עופות ונקיט זפק דשולל עורב דקורקבן נקלף ואצבע יתירה ישנן נמי בעורב לפי' רש"י דעורב דורס ואין לו זפק. ואולי דא"כ הול"ל מפני שיש לו ג' סימנים אכלוהו [דנשלל בזה עורב] ודו"ק. והשתא א"ש שהוכיחו דומיא דעוף הבא בסימן אחד דאיירי שבדקנו וכו' דא"ל שאנו מוצאין בו סימן אחד וב' אין בו ולא בדקנו אם דורס דא"כ שמא אינו דורס ומין עורב הוא אע"כ דבדקנו שאין בו שום סימן יותר ואותו סימן שבו הוא דלא דריס וכפירוש התוס' דא"ל סימן אחר ובדקנוהו שאין בו סימנים אחרים נמצא שהוא דורס וכל עוף הדורס טמא ובודאי פרס ועזניה הוא וא"ל שבא בסימן שאינו דורס ואחרים לא בדקנו דשמא יש בו עוד סימן טהרה בגופו והוא מין עורב. אבל יש לראות מנ"ל להתוספות אליבא דרש"י ולריב"ם לומר כן דר"א לא חשיב ליה כו' דמ"ש ואפילו לפירוש ריב"ם כו' מ"מ כיון דר"א חשיב סנונית מין עורב וקורקבן נקלף ומדרס נמי לא דריס מדאכלי ליה כו' דלמא אנשי גליל אכלוהו משום עוף הבא בסימן אחד וכפרש"י [אהא דעוף הבא בסימן אחד והוא כו'] והיו מכירין פרס ועזניה או משום דלא שכיחא [ולכך החזיקוהו בדלא דריס] אבל ר"א ס"ל דמידרס דרסי ומין עורב הוא כיון דדרכו לשכון אצל עורבים והו"ל עוד סימן טהרה בגופו [בהכרח. דע"כ מין עורב הוא דיש לו ב' סימנים בגופו ורבנן החזיקוהו בעוף הבא בסי' א'] כמו השתא לונ"ל (*ס) ולעולם עורב ומינו דורסים ואזדא ראייתם מעוף הבא בסימן אחד ואזדא וא"ת שבסוף ד"ה מפני [לפי' ריב"ם] ושבד"ה והוא דלא דריס ודו"ק:
בא"ד ומשמע דהלכה כר"ח כו' לא הקשו למה לי נשר לר"א דמהי תיתי לטמא הבא בסימן אחד דכיון דהוי ב' כתובים כו'. די"ל לדרשא אחריתא אבל מאי קושיא השתא הא יש לקיומי שפיר פסק ההלכה כר"ח ולא מטעמיה וק"ל:
בתוס' בד"ה והוא דלא דריס וכו' ועוד דמשמע וכו'. לא ידעתי טעם לזה דמשום דפרס ועזניה לא שכיחי מש"ה מחזיקי' ליה בטהור ואמרינן דאינו דורס מסתמא וק"ל:
בתוס' בד"ה אמר רחבא כו'. עיין ברש"י ברכות (דף ל"ה ע"ב) ובערוך ערך רב ומ"ש בעזה"י ב"ה במס' ביצה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |