מהר"ם שיף/חולין/סב/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן מאירי מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ברש"י בד"ה חסיל מוצץ ומקיא כו' והו"ל כרוק בעלמא כו'. כן משמע לשון מקיאה משא"כ בשאר עופות לא כתב לעיל רק משום מלאכה:
ברש"י בד"ה הני כרז כו'. אורטיא"ש בח"ש פי' ערבה אבל בישעיה ל"ד עלתה ארמנותיה סירים פי' רש"י מיני קוצים כגון אורטיא"ש ולקמן דף ק"י כתב כן בח"ש בשם הערוך:
בתוס' בד"ה מאי ספיקייהו כו' ואי אפשר לומר בע"א כו'. לכאורה דלמא לא היה בו סימן טהרה רק קורקבנו נקלף ומספקי אי הוי ביה קורקבן נקלף וטהור דהוי כעוף הבא בסימן אחד ומסתמא אינו דורס דפ"ו לא שכיחי וכו' (*ע) או אם לא מיחשב קורקבן נקלף ואין בו סימן טהרה ואולי הוא מין נשר ואף לפי' התוס' לעיל דצריך שיהיה סימן אחד לא דריס דוקא י"ל שהיו מכירין עורב ולא היו צריכין לדוחקים נוספים וכ"ת דא"כ מאי פריך מבר אוזא דמר שמואל דלמא התם היה בו שאר סימני טהרה (*פ) ז"א מדאותביה בשימשא ש"מ שהיו צריכין לבדוק אותו סימן. ורש"י פירש אלמא עוף טהור נמי זימנין דקשה לקלפו ואולי לא לצורך בדיקה אתבוה רק לקלפו דבר אווזא מסתמא כשירה [ולהכי פרש"י אלמא כו' ולא פי' דע"כ סמך אבדיקה זו ואגוף הדין מקשה] ודו"ק:
בא"ד ויש להתיר כל עוף שקירקבנו נקלף וסימן אחר עמו כו'. בלא סימן אחר נמי הו"ל להתיר למאי דפ"ו לא שכיחי ואפשר מדחזיוה דדרסי כו' חיישינן תו לפרס ועזניה וכדפרש"י נ"ל דעוף הבא לפנינו יש לחוש שמא ידרוס כו' [דמשמע אפילו בא בסימן אחד חיישינן שמא ידרוס ופ"ו הוא כהאי תרנגולתא] מיהו לפי מ"ש התוס' בסמוך בד"ה חזיוה דדרסה לא פ"ו היה רק מין נשר:
בהגהת מיימוני הובא בב"י כשעסק ר"י בעופות בא קורן אחד על ישיבתו ובדקוהו ומצאו בו אצבע יתירה וקורקבנו נקלף וכו':
בא"ד וגם ר"ח פירש כו' משמע שר"ל כו'. אין מוכרח כ"כ דדלמא בעורב ליתא האי סימן אבל בי"ט עופות איתא (*צ) ודו"ק:
בתוס' בד"ה חזיוה כו' או קים ליה בגויה כו'. ובתר דחזיוה דדריס צ"ל שמין נשר הוא או ישנן הרבה עופות שאין בהן סימן טהרה ואינן מין נשר כמו שפירשו התוס' לעיל בדף ס"א בד"ה מה נשר ואפשר להכי מיאנו לומר שהיה בו עוד סימן טהרה [ולא יצטרכו לומר דקים ליה בגויה] דא"כ היה זה בהכרח [בתר דחזיוה דדריס] פרס ועזניה דלא שכיחא ועוד מ"מ צ"ל נמי שהיה בחזקת שאינו דורס [שהיה מוחזק להם שאינו דורס כדי להוציא מחשש פ"ו] והיה צ"ל נמי שהיו מכירין עורב כמ"ש התוס' לעיל בד"ה והוא דצריך שיהיה אותו סימן שאינו דורס [דאל"כ חיישינן לעורב ולכך כתבו טפי דלא היה לו רק אותו סימן שאינו דורס ומכירין לפ"ו] וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |