מהר"ם שיף/חולין/נד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם שיף TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png נד TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' שאי אפשר לשמוטה כו'. ניחוש בבהמה שמא לאחר ששחט הגרגרת נשמטה קודם שחיטת הושט דהוי טריפה דליתא לדר"ל דאמר אין טריפות לחצי חיות דכמאן דמנח בדיקולא דמי ע"ל פרק השוחט (דף ל"ב ע"ב) בגמרא ובאשר"י דא"ל אין דרך לישמט אחר שנשחט דהא מכשרינן משום שאי אפשר כו' אמרינן שלאחר שחיטה נשמט וכ"ת מפני ההכרח שא"א לשמוטה כו' אמרינן בהכרח שלאחר שחיטה נשמטה אף שאין דרך סוף סוף מי יימר שלאחר שחיטת הושט נשמט דלמא קודם שחיטת הושט ואפשר דוקא באבר אחר כגון שחט הקנה וניקבה הריאה אף שתלויה בקנה משא"כ באותו אבר עצמו אין סברא שיטרף הקנה לאחר שחיטתו:

גמ' אמר ר"נ לא שנו אלא שלא תפס כו'. האידנא כל שמוטות אסורות ואפילו בלא תפס דלהאשר"י ר"נ אר"י קאי דמועיל הקפה בלא תפס משום דמדינא כשר אפילו זולת הקפה משום דאי אפשר וכו' רק לחומרא ס"ל לר"י יקיף ולהכי לעיל [מההיא דפ"ב שהביאו התוספות] אינו מועיל הקפה לקולא [ולא קשה קושית תוס' בד"ה יביא ויקיף] אבל בתפס דאפשר לשמוטה כו' אין מועיל הקפה [לר"י] וא"כ לדידן דאין בקיאין הקפה טריפה בכל ענין וכ"פ בש"ע והרבה שוחטין טועין בו:

גמ' מחו בכוליא וכו' וכי להוסיף על הטריפות כו'. אע"ג דלקתה בכוליא טריפה במליא מוגלא הך איירי במים זכים ועיין לעיל ר"פ גבי יפלח כליותי מי קחיי וכו':

ברש"י בד"ה כפא דמוחא כו' ואף כנגד הסימנים. לרש"י שפירש דמכפא [דידא היינו] מתחלת כפא א"כ למסקנא [כפא דמוחא] אף[המוח] יצטרך בדיקה וק"ל:

ברש"י בד"ה ולא נהירא כו' ולא ראיתו קודם שהלך לבבל כו'. דרב היה בתחלה בא"י קודם הליכתו לבבל וכפירוש הערוך בתענית (דף י') סימן עילאי בעי מיא [וכפרש"י שם]:

בתוס' בד"ה אילימא כפא כו' ובתר הכי בעי ר"ה כו'. דלא תימא מר זוטרא מוסיף סימנים וק"ל:

בתוס' בד"ה יביא ויקיף כו' וא"ת ויביא עוף אחר כו'. דאיפכא לא שישמט תחלה דא"כ מטריפו ומה מרויח בההקפה:

בא"ד מראיהן של השמוטות הללו שוין. אפשר דהכי עדיף טפי מלדמות השחיטה דאין דין בית השחיטה של זו דומה בהאדמה לזו משא"כ כאן בהקפת חתוכים שלאחר השמטה ומיתת אותו סימן מסתמא שוין מחתך בשר בעלמא של אחד דומה לחברתה לכן כתבו תחלת דבריהם אם דומה מראית של חתכים כו' אי אפשר דעדיף הקפת השמטות וכאן אי אפשר בענין אחר באותה בהמה עצמה או ר"ל למראית השחיטות של אלו השמטות שוין:

בסה"ד ולמאי דגרסינן כו' יביא בהמה אחרת כו'. אין להקשות למה לי אחרת ולא באותה עצמה וכפרש"י י"ל רבותא קאמר דאפילו באחרת או י"ל דבבהמה צריך דוקא אחרת דבעצמה ממ"נ לא יהיה דומין החתיכות אפילו נשמט הגרגרת קודם שחיטה דאותה שעה היה עדיין חיות בושט ועכשיו אין בו חיות שכבר נשחטה דבבהמה קיימינן אבל ע"י הקפת בהמה אחרת יכול לדמות אם שחיטה זו אדומה כאחרת אז כשירה ולגירסא הראשונה א"ל היאך מתורץ מ"ש כאן מדלעיל כיון דה"נ ממ"נ אינו דומה מה"ט גופיה שכתבו התוס' [אהאי דלעיל דממ"נ כו'] דס"ל דל"ד דהתם שחט את הושט לענין להקיף בושט ודאי אינו דומה חיתוך ראשון בושט שהיה הושט חי לחיתוך השני בושט שכבר אין בו חיות משא"כ כאן ודאי אלו היו מקיפין בושט היה דומה להך דלעיל אבל מקיפין בגרגרת שנשמטה [שכבר אין בה חיות משנשמט] דזה אין סברא שיועיל חיות הסימן של וושט להשתנות מראה החיתוך דקנה ולעיל אין להקיף [בגרגרת] דהוה דלא שחט רק הושט לחוד שבעוף איירי ואידך גירסא ס"ל דל"ש [דגם כאן מועיל חיות הסימן של וושט להשתנות] ואינו נראה כלל לומר דגירסא הראשונה נמי ס"ל דל"ש רק איירי הכא בעוף [ועדיין גם עתה הוושט לא נשחט] דהא כתבו או באותה הבהמה עצמה כו'. אכן באשר"י לעיל ס"פ השוחט מבואר היטב דגירסת יביא בהמה אחרת הוא להלכות גדולות דעיקר לאו טריפה הוא לדידיה [ואיכא חיות גם בגרגרת השמוט ולא יהיה דומה] ע"כ יביא בהמה אחרת ע"ש מבואר וק"ל:

בתוס' בד"ה וחזיא וכו' וא"ת אמאי מוקי כו'. לי"ל ראשון פריך שפיר דנימא סברא דאמרינן ברכיש בדר"י וסברת רכיש כדר"ל כי היכי דלרכיש מרבינן בזה הכלל אף דל"ד נימא הך סברא לר"י ורכיש לית ליה האי סברא דלא מרבינן בזה הכלל אא"כ בדומה וטעמו משום אלו כשירות דוקא כר"ל (*ש):

לר"י משום דאיצטריך למיתני זה הכלל לאתויי שב שמעתא איצטריך למיתני תו אלו טריפות [למעוטי דרב מתנא] משום דהוי מרבינן לה נמי בזה הכלל ותני אלו כשירות איידי אלו טריפות ולר"ל איצטריך זה הכלל לשב שמעתא חוץ דרב מתנא [וידעינן דרב מתנא מאלו כשירות דאי לאו זה הכלל לא הוי ממעטינן גם שב שמעתא מאלו כשירות רק המסתבר כמ"ש מהר"ם] ותני אלו טריפות איידי דאלו כשירות ולרכיש לי"ל ראשון [קשה] למה לי אלו כלל וק"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון