מהר"ם שיף/ביצה/לג/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואם קטמו פטור אבל אסור כו'. ר"א הוא כדבסמוך ר"א דקאמר חייב חטאת הכא פטור אבל אסור כו':
אין להקשות בשמעתין דהא הוי מוליד ריחא כשקוטמו. דאינו אלא מוסיף ריחא עיין לעיל דף כ"ג תמצא בהדיא. וברש"י שם ט"ס וצ"ל ובהמביא [ובקצת ספרי ש"ס איתא כן]:
ברש"י בד"ה שלא יקטמנו אקיסם קאי דלא כתוספתא עיין באשר"י. ולישנא דקטימה משמע לגמרא דידן [דלתוספתא ע"כ קטימה שייך גם בכלי עיין באשר"י] ביד ולא בכלי לכן לא משני לעיל הברייתות כאן ביד כאן בכלי [ותרווייהו כרבנן דבכלי אף לרבנן חייב חטאת בלחצוץ כמבואר ברא"ש. לכן גזרי' בלהריח וביד דפטור אבל אסור לרבנן בלהריח לא גזרו]:
בתוס' בד"ה פטור אבל אסור כו' וע"ק דמשמע וכו'. לכאורה אין כאן קושיא דזה בעצמו מקשה הגמרא בסמוך לסוגית רש"י ומשני הא ר"א והא רבנן ורב יהודה דשרי להריח לכתחלה היינו כרבנן ומ"מ איצטריך לי' לפלוגי בין קשים ורכים דושוין שלא יקטמנו כו' דברי ר"א אקיסם קאי [אבל באוכלי בהמה אפילו לר"א שרי] וכן לפי האמת של התוס' נראה דלא משבשתא היא ברייתא זאת רק קודם דירד לחלק בין רכים לקשים השיב לו ר"י דע"כ משובשת היא בין לר"א ובין לרבנן דמשמע לי' הך ברייתא דאיירי אף ברכים כדקתני עצי בשמים ויש עצי בשמים שהם אוכלי בהמה [ק] וזה דלא כמאן וע"כ משובשת היא ולא כמ"ש רש"א מכח סברא דמנ"ל לאמוראים לעשות סברא ולשבש הברייתא אבל למאי דמשני לי' רב כהנא חסורי מחסרא וכו' לא משתבשא ואתיא כר"א כדמסיק הסוגיא ותדע דאי לא קיבל ר"י [ר] מאי מקשה בסמוך בקשין אמאי לא כו' ועוד כי הוינן בי רב יהודה כו' הא ר"י ס"ל משבשתא אע"כ לא משבשתא לפי האמת ומקשה מקשין [ומתרץ הא ר"א הא רבנן] זהו ביאור התוס' וא"כ גם לפירש"י לא מקשו ויש ליישב וק"ל:
א"ל למה לא משני רב יהודה לסברת המקשה דמשוה קשין ורכין [ש] הך ברייתא ר"א הוא ואנא דאמרי כחכמים די"ל כיון דשוין הם רכין וקשין א"כ אמאי אוכלי בהמה אין בהם משום תיקון כלי ושרי לכתחלה הא לרבנן פטור אבל אסור ומכאן נסתר [לכאורה] מ"ש לעיל דלפי' התוס' הכריח ר"י דמשובש מכח דלא כמאן דאי ידע רבנן ור"א א"כ כמאן ס"ל השתא למאי דלא ידע חילוק בין קשים ורכים. מיהו [כל] זה אינו דודאי ידע חילוק בין קשין ורכין רק לא ידע לאוקמי הך ברייתא בחסורי מחסרא כמ"ש לעיל וק"ל:
בתוס' בד"ה כי הוינא כו' משום שמא יקטום והא לא חיישינן כדמוכח הכא אליבא דרב יהודה דס"ל כרבנן כו' לכאורה מה תלוי זה בר"י אף ר"א ס"ל כן ולכ"ע לא גזרינן שמא יקטום [כשמריח בלא קטימה] דהא קתני בברייתא מטלטלין עצי בשמים להריח בהן כו' ואף לחצוץ שיניו שרי [ת] ולא פליגי רק בקיטום אי גזרינן קטימה להריח משום קטימה לעשות כלי אבל לשמא יקטום הא אף אם קיטם הא הוי דיעבד ופטור לכ"ע. ונאמר אפשר משום הדס דלמצוה קיימא כשמברכין בורא מיני בשמים נוהגין לקטום שלח הוא במקום הקטימה וריחו נודף ועיין ובמרדכי הרבה נהגו לברך על בשמים אף כשחל יו"ט במוצאי שבת וכו'. ומה שקשה עליהם מהא דיקנה"ז עיין במ"ש במרדכי [בערבי פסחים גבי יקנה"ז בתחלת הסדר]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |