מהר"ם חלאווה/פסחים/כו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


מהר"ם חלאווה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png כו TriangleArrow-Left.png ב

דף כ"ו ע"ב

שכן עליה עוף כשרה עלה עליה זכר פסולה וא"ת והא אמרינן בפרק אין מעמידין פרה מעוברת ר' אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין אלמא אפילו עלה עליה זכר לר' אליעזר כשרה. א"ל דהא דהכא כרבנן ור' אליעזר כר' יהודה דאמר עלה עלי' זכר כשרה העלו עליה זכר פסולה:

בין לצרכו בין לצרכה. פי' דתרוייהו איתנהו:

תנור שהסיקו בקליפי ערלה או בקשין של כלאי הכרם בערלה דוקא קליפין משום דכתיב את פריו את הטפל לפריו אבל עצים לא ובכלאי הכרם אפי' עצים כדכתיבנא:

חדש יותץ משום דהשתא נגמרה מלאכתו על ידי עצים דאסורא ויש שבח עצים בתנור ואסור ליהנות ממנו לעולם ישן יוצן דהא לא מהני ליה אלא לאפיה דהשתא ובצנון סגי:

וחכמים אומרים הפת מותרת דיש שבח עצים בפת לא אמרינן כל שנשרפו:

לא קשיא הא ר' הא רבנן. כלומר ר' דאית לי' הפת אסורה משום דיש בו שבח עצים בפת ה"נ אי"ל זה וזה גורם אסור הלכך חדש יותץ אע"ג דאיכא תנור שנגמר נאיסור עצים ועצים דהשתא דהתירא ושניהם גומרין האפיה. וא"ת וכיון דסברי רבנן אין שבח עצים בפת וזה וזה גורם מותר ישן אמאי יוצן דהא איכ' תנור דהיתרא ועצים דהשת' דאיסורא. וכן מאי האי דאמרי' אימר דשמעת ליה לר' יש שבח עצים בפת זה וזה גורם מי שמעת ליה והא ודאי כיון דקתני הפת אסורה בישן שלא צננו הא קסבר זה וזה גורם אסור. וא"ל דאפילו מאן דאמר זה וזה גורם מותר ה"מ בדיעבד אבל לכתחל' לא וכדתנן אין נוטעים אגוז של ערלה ואם נטע' ר' אומר מותר אלמא אפילו לר' יוסי דאית ליה זה וזה גורם שרי ה"מ בדיעבד אבל לכתחילה לא הלכך ישן כיון דאפשר בצנון ולית בה פסידא כל כך הו"ל כלכתחילה ובעי צנון אבל חדש דבעי נתיצה הוה ליה בדיעבד ושפיר דמי:

רא"א אומר אחר אחרון אני בא. ואסיקנ' דטעמא לאו משום זה וזה גורם אסור וכדאביי לעולם בתר אחרון אזלינן שהוא גומר המלאכה. וא"ת למאי דקס"ד כאביי דבקדם וסליקו אזלינן בתר אחרון הא אי אתינהו בבת אחת אסור אבל כל שנפל של תרומ' תחילה אעפ"י שהחמיץ מקצתה כיון שסילקו קודם שנפל של חולין שנגמרה על ידו המלאכה שרי וברייתא דחדש יותץ כר' אליעזר ואמאי יותץ והא הוה ליה שקדם וסילקו שהרי נצתנן והאחרון עצים דהיתר וניזל בתר אחרון ואפי' לאביי. וא"ל דלא אמר ר' אליעזר אלא בששני הגורמין שוין כי הא דשאר אבל תנור גורם ראשון עיקר שגורם מלאכת התנור ולעולם ניכרה מלאכתו בתנור ואפילו לא, בא וגרם שני מה שאין כן בשאר דמעשה גורם ראשון אינן נכרים בלתי גורם שני:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף