מהר"ם חלאווה/פסחים/כו/א

מהר"ם חלאווה פסחים כו א

דף כ"ו ע"א

ורבא שאני היכל דלתוכו עשוי כלומר ולא הוקדש על דעת הצל והנאת צלו ממילא בא ואין כאן נהנה מן הקדש. קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה וכי תימא מעילה הוא דלית בה הא איסורא מיהא איכא ומאי ראיה, א"ל כיון דאיסורא דרבנן בלחוד היא במקום טירחא כי הא דצריכי למיעבד תיבות הוה להו למשרי אלא דמעלה עשו:

מעילה הוא דלית בה הא איסורא איכא. וא"ת מאי האי דאמרינן בפרק החליל תנא אשה בוררת חטין לאור של בית השואבה ומקשה בירושלמי והלא מועלות ופריך קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה. ומאי קא פריך והא אמרינן דאיסורא מיהא איכא. א"ל שאני התם דכיון שאין האיסור אלא דרבנן והקלו להשתמש לאורה שלא לצורך גבוה אלא לשמחה בעלמא כיון דהקלו הקלו אפילו לצורך הדיוט לגמרי(ח"י). וכבר כתיבנא לה התם בס"ד:

והרי תרומת הדשן דנעשה מצותה ומועלין בה. ואף על גב דתנן במסכת מעילה אין מועלין בדישון מזבח הפנימי שאני התם דכתיב והשליך:

הכניסה לרבקה פירש"י ז"ל קופלא בלע"ז שנותנין הרבה בהמות בקשר אחד ורבינו חננאל ז"ל גריס לרבקה כלומר לרעות מלשון עגלי מרבק. ופירש"י ז"ל דבעגלה ערופה איירי ובתוספתא תני להו תרוייהו כפרה אדומה ואע"ג דאייתי' עלה קרא דעובד בה היינו משום דילפינן מעגלה מעגל עגל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף