מהר"ם/שבת/כה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png כה TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ברש"י ד"ה וחומש בזר וכו' וד"ה ויסף חמישיתו עליו וכו' הכל דבור אחד:

בתוס' ד"ה הא בחול שפיר דמי וכו' וקרא גופיה אסר בהנאה כשנטמא אפי' אותו קודש שהוא מותר בהנאה וכו' דאל"כ לאן דמי לתרומה שהיא מותרת בהנאה:

בא"ד ולקמן לא סמיך אק"ו וכו' ר"ל בסמוך דקאמר א"ה תרומה נמי לימא ק"ו הוא:

בא"ד ולא משכחת סתם עצים וכו' בשרשיפא וכו' פירוש לעשות מהן שרשיפא ויש מקשין מאי מקשי התוס' דדלמא שאני הכא בשמעתין דאמרי' הא גבי קדשים שנטמאו בהדלקה והסקה משום דילפינן ליה בק"ו ממעשר אבל אינה קושיא כלל דלא ילפינן ממעשר אלא כשם שהאכילה אסורה בקדשים שנטמאו אפי' באופן שהיו מותרים קודם שנטמאו כך הנאה אסורה גם פירוש לא בערתי ממנו בטמא הכתוב בקרא אין פירושו הסקה אלא ביעור מן העולם אלא דגמ' דשמעתין ס"ל דהדלקה והסקה נמי מקרי הנאה לכך הקשו התוס' מערלה דמפורש בקרא דאיסורי הנאה היא ולא צריך שום ק"ו ואפ"ה איתא בפ' כל שעה דשרי בהדלקה והסקה משום דלא מטיא ההנאה אלא לאחר שכלה האיסור וק"ל:

ד"ה פיגול היינו חישב לאכלו חוץ למקומו וכו' פירשו כן משום שהוקשה להם דאי כפי' רש"י יקשה למה לא הזכיר כאן לא חישב לאכול חוץ למקומו ולא אכל חוץ למקומו אבל לפי' התוס' אתי שפיר דחוץ למקומו היינו פיגול:

בא"ד והוי האי פיגול ונותר כי ההוא דאם עון פיגול הוא נושא וכו' ר"ל דההוא פיגול ע"כ איירי בחוץ למקומו דגביה כתיב לא יחשב וגבי נותר דהיינו חוץ לזמנו כתיב לא ירצה ועוד דהתם על כפרת הציץ קאי והציץ אינו מכפר אלא להכשיר את הקרבן דהיינו בחשב בשעת שחיטה מחשבה הפוסלת את הקרבן לא בנותר ממש שאחר שהקריב הקרבן בהכשר הותיר ממנו ועיין במס' פסחים ברש"י ובתוס' שם דף ט"ו ד"ה ה"ג אם עון פיגול וכו':

ד"ה כרת שאינו מגיע לס' וכו' ומיתה וכו' היינו שמת קודם ס' וכו' אלא על בני עשרים שימותו קודם ס' וכו' כצ"ל:

בא"ד ערירים דכתב רחמנא גבי דודתו ל"ל וכו' פירוש כיון דאתקיש כל העדיות להדדי בסוף הפרשה לענין כרת:

בא"ד ולפירוש ריב"א א"ש דמצינן למימר דממעט לה מערירים וכו' פי' דגבי אשת אח ערירי כתיב דגם זרעו נכרת מכרת זה ממעט אשת אחיו מאמו אבל מסתם כרת לא ממעט ליה אבל לפיר"ת דס"ל דבכל כריתות זרעו נכרת קשה וק"ל ועיין בגמ' דיבמות פרק הבא על יבמתו ושם בתוס' ובתוס' במשנה דיבמות ד"ה אשת אחיו מאמו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף