גליוני הש"ס/שבת/כה/א
גליוני הש"ס שבת כה א
ואין עשה דוחה כו'. נ"ב בס' יראים הקשה דלישתרי מטעם מתוך וכבר האריכו בזה ועיין ספר חידושי גור אריה כאן כ' וז"ל דלא דמי להא דאמרי' מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך דהכא שעושה משום מצוה לא בטיל שלא לצורך אצל לצורך והוי כמו עושה הבערה לצורך מחר כיון דמכוון למחר וזה נמי כיון שהוא עושה משום מצוה לא נאמר בזה מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך עכ"ל ז"ל ונ' סברתו דהא דאמרי' מתוך כו' היינו משום דגם כשמכוון לצורך קצת מ"מ צורך אוכל נפש הוא יותר עיקריי ולכן כיון שהוא מותר לכן גם כל שאר צרכים בטילים אליו וניתרים אגבו כל שאר הצרכים וכן שלא לצורך כלל וודאי נמי בטל אצל לצורך אבל לצורך מחר הרי יש לו צורך בפ"ע וא"א שיובטל אל צורך היום כיון דהוא לצורך מחר ולכן אסור וכן צורך מצוה חשיבא טפי וא"א שיובטל אל צורך א"נ ולכן כיון שהמצוה עצמה אין מתרת דאין עדל"ת ועשה ה"ל לצורך של איסור וכל צורך מחר דאסור וצ"ל דאע"ג דהוצאת קטן למולו וס"ת לקרות בו נמי צורך מצוה נינהו מ"מ כיון דההוצאה רק הכשר מצוה לכן שפיר בטל ג"כ צורך שבה אל צורך א"נ ומשא"כ שריפת קדשים דהשריפה גוף מצוה חשובה טפי ואינו בטל אל צורך א"נ:
תוד"ה ולא מילה שב"ז כו' כ' ורבא לא קאי אשריפת קדשים כו'. נ"ב עיין דמיון לזה במהרי"ק שורש קל"ז:
תוד"ה כך כ' פי' בקונטרס משום דלא ליתי בה לידי תקלה כו' עד מדאיקרי קודש. נ"ב דע דיש נפקותא בזה לעניין ברכה דלטעמא דתקלא אין טעון ברכה משא"כ אם השריפה מצוה עצמותית טעונה ברכה ככל המצוות עמ"ש ברכות מ"ב א' על הגליון ד"ה אף אנו נאמר בשם הראבי':
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |